במקום מס על העסקה לעבור למס חברות

בתקופת אבטלה שכר העבודה אמור לרדת, ממש כמו כשיש עודף ביקוש למוצרים אחרים. אחד הדברים שבולמים את ירידת השכר הוא שעובדים חווים את הפחתתו כפגיעה, ולכן לא רציונלי מבחינת המעסיק להפחית שכר. זה עלול לעכב את תיקון האבטלה. לכן, אני מציע שבתקופה זו יבוטלו דמי הביטוח הלאומי המושתים על המעסיק, כך שעלות העסקה תרד, בעוד השכר שהעובדים משלמים לא ירד; וזאת תוך שביטול המס המוטל על המעסיק יותנה בכך שלא יעסיק פחות עובדים משהעסיק ערב הקורונה.

גם אם העלות של הפטור מהמס על ההעסקה תתגלגל על קופת המדינה, זה כנראה יותר זול למדינה מאשר לממן דמי אבטלה. אני מציע שהמימון של כך יהיה באמצעות הגדלת מס החברות, שכן הן אלה שתיפטרנה ממס ביטוח לאומי מעסיקים. במקרה שכזה, המדינה תזכה לאותם תקבולי מס, אבל התמריצים שהמס ייתן ישתנו: מתמריץ לפטר לתמריץ להעסיק.

זה הרקע התיאורטי להצעתי: עד קיינס היה מקובל להניח שהכסף הוא ניטרלי. אם תהא דפלציה, אזי כוחות השוק יובילו לכך ששכר העובדים ירד בהתאם. הם ימשיכו להרוויח במונחים ראליים את מה שהרוויחו קודם לכן. קיינס טען: זה לא נכון, שכן העובדים לא יסכימו להורדת שכר בעקבות דפלציה. כיום פופולרי לדבר על הטיית הסטטוס קוו שהצביעו עליה כהנמן וטברסקי. קיינס למעשה טען שהיא קיימת בשוק העבודה: אנשים לא מוכנים לרדת אפילו בשכרם הנומינלי, גם אם השכר הריאלי יהיה אותו השכר.

המדינה תספוג חלק מהירידה בשכר

הרשמים שאני מקבל מהפיד שלי בפייסבוק הוא שיש תרעומת על מעסיקים בזמן הקורונה שמבקשים יותר עבודה או מציעים פחות שכר. הרשמים הללו, שהם לא יותר מרשמים, מביאים אותי לנחש שמה שקיינס דיבר עליו, מתרחש גם עכשיו.

השאלה היא מה לעשות עם זה? כיצד נכון להתמודד עם הבעיה שהמעסיק מועד לפטר בגלל הירידה בשכר השוק? המעסיק יכול לפטר או כיוון שמדובר בעובדים בלתי מיומנים ומשתלם לו להחליף עובד ישן בעובד חדש (בפרט שהעובד החדש יהיה אסיר תודה על עבודה בשכר החדש בעוד הישן יחוש אי-נוחות בגלל הורדת שכרו), והוא יכול לפטר כיוון שכבר לא משתלם לו להעסיק בשכר הקודם (שהוא לפעמים שכר מינימום).

ביטול המס על ההעסקה יוביל לכך שהמדינה תספוג חלק מהירידה בשכר השוק, שכן האלטרנטיבה של המדינה היא לשלם דמי אבטלה. אני מציע איפוא לבטל לתקופה זו את דמי הביטוח לאומי-מעסיקים, כל זמן שהמעסיק לא יצמצם את מספר העובדים שלו. הואיל ויקר יותר לשלם ביטוח לאומי - מעסיק על משכורות גבוהות על פני משכורות נמוכות, התמריץ הזה בהחלט יכול להוביל את המעסיק שלא לפטר עובדים חלשים כדי להרוויח הפטור על החזקים.

ההצעה מעוררת השאלה: מניין הכסף לממן? יש שיסתמכו על גלגול חוב. יש שלא. נכון לממן הפטור ממס על ההעסקה על ידי הגדלת מס חברות, וכך החברות ישלמו את מה שיקבלו בחזרה מהמדינה, תוך שהאוצר יפצה את הביטוח הלאומי. לכאורה, למה צריך איפוא המנגנון? התשובה: כי כך יהיה תמריץ לחברות להמשיך להעסיק ולא לפטר! כך גם נגן על התעסוקה וגם נתבע מהחברות לשלם עבור סבסודן: הפירמות המפטרות (שעדיין מרוויחות) יסבסדו את הלא מפטרות, וכך יהיה תמריץ שלא לפטר. המעבר ממס על ההעסקה למס חברות הוא יעיל לכלכלה וצודק חלוקתית.

ההצעה הנ״ל היא גם יותר מוצלחת מההצעה להוריד את שכר המינימום. הורדת שכר המינימום בימי אבטלה עלולה להפוך את העבודה לבלתי משתלמת עבור אנשים שהחלופה שלהם היא דמי אבטלה לפי השכר הקודם. 

הכותב הוא עמית באקדמיה ע״ש פולונסקי במכון ון ליר