קיפאון בשווי התוצרת, קריסה בפריון: כך הטכנולוגיה יכולה לאושש את החקלאות בישראל

ענף החקלאות, שהובל על ידי ההתיישבות העובדת והיה סמל לציונות, סובל בשנים האחרונות מקיפאון ממושך. זאת בנוסף לקשיים עמם הוא מתמודד מזה עשורים, כמו שינויי אקלים, מחסור בכוח אדם ותחרות גוברת מצד חקלאים בעולם.

מכון יסודות, שמאחוריו עומדים גופים כמו התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים, מפרסם דוח חדש, שבוחן את מצב ענף החקלאות בישראל. הדוח מספר סיפור בעייתי על הענף שהיה אחד מגולות הכותרת של התעשייה בישראלית.

כבר כמה שנים שערך התוצרת החקלאית - השווי המצרפי של התוצרת המקומית - מצוי בקיפאון. וזאת בד בבד עם העובדה שבשנים האחרונות חלה ירידה דרסטית בפריון בענף. ירידה גם בהשוואה לענפים אחרים בישראל, ולא פחות מזה - בהשוואה לממוצע מדינות ארגון ה-OECD.

הדוח התמקד באופן שבו ניתן לשפר את ביצועי הענף. הוא בחן את השחקנים הפעילים בתחום, את החסמים לשילוב טכנולוגיות, ולאחר מכן בחן חלופות שונות למדיניות שתתיר את החסמים הללו. לבסוף המליץ על מדיניות שעשויה לסייע בהזנקת החקלאות בישראל - בעיקר באמצעות מו"פ והטמעה של טכנולוגיות לצד חתירה לגיבושה של מדיניות ממשלתית ארוכת טווח.

המלצות הדוח מתמקדות במה שמכונה "מו"פ חקלאי" - כזה שמשרת מטרות כמו פיתוח זנים, מחקר בסיסי של מחלות, פיתוח ידע בגידולים, דשנים והמצאת טכנולוגיות המייעלות את תהליך הייצור. לצדו, קיים מו"פ משמעותי גם בשלבים שלאחר איסוף התוצרת, כמו טכנולוגיות לשינוע יעיל, מניעת אובדן מזון והארכת חיי מדף.

המו"פ החקלאי הוא בבסיסו מדעי, כאשר בשנים האחרונות נכנסות לתחום עוד ועוד טכנולוגיות מידע. באמצעות שימוש בהתקנים טכנולוגיים מתקדמים, כמו רחפנים ושלל מצלמות וחיישנים מגדלים יכולים היום לאסוף מהשדות באופן מדויק, מהיר ויעיל מידע שמעובד לאחר מכן במערכות בינה מלאכותית, ואלה מנפקות תובנות בעזרתן יכולים החקלאים לשפר את הגידולים, להפחית עלויות ולשפר את התפוקה. הדוח, עם זאת, לא מבחין בין סוגי המו"פ הללו ומתייחס אליהם כמקשה אחת.

ירידה לרמת הפריון של 2008

מכון יסודות הוקם בסוף 2019. מלבד התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים, בין מייסדיו נמנים גם התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים וקרן ברל כצנלסון, והצטרפו אליו הקיבוץ הדתי, התאחדות חקלאי ישראל, איגוד התעשייה הקיבוצית, קבוצת חבצלת ומרכז חזן. המכון מגדיר את עצמו כמכון לעיצוב מדיניות, העוסק באתגריה של מדינת ישראל בתחומי הכלכלה והחברה, אך רוב הפרסומים באתר קשורים לחקלאות. הדוח הנוכחי מציג תמונת מצב מדאיגה.

בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז 2009 ישנו קיפאון כמעט מוחלט בערך התוצרת החקלאית בישראל, לאחר עלייה עקבית בשנים שלפני כן. משנת 2000 ועד 2009 עלה ערך התוצרת החקלאית המיוצרת בישראל מדי שנה, וזינק מ מ-18.7 מיליארד שקל, עד ל-29.3 מיליארד שקל ב-2009, ונותר ברמה זו עד 2018.

נתון נוסף שמקורו בבנק ישראל מצביע על כך שמבין הסקטורים המשקיים המרכזיים בישראל, תחום החקלאות ספג את הירידה החדה והעקבית ביותר. מאז 1995 ועד 2011 עלה הפריון בתחום החקלאות, אך מאז 2011 הוא נמצא בירידה. למעשה, מאז 2015 הפריון בתחום החקלאות חזר לרמה דומה לזו שבה היה לאחרונה ב-2008.

גם נתוני OECD שמציג הדוח לא מחמיאים לישראל. לפי מדד פריון העבודה, שבודק את נתון "הערך המוסף הגולמי לשעת עבודה", ביצועי החקלאות הישראלית בין השנים 1995 ל-2011 חופפים את אלה של הממוצע ב-28 מדינות הארגון. אלא שמאז המשיך הפריון במדינות הארגון לעלות באותו הקצב, בשעה שבישראל הוא הולך ויורד באופן עקבי.
בישראל ישנם כ-17 אלף בעלי משקים חקלאיים ועוד עשרות אלפי מועסקים בענף. על פי הדוח, את הירידה בפריון ואת הקיפאון בתוצר ניתן לייחס לגורמים רבים שבעיות כוח אדם - קשיים בגיוס כוח אדם מתאים והזדקנות העובדים בענף הם רק חלק מהם. בעיות נוספות הן בעיות אשראי לחקלאים, בעיות אקלימיות, בעיות הקשורות לרגולציה על ענפי החקלאות ומדיניות ההגנות והתמיכות.

הקיפאון בתפוקה והירידה בפריון קריטיים גם להמשך קיומו של ענף החקלאות בישראל, מזהיר הדוח. מעבר לתרומתו הישירה, מציין הדוח, הענף מייצר "תועלות חיצוניות חיוביות, כמו שמירה על שטחים פתוחים, מגוון אקולוגי וביטחון תזונתי. המשך הקיפאון בענף עלול להביא לנזקים חמורים יותר בשל הזדקנות העוסקים בענף, הקשחת הרגולציה וצמצום התמיכות הממשלתיות".

לפיכך מעריכים מחברי הדוח כי "העשור הקרוב הוא קריטי לעתיד החקלאות בישראל". הפתרונות בהם עוסק הדוח נוגעים להשקעה במחקר ופיתוח טכנולוגיים בצורה מיטבית. מחברי הדוח מנמקים את הבחירה בסל הפתרונות הטכנולוגיים בין היתר בכך ש"ארגון מדינות ה-OECD ממליץ לישראל על המשך השקעה במו"פ בחקלאות כפתרון לבעיית הפריון", ובכך "שבישראל כבר קיימת תשתית מו"פ חקלאי משמעותית, שלהערכתנו ניתן לרתום באופן מוצלח לפתרון בעיות הירידה בפריון והקיפאון בענף החקלאות".

חצי מיליארד שקל מושקעים במו"פ

הדוח מציין כי המו"פ החקלאי בישראל מיוצר הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. במגזר הציבורי קיימים מוסדות ותיקים ומתוקצבים: מכון וולקני, הפקולטה לחקלאות ברחובות ופעילויות המו"פ האזוריות של קק"ל ומשרד החקלאות. היקף ההשקעה השנתי הכולל במוסדות אלה מגיע לכחצי מיליארד שקל בשנה, מתוכם כ-400 מיליון שקל בשנה למכון וולקני.

הדוח מבחין בין הגופים השונים ומציין את ההבדלים ביניהם: המוסדות האקדמיים - מכון וולקני והפקולטה לחקלאות - עוסקים בעיקר במחקר אקדמי בסיסי ובמחקרים כמו פיתוח זנים, שלא תמיד יש להם פוטנציאל מסחרי בטווח הזמן הקצר, אם בכלל. מוסדות המו"פ האזוריים, לעומתם, עוסקים בשיפור תהליכי הייצור המקומיים. בעיקר מדובר בפעילות הכוללת שיפור טכנולוגיות חקלאיות קיימות ובחינת טכנולוגיות חדשות להתמודדות עם בעיות אקלים, השקיה, הזנת צמחים והגנה ממזיקים וממחלות.

לפי עמותת SNC, המגזר הפרטי בישראל כולל כ-500 חברות אגריטק (טכנולוגיות חקלאיות). דוגמה לאחת החברות הישראליות, שלא פועלת בישראל, היא חברת הסטארט-אפ טראניס, הפועלת בתחום החקלאות המדויקת. טראניס, שמפתחת מערכת מבוססת למידת מכונה כדי לעקוב אחר מצב השדות ולהציע פתרונות מידיים להתמודדות עם בעיות ביותר מ-80 מיליון דונם ברחבי העולם, הודיעה ביולי השנה על גיוס הון בהיקף של 30 מיליון דולר.

בשל הסיבות הללו שפורטו - חברות פרטיות שלא נוטות לפנות לשוק הישראלי, ומו"פ ציבורי שמתמקד בטווח הרחוק - מתמקדת הצעת הפתרון של מחברי הדוח בפעילויות מו"פ אזורי, אלה שמתמקדות בטווח הקצר והבינוני. כמו כן, אף על פי שההתמחות הבסיסית של פעילויות המו"פ האיזורי היא במו"פ מדעי, הן אלה שיכולות להוות במידה רבה את התשתית שתאפשר קליטת פעילות האגרוטק בחקלאות בישראל. כך למשל, פעלה מועצת רמת נגב, שבה פועל מו"פ רמת הנגב. במאי השנה הכריזו השתיים על הקמתו של מרכז חדשנות בשיתוף עם חברת ההחזקות וההשקעות אריאלי קפיטל.

שיתוף פעולה בין חקלאים לסטארט-אפים כבר נעשה במקומות שונים. בשיחה עם "גלובס" סיפרה מנהלת מו"פ צפון, חיה רק יהלום, על יוזמה שבה מכון המחקר מיגל פיתח יחד עם חברות חיצוניות מערכת, שאפשרה לרחפנים לזהות שקדים שלא נפלו מהעץ, ולהכווין אליהם את כוח האדם שיסלק אותם, בטרם ירקיבו ויפגעו בעצים שבמטע. "הרחפנים מזהים איפה בדיוק צריך לקטוף את הפירות שלא נשרו או נקטפו, בשטחים בני מאות דונמים, באופן שהביא לחיסכון אדיר בכוח אדם".

רק יהלום סיפרה עוד שקיים מלכוד שבו שיתופי פעולה רבים נמנעים בשל היעדר תקציב. "מצד אחד, הסטארט-אפים לא אמורים לממן את הניסוי, ומצד שני, הם לא תמיד עוברים את המשוכה של רשות החדשנות ולא מקבלים אישור, רק משום שהם לא עברו ניסוי". רק יהלום, ציינה עוד כי "בדיוק לשם כך יש צורך בעוד אקסלרטורים לסטארט-אפים, אך אין די כאלה היום".

מי שעוד מסייעים לשילוב ההיטק בחקלאות המקומית, הם משרד החקלאות ורשות החדשנות. יצוין כי הדוח מציין לטובה את רשות החדשנות, שבשיתוף משרד החקלאות הוציאה "קולות קוראים" לתמיכה במו"פ חקלאי, שנותנים עדיפות במימון למיזמים המשתפים בצורה פעילה את החקלאות המקומית". לפי הדוח, "הפיילוט הסתיים בהצלחה, כשהביקוש למענקים היה גבוה מהתקציב שהועמד לטובת התוכנית".

האטרקטיביות של השקעה בטכנולוגיות חקלאיות לא נעלמה גם מהוועדה לבחינת מדיניות ישראל בתחום הבינה המלאכותית, בראשותם של אלוף (מיל’) פרופ’ יצחק בן ישראל ופרופ’ אביתר מתניה. לפי המלצות הוועדה, שחלקים ממנה נחשפו בנובמבר האחרון, אחד התחומים המבטיחים ביותר שבו מומלץ לטפח את הבינה המלאכותית, הוא החקלאות. לפי טיוטת דוח הוועדות, למדינת ישראל יש פוטנציאל להפוך למובילה עולמית בתחום בזכות הידע שכבר הצטבר בה, שיוכל לסייע לניצול אופטימלי של משאבי טבע ומזעור נזקים סביבתיים. ההתמקדות בחקלאות נבעה בין יתר הסיבות, בכך שחלות עליו פחות מגבלות רגולטוריות מאשר על תחומים אחרים, כמו רפואה.

בשיחה עם "גלובס", סיפר עמית בן-צור, מנהל מכון יסודות, שתוכנית זו כרגע נמצאת בפועל בהקפאה בשל היעדר אישור תקציב המדינה. בן צור הביע תקווה כי "יאושר בהקדם תקציב חדש משותף למשרד החקלאות ולרשות החדשנות, על מנת שהפיילוט יוכל להפוך לתוכנית של קבע. אני משוכנע שההנהלה החדשה של משרד החקלאות בראשות השר אלון שוסטר והמנכ"ל ד"ר נחום איצקוביץ, תעמיד את ההשקעה בהייטק החקלאי בסדר עדיפויות גבוה".

קושי להשתמש בקרקע כבטוחה

הדוח מונה עוד שורה של חסמים מבניים להטמעת טכנולוגיה בתחום,למשל בעיית האשראי. מאחר שרוב הקרקע החקלאית בארץ נמצאת בבעלות המדינה, החקלאים מתקשים להשתמש בקרקע כבטוחה למתן אשראי וכתוצאה מכך נוצרת בעיה במימון השקעות לטובת פיתוח החקלאות. האשראי שניתן על ידי המדינה, מציינים בדוח, "אינו גבוה בהיקפו ואינו מותאם לסיפוק צורכי החדשנות באופן הנדרש".

גודל השוק, או יותר נכון, קוטנו משפיע גם הוא - משקים קטנים פשוט "אינם מסוגלים לממן פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשות ויקרות, כמו חקלאות מדייקת וחקלאות חכמה, אשר מהוות כיום את ראש החץ של הטכנולוגיה העולמית".

בעיות נוספות הן היעדר קשב ניהולי. לפי הדוח, "המנהלים בתחום זה, כמו בעסקים קטנים בתחומים אחרים, "עוסקים בעיקר בשוטף ובכיבוי שריפות, ולכן אינם פנויים לפיתוח והטמעה של חדשנות".

בעיה נוספת היא ש"היחלשות מערך ההדרכה, שאמור להעביר את המידע העדכני אל החקלאי, מובילה לחוסר היכרות עם החידושים הקיימים בתחום החקלאי". בנוסף, הם מציינים את ההשפעות העקיפות של "צמצום והפרטה של ערוצי הפצה מרכזיים לעולם, כמו חברת אגרקסקו, שהפחיתו את יכולתם של מפתחי המו"פ הציבורי לקבל מידע עדכני על הצרכים העדכניים של השוק".

לצד אלה, קיימות בעיות שנובעות מהיעדר תמריצים: "רוב מענקי המו"פ של רשות החדשנות ניתנים ללא התניות מפורשות לחיזוק החקלאות המקומית, והסיוע לחקלאות המקומית אינו מותנה בביצוע צעדים להעלאת הפריון. בדרך זו, נכתב בדוח, נשחק התמריץ לפתח מו"פ לחקלאות המקומית, לאמץ מו"פ על ידי החקלאים, ולייצר שדות ניסוי חקלאיים לאגריטק הישראלי".

עמדת החקלאים המבוטאת בדוח מדברת על "תוספת תקציבית שלא תפחת מ-100 מיליון שקל בשנה כדי לצמצם את הפער ביחס למקובל ב-OECD", אך מחברי הדוח מציינים כי היא מתעלמת "מהכשלים המבניים בתהליך החדשנות הקיים ומהיכולת לייצר יותר גם בתנאים הקיימים או בתוספת תקציבית קטנה".

הדוח בחן שש חלופות של מדיניות השקעה הממשלתית במו"פ, שיהפכו את הענף ליותר רווחי, יעיל ובר-קיימא. הוא בחן כל חלופה ובסופו של דבר המליץ על אחת החלופות, שזכתה לציון הגבוה ביותר, שהיא "תוכנית לאומית למו"פ חקלאי ציבורי", בשילוב של מרכיבים מחלופות אחרות שנבחנו.

ממשרד החקלאות נמסר כי הוא אינו מכיר את הדוח המדובר וילמדו אותו. ככלל, המשרד מברך ופועל לקידום מיזמי טכנולוגיה ואגריטק לטובת מקסום הפוטנציאל של החקלאות המקומית. המשרד מתקצב מדי שנה מחקרים בעשרות מיליוני שקלים בתחום לרבות תמיכה במו"פים אזוריים, חברות בתעשייה הישראלית, מכון וולקני, האקדמיה ועוד". 

התוכנית המומלצת: הגדרת סמכויות ותמריצים

רבות הבעיות, אבל מה כן? מכון יסודות ממליץ שלוש צעדים מרכזיים:

בניית תוכנית ממשלתית רב שנתית סדורה ומתוקצבת להטמעת טכנולוגיות מתקדמות בחקלאות המקומית, הנשענת על תוכנית אסטרטגית רב-שנתית לחקלאות, תוך התחשבות בצורכי ביטחון המזון, השטחים הפתוחים ומשאבי הטבע. תוכנית מו"פ כזו תקבע סדר עדיפויות ברור לתוכניות הפיתוח שמתוקצבות על ידי המדען הראשי במשרד.

הגדרת סמכויות ברורה בין גופי המו"פ הציבורי השונים - מכוני המחקר ופעילויות המו"פ האזורי מתחרים כיום על מקור התקציב של המדען הראשי במשרד החקלאות. זאת, לצד העמדת תקציבים ייעודיים לכל סוג מחקר נדרש - מחקר בסיסי, מחקר לטווח קצר ופעילות להטמעה והתאמה של טכנולוגיות קיימות.

שיפור במערך התמריצים במנגנוני המענקים והסיוע למו"פ החקלאי הפרטי ושיפור נגישותם של חקלאים לחדשנות ולאשראי לחדשנות. המו"פ האזורי, בשיתוף רשות החדשנות, יהיה מוקד להעברה שוטפת של מידע על חדשנות בארץ ובעולם לחקלאים המקומיים, ובמקביל יבצע התאמות והטמעה של חדשנות אצל החקלאים המקומיים.

המו"פ האזורי, בשיתוף רשות החדשנות, יהווה מוקד לייעוץ והדרכה להטמעת מו"פ ויסייע בתהליכים של קבלת מענקים ממשלתיים ומימון להטמעת תהליכי חדשנות. בנוסף, יושקו תוכניות לביטוח הכנסה לחקלאים שיטמיעו חדשנות.