הפער הקמעונאי על העוף נמצא במגמת עלייה מזה חמש שנים ומגיע לנקודת שיא מתחילת 2019, כך עולה מנתונים של מועצת הלול שהגיעו לידי "גלובס". הפער הקמעונאי על העוף זינק בחודש יולי ל-6.91 שקלים לפני מע"מ וזאת לראשונה מאז סוף שנת 2018.
הפער הקמעונאי הוא ההפרש בין המחיר שבו הרשת מוכרת את העוף לצרכן לבין המחיר שבו היא קנתה את אותו עוף מהמשווק הסיטונאי (המשחטה). אלא שלטענת גורמים במועצת הלול, הרשתות למעשה מצליחות לשפר באופן זה את הרווח הגולמי שלהן, גם מבלי לגרום לצרכן לשלם יותר, וזאת לטענתם על חשבון משווקי העופות.
כך, לפני נתוני הלמ"ס, מחיר העוף לצרכן שומר על יציבות יחסית כשמהלך החמש השנים האחרונות הוא נע בין 16 שקלים, לבין 18.50 שקלים. כלומר הצרכן ממשיך לרכוש עופות ברמת מחיר יציבה יחסית.
עוד עולה מנתוני מועצת הלול שהגיעו לידי "גלובס", כי המחיר הסיטונאי של העופות נמצא במגמת ירידה בחמש השנים האחרונות, כשהוא נשחק מרמה של כ-14.80 שקלים לפני מע"מ, לטווח שבין כ-13 שקלים לכ-9 שקלים לפני מע"מ במהלך השנה וחצי האחרונות. גורמים במועצת הלול טוענים כי מחירי העוף הנוכחיים "לא מכסים את העלויות שלהם".
הנתונים הללו אמנם מתייחסים לפריט אחד בלבד, אך הם מאפשרים הצצה לעליית כוחן של רשתות קמעונאות המזון בשנים האחרונות בישראל ועל האופן בו חלק ניכר מהן מצליחות לשפר את שיעור הרווחיות הגולמית שלהן.
כך, הודות להתפרקות של מגה והקואופ שופ, ועל רקע מכירת סניפים של קבוצת יינות ביתן ושחקניות קטנות נוספות, גדל כוחן של רשתות המזון מול המשווקים כשרבות מהן מפרטות בדוחותיהן כי הצליחו לשפר את שיעור הרווח הגולמי הודות לשיפור בתנאי הסחר. משבר הקורונה אף נתן זריקת מרץ לרשתות המזון כשאלה נהנו מגידול אדיר במכירות. עד כמה משמעותי הגידול? מתחילת 2020 ועד לסוף חודש יולי נרשמה צמיחה של כ-11% בשוק המזון והמשקאות, זאת לפי נתוני סטורנקסט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
