באבן קיסר המדשדשת מקווים שאולי הכניסה לתחום הפורצלן תוציא את החברה לדרך חדשה

בזמן שהמדדים המובילים בארה"ב והמניות של חברות רבות התאוששו מהשפל של תחילת משבר הקורונה, ומציגים תשואה חיובית מתחילת 2020, מניית אבן קיסר אומנם עלתה ב-31% מהשפל שאליו צנחה בחודש מרץ, אך היא עדיין נסחרת במחיר נמוך ביחס לתחילת השנה.

גם הודעת החברה על רכישת שליטה בחברה ההודית Lioli Ceramica השבוע לא שינתה את התמונה, והמניה נסחרה בירידה קלה של כ-2% לאחר הדיווח. זאת, אף שאנליסטים מגדירים את הרכישה "תפנית מהותית באסטרטגיה הקיימת", אשר תרחיב ותגוון את תיק מוצרי החברה. הרכישה של ליולי מכניסה את אבן קיסר  לשוק חדש, שוק הפורצלן העולמי.

בפרספקטיבה נרחבת יותר, מניית אבן קיסר נסחרת היום במחיר נמוך ב-84% מהשיא שאליו נסקה ב-2015. בשנים שחלפו מאז, החברה עברה טלטלות שונות שכללו שינויים תכופים בצמרת החברה וקשיים בשוק שאליו היא פונה. בסוף 2018 מונה יובל דגים לתפקיד מנכ"ל החברה, במטרה לייצב את הפעילות שלה, וזוהי הרכישה הראשונה שהוא מוביל.

אבן קיסר מייצרת ומשווקת משטחי קוורץ המשמשים לעיצוב מטבחים וחדרי אמבטיה. החברה הודיעה לפני מספר ימים על רכישת השליטה בחברת ליולי לפי שווי של 34 מיליון דולר לחברה הנרכשת. אבן קיסר תשלם 12 מיליון דולר ותיקח על עצמה את חוב החברה. בעתיד הסכום עשוי לגדול ב-10 מיליון דולר נוספים על בסיס עמידה ביעדים. העסקה צפויה להיסגר במהלך 2020.

ליולי, שמכירותיה השנתיות מסתכמות ב-18 מיליון דולר, משתלבת באסטרטגיה החדשה של אבן קיסר, להרחיב את פורטפוליו המוצרים שלה לחומרים נוספים, "מתוך מטרה להיות מותג משטחי העבודה המוביל בעולם". לפי הודעת אבן קיסר, הפורצלן נחשב לאחת מהקטגוריות הצומחות ביותר בשוק זה.

"צעד משמעותי במימוש תוכנית הצמיחה הגלובלית"

בחברה מאמינים שבעזרת העסקה יוכלו למנף את המותג הקיים של אבן קיסר ואת רשת ההפצה הגלובלית שלה. לדברי המנכ"ל יובל דגים, "רכישה זו הינה צעד משמעותי במימוש תוכנית הצמיחה הגלובלית של החברה, במטרה להיות שחקנית פרימיום מובילה, בעלת הצעת חומרים מגוונת, בשוק משטחי העבודה העולמי. המהלך מחזק את הצעת הערך הייחודית של אבן קיסר ואת היכולת להאיץ את אסטרטגיית הצמיחה, תחת מותג מוערך ואיתן ובשילוב יכולות הייצור המתקדמות של ליולי, תוך חיזוק נוכחותנו הגלובלית".

בתגובה לרכישה כתבו האנליסטים אסף בראל חנדלי ואביבית מנה-קליל, מנכ"לית משותפת, מאופנהיימר ישראל כי העסקה אומנם קטנה מבחינת השפעתה הפיננסית, אך מייצגת שינוי משמעותי באסטרטגיה. "בטווח הקרוב, ההשפעה על המספרים הפיננסיים של אבן קיסר תהיה מינורית, גידול של כ-3% בהכנסות השנתיות", כתבו אנשי אופנהיימר.

"בטווח היותר ארוך מהווה רכישה זו תפנית משמעותית. אבן קיסר הייתה באופן היסטורי חברה חד-חומרית (קוורץ), החברה לא השתמשה ביתרת המזומנים הגדולה שלה כדי לבצע רכישות במהלך השנים האחרונות, והיא ייצרה היסטורית רק במדינות מפותחות כמו ישראל וארה"ב".

באופנהיימר סבורים שמניית אבן קיסר נסחרת כיום במכפילים נמוכים מאוד: מכפיל EV/EBITDA של כ-4 ל-2021. "כבר לא מדובר בתמחור, השאלה המהותית היא לגבי יכולת החברה לבצע ולהשתדרג ובכך לזכות מחדש בקרדיט מול שוק ההון. החברה הייתה בכיוון הנכון טרם פרוץ מגפת הקורונה, עם צמיחה נאה בארה"ב ושיפור ברווחיות", הם מציינים.

בעלי השליטה באבן קיסר הם קרן הפרייבט אקוויטי טנא וקיבוץ שדות ים, שמחזיקים יחד ב-40.8% מהמניות, ומתוך זה, הקרן מחזיקה ישירות בכ-5.6 מיליון מניות ואופציות. קרן טנא, בראשותו של אריאל הלפרין, הייתה המשקיעה החיצונית הראשונה באבן קיסר בשנת 2006, וב-2013, לאחר שהחברה הונפקה בוול סטריט, הקרן מימשה את רוב החזקתה בתמורה כוללת של כ-186 מיליון דולר. בכך הסתיימה ההשקעה של הקרן בחברה בתשואה של כמעט פי חמישה על השקעתה המקורית.

ב-2016 חזרה קרן טנא להשקיע באבן קיסר כשרכשה מניות מקיבוץ שדות ים תמורת 43.5 מיליון דולר ולפי מחיר של 43.5 דולר למניה, וקיבלה גם אופציה לרכישת מניות נוספות תוך חמש שנים. בשנת 2018, כשמניית אבן קיסר צללה לשפל על רקע הקשיים, הקרן הביעה אמון בחברה ורכשה לאורך מספר חודשים מניות בהיקף כולל של 37.6 מיליון דולר, ולפי מחיר ממוצע של כ-14.5 דולר למניה.

נכון להיום, מניית אבן קיסר נסחרת במחיר נמוך יותר, של כ-10.8 דולרים (המשקף לחברה שווי של 373 מיליון דולר), ושווי ההחזקה של הקרן והקיבוץ יחד עומד על כ-152 מיליון דולר, כך שקרן טנא מופסדת בעשרות מיליוני דולרים על השקעתה.

את הרבעון השני סיימה אבן קיסר עם הכנסות של 99 מיליון דולר, ירידה של 29.8% ביחס לרבעון המקביל, והחברה עברה להפסד נקי של 5.9 מיליון דולר לעומת רווח של 6.4 מיליון דולר ברבעון המקביל.

במחצית הראשונה הסתכמו הכנסות אבן קיסר ב-226 מיליון דולר, ירידה של 16.2% לעומת התקופה המקבילה ב-2019, וההפסד הנקי הסתכם ב-3.2 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) התכווץ במחצית ב-36.1% לרמה של 19.7 מיליון דולר. בחברה ציינו עם פרסום הדוחות כי הפעולות שנקטו בחודש מרץ סייעו להתמודד עם השפעות מגפת הקורונה.

בסוף הרבעון השני היו לאבן קיסר יתרות מזומנים בגובה כ-119 מיליון דולר, לאחר שהחברה ייצרה תזרים חיובי מפעילות בגובה כ-5.1 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה.