המירוץ לחיסון נגד וירוס הקורונה (Covid19) מתקדם, ומספר חיסונים כבר קיבלו אישור שימוש בחירום. אולם, עד כה אף חיסון לא באמת הוכיח את יעילותו במניעת הדבקה. מספר חוקרים הביעו דאגה כי חיסונים המבוססים על וירוס צינון בשם Ad5 (אדנו וירוס סוג 5) עלולים להיות לא אפקטיביים, עבור רבים באוכלוסייה שכבר סבלו מצינון זה בעבר.
בקבוצה זו נכללים שני חיסונים שכבר אושרו לשיווק מוגבל: החיסון של מכון גמליה ברוסיה שאושר לשימוש בכלל אוכלוסיית המדינה והחיסון של חברת CanSino הסינית, שאושר לשימוש בצבא הסיני.
החיסון מבוסס על האדנו וירוס אשר עבר תהליך של דה-אקטיבציה ואחר כך הנדסה גנטית כדי שיבטא את ה"ספייק", הרכיב הקושר את הווירוס לתא האנושי. הווירוס הוא די נפוץ כווירוס צינון, ומספר חוקרים, למשל פרופ' אנה דורבין מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב, וד"ר הילדגונד ארטל, מייסדת מכון Wistar לחיסונים בפילדלפיה, מוטרדים מכך שמערכת החיסון שכבר מכירה את הווירוס, עלולה לסלק אותו בקלות, ולא לפתח בתהליך זה נוגדנים רבים חדשים נגד אותה גרסה של הווירוס. במקרה כזה, האפקטיביות של החיסון עלולה להיות נמוכה.
יש לציין כי שני החיסונים עברו ניסויים שבהם, כך דיווחו מכוני המחקר שפיתחו את החיסונים, הושגה עליה בנוגדנים המנטרלים נגד וירוס הקורונה. אולם, כעת יש לבחון את הדברים בשטח, במניעה בפועל של הדבקה של בני אדם.
דורבין אמרה לסוכנות הידיעות רויטרס כי "אולי לחיסון לא תהיה יעילות מלאה או אפילו יעילות של 70% שאנחנו מצפים לה מחיסון סביר, אבל אפילו עם יעילות של 40% - זה עדיף על כלום, לפחות עד שיגיע מוצר טוב יותר". על פי ההערכות, 40% מתושבי ארה"ב וסין הן בעלי נוגדנים ל-Ad5. באפריקה מדובר כנראה בכ-80%. כיום אין חיסונים אחרים בשימוש רחב אשר מבוססים על Ad5, אף שנעשו ניסיונות לפתח מוצרים כאלה בעבר.
חשש נוסף הוא כי החיסון יגרום לתופעות לוואי כמו חום. תופעת לוואי היא לא מסוכנת, אך עלולה לגרום לחששות בציבור, ולהימנעות מחיסון.
עלול להעלות את הנטייה להידבק באיידס
בניסוי שנערך בעבר בחיסון מבוסס Ad5 לאיידס, החיסון העלה ולא הוריד את הנטייה להידבק באיידס. ההערכות הן שזה קרה בגלל הרכיב בחיסון שקשור באיידס, אולם האפשרות הלא סבירה שזה קרה בכלל רכיב ה-Ad5, עשויה להיות סיבה טובה מספיק להתקדם בניסויים במוצר זה בזהירות, ולא לאשרו לכלל האוכלוסייה לפני שהדברים נבדקו.
החיסונים של החברות אסטרזנקה (יחד עם אוניברסיטת אוקספורד) וג'ונסון אנד ג'ונסון מבוססים גם הם על אדנו וירוסים, אך אצל אסטרהזנקה מדובר בוירוס אנדו של שימפנזות, ושל ג'ונסון אנד ג'ונסון על זן נדיר יחסית של וירוס אדנו של בני אדם. התקווה היא כי במקרה הזה, מערכת החיסון של הגוף לא תסלק את הווירוס לפני שתפתח נוגדנים התוקפים גם את רכיב הספייק.
מכון גמליה מפתח חיסון המבוסס על שילוב בין וירוס Ad5 לאדנו וירוס מסוג נוסף, וגישה זו עשויה להפוך אותו ליעיל יותר משימוש ב-Ad5 בלבד, אם כי אינה משפיעה על הבטיחות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.