מבסיס החלל האירופי בקורו שבגינאה הצרפתית, שוגר הבוקר (ה') על גבי משגר מסוג "וגה" של חברת "AVIO" האיטלקית, הננו לוויין הישראלי-איטלקי "DIDO-III" ועליו מעבדה זעירה שתבצע ארבעה ניסויים רפואיים. הלוויין שוגר במסגרת פרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית ביחד עם עוד כחמישים לוויינים זעירים באותה חללית.
את המעבדה ששוגרה בלוויין לחלל, פיתחה חברת "ספייס פארמה" מהרצליה יחד עם אוניברסיטאות מובילות בשתי המדינות. המעבדה, בגודל של קרטון חלב, נושאת בתוכה ארבעה ניסויים שעוסקים בחקר מניעה של מחלות. הניסויים הביולוגים והכימיים שייערכו יתקיימו בסביבה של חוסר כבידה כמעט מוחלט ("כבידה זעירה") ונועדו לספק מידע חדש שלא ניתן לקבלו בתנאי הכבידה על כדור הארץ.
על הננו לווין הישראלי מורכבת מעבדה זעירה שיוצרה על ידי חברת "ספייס פאמרה". המעבדה כוללת בתוכה ארבעה ניסויים בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכימיה שיספקו מידע שאינו מתקבל היטב בתנאי הכבידה הקיימים על כדור הארץ, על מחלות ומניעתן. הניסויים שייערכו יבדקו יעילות של חומרים אנטי-חיידקיים בתנאי חוסר כבידה, כיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה כשהן בתנאי חוסר כבידה, ניסוי על החלבון אלבומין ואת תופעת ה"קיפול" של מולקולות DNA.
המעבדה, שמופעלת באופן אוטונומי תערוך ניסויים בתנאי חוסר כבידה שבוצעו עד כה רק בתחנת החלל הבינלאומית תוך שהם מופעלים על ידי אסטרונאוטים. הפיתוח של ספייס פארמה, מאפשר על פי החברה, "לכל מדען לערוך את הניסוי בצורה עצמאית, נגישה, בטוחה ובשליטה מלאה מרחוק, בזמן שהחוקר נמצא במעבדה באוניברסיטה או בבית החולים".
הניסויים תוכננו על ידי ארבעה צוותים של מדענים בשתי המדינות, ולכל ניסוי רפואי שותפים חוקר ישראלי וחוקר איטלקי. המוסדות הישראליים שמשתתפים בניסויים הם הטכניון, עם שני ניסויים, וכן האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי שיבא.
זוהי משימת החלל החמישית של "ספייספארמה", אותה ייסד ב-2013 המנכ"ל יוסי ימין. החברה שיגרה בעבר לוויין זעיר נוסף, וכן שלוש מעבדות שהותקנו בתחנת החלל הבינלאומית. בסך הכל ביצעה החברה כבר למעלה מעשרה ניסויים בחוסר כבידה בתחומי ביולוגיה, כימיה ופיתוח תרופות. בין המשקיעות בספייספארמה קרן ההון סיכון State of Mind Ventures שהייתה המשקיעה הראשונה בחברה.
הניסויים שייערכו במסגרת הפרויקט
פרופ' ג'וזפה פליני מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בולוניה ופרופ' בועז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יחקרו יעילות של חומרים אנטי-חיידקיים בתנאי חוסר כבידה. במהלך הניסוי יערך מעקב אחר פירוק של בקטריות על ידי אנזים. מחקר זה הינו חלק ממאמץ למניעת זיהומים בבתי חולים וזיהומים הנישאים על גבי משטחים שונים.
פרופ' אלסנדרה די-מאזי מאוניברסיטת רומא-טרה ופרופ' דניאל קורניצר מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון יבצעו ניסוי על אלבומין שהוא חלבון חשוב הנמצא בדם ומעביר מולקולות שונות וחשובות כגון חומצות שומן, הורמונים, תרופות ועוד. ניסוי יבדוק כיצד תרופות נספגות על ידי אלבומין, אחד החלבונים העיקריים בדם, בתנאי חוסר כבידה.
פרופ' אלסנדרו דסידרי מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת טור-ורגטה - רומא ופרופ' איתמר וילנר מהאוניברסיטה העברית יבדקו את תופעת ה"קיפול" של מולקולות DNA. תופעה זו, הקשורה במנגנון חלוקת תאים והגנה על המטען הגנטי מנזקים, עשויה לסייע בחקר תהליכי הזדקנות וכן במניעת תהליכים סרטניים.
פרופ' רפאלו זרילי מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת פדריקו II בנאפולי ופרופ' אוהד גל-מור מהמרכז הרפואי "שיבא" תל השומר יחקרו כיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה כשהן בתנאי חוסר כבידה ובסביבה הקיצונית של החלל. קוניוגציה הוא תהליך של העברת חומר גנטי מחיידק לחיידק ויכול להוביל לרכישת עמידות לאנטיביוטיקה. ניסוי זה עשוי לאפשר פיתוח תרופות וגישות חדשות למניעת רכישת עמידות לאנטיביוטיות על ידי חיידקים.
תוצאות הניסויים, שאמורות להגיע בשבועות הקרובים, ישודרו אל תחנת הקרקע של חברת ספייס-פארמה הממוקמת בשווייץ ומשם יועברו לחוקרים בישראל. הננו לוויין יחלוף שש פעמים ביום מעל תחנת הקרקע ויעביר נתונים לכדור הארץ. הנתונים ינותחו במעבדות בארץ ועל סמך המידע הזה ישודרו פקודות להמשך הניסוי בחלל בצורה אינטראקטיבית ובזמן אמת. במקביל, יבצעו החוקרים את הניסויים במערכת זהה על הקרקע. ההבדלים בין הניסויים בתנאים השונים יספקו מידע ייחודי שעשוי להוביל לפריצות דרך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
