בלי חשש: איך ניקח אחריות על ניהול עתידנו הפיננסי

"אין ארוחות חינם" הוא אחד המשפטים השגורים ביותר בשוקי ההון בעולם. יש משפטים נוספים, כגון No pain - no gain, שמשמעותם היא שתמיד, אבל תמיד, לרווח, להצלחה, נלווה גם כאב הסיכון שיכול להתממש - יש מחיר שאותו אנו עלולים לשלם בדרך אל האושר.

רובנו לא מצויים בעולם ההשקעות בדרך של שגרת עשייה, עבודה או תחביב. מלבד מנהלי ההשקעות בגופים המנהלים את כספי הלקוחות, רבים מהשחקנים משקיעים בשוק באופן עצמאי, מתוך גירוי אינטלקטואלי, מימוש הצלחה והשגת הישגים, ואחרים רואים בפעילות ההשקעות בשוק ההון מקור ליצירת רווחים באמצעות הימור על התוצאה האפשרית של ההשקעה.

החששות מפגיעה כלכלית והצורך בכסף נזיל העמיקו את ההבנה שכספי הפנסיה לבדם לא יספיקו לכלכל את חייהם של ישראלים רבים, שאינם עוד במעגל העבודה. משבר הקורונה הציף את המורכבות הכרוכה בניהול השקעות בשווקים תנודתיים והצורך בחיסכון פיננסי נוסף מעולם לא היה נחוץ יותר. מאז פרצה המגפה בתחילת השנה, עלתה גם האי-ודאות: מה יעלה בגורל השווקים, והאם להצטרף או לברוח? איך לנהל נכון את הסיכונים הצפויים? ואיך מוודאים שסכומי הכסף שנצברו לא יתאדו?

על כל אחד מאיתנו מוטלות האחריות והחובה להבטיח את קיומו בכבוד בעתיד, וזאת באמצעות בניית חיסכון בהווה. בדרך אל העתיד אנו עלולים להיכשל בכשלים אשר ישפיעו על גודל החיסכון ועל רמת חיינו בשנים המתקדמות של חיינו.

כשם שבנוגע לבריאותנו בתקופת קורונה אנו למדים ומשקיעים זמן וקשב לבעלי הידע והניסיון כדי לפעול נכון ולקבל החלטות, כך עלינו לנהוג גם בתחום ניהול החיסכון הפרטי שלנו, לאורך זמן, לצורך עתיד בטוח יותר.

הסיכון: שומר הראש שלנו

ניהול השקעות אינו כל כך מסובך ולא עולם "סודי". זהו צורך הישרדותי פשוט: ליצור ולהבטיח חיסכון לעתיד, לתקופת החיים שבה אנו לא עובדים באופן שוטף, בדיוק כמו רבים בעידן הנוכחי. ואולם, בשל פערי ידע ומידע בשוק ההון, ציבור החוסכים מצוי בנחיתות מידע לעומת שחקנים מקצועיים ומקורבים יותר.

הדבר נכון למרבית הבחירות שלנו, החל ממקום העבודה, דרך בחירת בן או בת זוג ועד רכישת דירה, הכרוכות בתזמון המתאים ומשלבות בין סיכון לסיכוי, בין תשואה להפסד, בין הצלחה לאי-הצלחה. כך, גם עולם ההשקעות הוא עולם שיכול להיות אינטואיטיבי ומובן לכל, ולכן אין סיבה להירתע ממנו; אין מדובר בעולם מסובך וסודי, אלא בנושאים שאותם יכול כל אחד מאיתנו להבין ולבחור בעמדה, חלופה או דעה, ובעיקר לקבל החלטות השקעה. אולם מאחר שהחלטות אלו כרוכות בסיכון הנובע מחוסר הוודאות בנוגע לתוצאה, רווח, הפסד או אף אובדן כספנו, רובנו נרתעים מהן.

כאן עליכם לזכור כי הסיכון הכרוך בהחלטות השקעה אינו שונה במהותו מכל סיכון אחר, שאותו אנו מבינים טוב יותר. התוצאה העתידית אינה ודאית או מוחשית - וכך גם הסיכון. מכאן נובע הקושי הנוסף בהחלטות השקעה, אבל כאן נכנס הטבע לפעולתו: יש לנו יכולת טבעית לקבל החלטות השקעה המלוות בסיכון. פעולה שיש בה סיכוי לתוצאה כה חיובית, יש בה גם סיכון לתוצאה שלילית מאוד. הבנת הרעיון כי לצד הסיכוי, הגדל, קיים גם סיכון ההולך וגדל באופן משמעותי, משמשת עבורנו "שומר ראש".

כשם שלא נקפוץ מקומה שנייה כדי להגיע במהירות למטה, כך לא נשים את כל כספנו בנכסים מסוכנים כמו מניות הזנק. מאידך, הימנעות מלקיחת סיכונים היא הסיכון האמיתי, ולכן אנו נמצאים במסלול של שוקי ההון מתוך בחירה ועבור מטרה ברורה, גם אם אנחנו שונאי סיכון.

אז איך לפעול נכון? עלינו לייצר לעצמנו שיטה ולא לחשוב "איך לעשות כסף", אלא איך לנהל נכון, לבחור בסיכונים שמתאימים לנו כדי להגיע לתשואות טובות ויציבות, ובכך לשפר את עתידנו. הדברים לא מסובכים ולכולנו יש התבונה והניסיון הדרושים להתנהל בתחום ההשקעות, שאינו שונה מתחומי חיים אחרים. ניקח למשל את תחום המזון, התזונה.

על מזון והשקעות - כולנו יכולים

כיצד אתם נוהגים לצרוך את המזון שלכם? מכינים אותו לבד? צורכים אוכל קנוי? מעובד? אוכלים רק במסעדה? האם לא הייתם רוצים שמישהו יחשוב איתכם על "מה הייתם רוצים לאכול"?

ניהול חסכונותינו לעתיד הוא לא פחות משמעותי מאוכל. למעשה, הוא משמעותי הרבה יותר, מאחר שיש בו הרבה אוכל - כל ארוחותינו לעתיד. כיצד נכון לקבל החלטות ואלו מוצרים לקנות? קודם כל יש להתייחס לסגנון ולהתאמה האישית.

● האם להכין לבד את האוכל - כלומר, להשקיע באופן עצמאי?

● האם לקנות מזון מעובד באריזות - כלומר להשקיע רק בקרנות או בעוקבי מדד?

● האם לקנות מזון מוכן אבל איכותי - כלומר, להשקיע באמצעות מנהלי תיקים?

● האם להתייעץ דרך קבע עם מומחה תזונה - כלומר, עם יועץ השקעות פרטי?

● האם ניתן לרכוש שירות בישול פרטי, המקביל לשירות הפמילי אופיס?

לאחר מכן מגיע תורה של שאלה חשובה עוד יותר: ממי אנו קונים? באיזו חנות ובאיזה ערוץ הפצה? האם לקנות את ההשקעות שלנו באמצעות סוכן, המקבל עמלה תמורת כל נגיסה שלנו, ללא קשר לאיכותה ולתרומתה לבריאותנו? כיצד נוודא כי נזכה לקבל את המוצר הטוב ביותר? רק יועץ השקעות אובייקטיבי, שאינו תלוי בשום גוף פיננסי אחר, יגיש לנו ארוחה טובה ואיכותית שמתאימה לנו, למאפיינים ולטעם האישי שלנו.

האחריות כולה שלנו

גם בתחום ההשקעות לא קשה להבין מה נכון ומה לא, למרות שקיים פער של ידע ומידע בינינו ובין הגורמים המציעים לנו את המוצרים ואת השירותים הפיננסיים שאותם אנו צורכים. אנו יכולים לפעול כדי להתגבר על הפער בין מה שאנו מעוניינים לרכוש ובין מה שמוכרים לנו, או לצמצמו משמעותית, באמצעות ידע, מידע וכלים שנרכוש לצורך ההחלטה.

לא קשה גם ללמוד כיצד פועלים המנגנונים ושוקי ההון שבהם כספינו מנוהלים, כיצד פועלים שוק המניות ושוק האג"ח; להבין מהו בעצם "הסיכון" שעליו תמיד משוחחים איתנו, כאילו מדובר במילת קסם שאיתה יכולים לשכנע אותנו לפעול כך או אחרת; פסיבי או אקטיבי, תזמון שוק ועוד. מהן הקרנות או תעודות הסל וכיצד עובדים איתן; איך לבחור ברמת הסיכון הנכונה באופן עצמאי - לא רק מתוך המסרים והקודים שאותם אנו שומעים מהעולם המייעץ ומשווק לנו את ההשקעות.

ייתכן כי רכישת הידע כשלעצמה לא תאפשר לנו לבחור, אך היא תספק לנו יכולת ללמוד טוב יותר להתמקד במוצר או בשירות התואם יותר את הצורך שלנו, ואולי אף להחליט טוב יותר, אך בעיקר לא לקחת, בצורה פשטנית, את מה שמציעים לנו. ברור כי ככל שיש ביכולתנו להחליט מה טוב לנו, נוכל לבקש זאת מהמוכר ואף לדון במחיר.

לעולם, אבל לעולם, איש לא יהיה רגיש לקדושת כספנו ויפעל בניקיון דעת מלא, כפי שאנו עצמנו היינו פועלים בכספנו, שנצבר לאחר עמל רב בעבר, והוא אולי סלע קיומנו בעתיד. 

המאמר מבוסס על קטעים מהספר "הסיכון: שומר הראש שלנו - על השקעות, תשואות,  ומה שביניהן" של גדעון בן נון. 

הכותב הוא מנכ"ל חברת אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המייעצת בניהול השקעות וניהול סיכונים פיננסיים, ומחבר הספר "הסיכון: שומר הראש שלנו". אין לראות בטור זה ובאמור בו תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק.