אין פערי שכר בין גברים ונשים

החוק החדש שעתיד להיכנס לתוקפו עוד השנה, יחייב חברות בנות 518 עובדים ומעלה לדווח על פערי השכר בין גברים ונשים. על פניו מדובר במהלך מהפכני שעתיד להילחם בפערי השכר הגבוהים מהן סובלות נשים ולצמצם אותם, רק שהוא עתיד להביא לתוצאה הפוכה. החוק המיותר הזה הוא בדיוק מה שצריך כדי להוכיח מעבר לכל ספק כי אין כל פערי שכר מגדריים בישראל, מה שיקבור קבורת חמור את המלחמה ההכרחית והכל כך חשובה בפערים הללו.

לקמבן את הנתונים

איך אני יודעת? אומנם הנבואה ניתנה לטיפשים, אבל צריך להיות טיפש גדול במיוחד כדי לא להבין שזה מה שעתיד לקרות, שהרי למדינה אין את הידע לבחון את הדיווח. הדבר יקל על מעסיקים לקמבן את הנתונים ולהוכיח כי אין כל פער, מה גם שיתכן כי היא כלל לא מתכוונת לבדוק את הדוחות, או אפילו את עצם פרסומם, בונה על כך שמעסיקים יתביישו לפרסם דוחות עם פערי שכר מגדריים וכתוצאה מכך הם יצטמצמו.

אני כמובן לא מתכוונת לשטוח פה שלל רעיונות כיצד לתחמן את המחוקק, אבל להמחשה בלבד אתן דוגמה אחת קטנה שיכולה לבדה להפיל את כל החוק המטופש הזה על הפנים - הגדרות תפקיד.

כידוע גם הגופים המקצועיים במדינה, אלה שאמורים להכיר ולנטר את שוק העבודה, לא מבדילים בין הגדרות התפקיד (אחרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא הייתה מפרסמת את הנתון ההזוי על פיו השכר הממוצע של מתכנתים הוא כ-15 אלף שקל בלבד), אז כמה קשה לקחת גבר ואישה באותו התפקיד בדיוק ולהגדיר אותם אחרת?

למשל בודק ובודקת תוכנה בעלי אותו ניסיון שעושים בדיוק את אותה העבודה - היא תישאר בהגדרתה בודקת תוכנה והוא יהפוך למהנדס אוטומציה, והופ - בלחיצת כפתור הולבנו פערי השכר ביניהם.

כנ"ל בכל אחד מהתפקידים אותם מאיישים מספר אנשים בארגון, שיעברו שדרוג/שנמוך בהגדרה בהתאם לצרכים, ובא לציון גואל. ומה לגבי התפקידים הבכירים שם פערי השכר הם המשמעותיים ביותר? בגזרה הזו אין בכלל בעיה כיוון שבמרביתם ממילא את התפקיד אדם אחד, אז מי ידע שהאישה שמאיישת כרגע את תפקיד סמנכ"לית הכספים מרוויחה 20% פחות מהגבר שהחליפה?

קמעות לצמצום פערי שכר

לא נותר לי אלא להניח כי מי שהגה את החוק הזה חושב שבמגזר העסקי, כמו בציבורי, השכר נקבע על פי טבלאות שכר של גוף עלום - המקבילה הפרטית לנציבות שירות המדינה, וכי הוא פונקציה של דירוג/דרגה ותלוי בוותק/בהסכמים קיבוציים וכו'.

לצערי החוק הזה נחקק באותה הרצינות שבה נקבע גודלן של החברות שידווחו על פערי השכר - תאמינו או לא, אבל יו"ר ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת חיים כץ, החליט כי 100 פעמים חמסה ועוד ח"י אחד זה המספר הנכון.

רק שצריך הרבה יותר מ-100 חמסות, ח"י אחד וערמת אביזרים מיצרי מזל כדי שהחוק הזה יעבוד, אבל האמת שזה לא מפתיע. המדינה לא טורחת להתעמק בשום דבר, היא מפריחה פתרונות שהם רובם ככולם פופוליסטיים ו/או פשוטים, רק לא הפתרונות הנכונים, ולראייה, פתרון החלם שנמצא לצמצום האבטלה - הכשרות מקצועיות.

שמולי, פרץ, כ"ץ, לפיד, רול, ברקת ומי לא, בטוחים כולם כאחד כי זו הדרך לפתרון הבעיה, אבל בפועל עתידים לזרוק מאות מיליוני שקלים שלא יניבו דבר - פרט לרווחים פוליטיים וקופונים שמנים לשותפים העסקיים במהלך.

ואם נחזור לחוק המחייב דיווח על פערי שכר, הוא עוד אחד בשורה ארוכה של חוקים שנולדו כדי לשפר את מצבן של הנשים בשוק העבודה, אבל עושים בדיוק את ההפך. התוצאה של רבים מהם היא העמקת האפליה של נשים ויצירת פערי שכר מגדריים, וזאת משום שהזכויות הסוציאליות שהמדינה מעניקה על הולדה וגידול ילדים מושתים ברובם המכריע על שכרה של האם בלבד, בעוד שכרו של אבי אותם הילדים נותר ללא פגע (הרחבה בטור נשים מרוויחות פחות אבל עולות יותר).

להתעמק בסיבות האמיתיות

במילים אחרות, נשים מממנות את ההטבות הסוציאליות על גידול הילדים דרך שכרן, שכן שהן עולות למעסיק הרבה יותר מגברים (המדינה מממנת חלק קטן מהזכויות הללו, את השאר מממן המעסיק), אבל לאף אחד לא נוח להודות בכך, כולל לארגוני הנשים, כל שכן לטפל בבעיה האמיתית.

אז במקום לחפש את הפתרונות מתחת לפנס, כדאי שהמחוקק יפסיק לבייש את עצמו ויתחיל לבחון לעומק את הסיבות לפערי השכר ויטפל בהן, אחרת הוא מחריף את אפליית הנשים ופוגע במאבקן לצמצום פערי השכר.

ורק למען הסר ספק, צבאות של יועצים וגופים טכנולוגיים שעתידים לסייע ביצירת דוחות נטולי פערים, כבר עובדים מסביב לשעון, הם בדרך להרוויח הרבה מאד כסף מהחוק הזה, שבתום פיילוט של 3 חודשים עתיד להתרחב לאלפי חברות נוספות. אז מי אמר שהמדינה לא עושה מספיק כדי להניע את הכלכלה?

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה