מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר-אייל קבעה תאריך להנפקת אל על והציגה להנהלת החברה את המתווה החדש לביצועה, כך נודע ל"גלובס". זו השתלשלות העניינים שהולידה את המתווה, שנחשף כאן לראשונה.
השבוע פנתה אל על באמצעות היו"ר יהודה לוי והמנכ"ל גונן אוסישקין במכתב לשר האוצר ישראל כ"ץ, ובו ביקשו את התערבותו במתווה הסיוע לחברה. בין היתר, ציינו במכתב כי החברה לא קיבלה תמיכה כלשהי מהמדינה - "לא במענק, לא בערבות ולא בהלוואת גישור". עוד נטען כי החברה עמדה עד כה בכל התנאים שהציב האוצר, כולל החלטה על הנפקה בדירקטוריון, פרסום תשקיף, אי חלוקת דיווידנדים, הפחתת שכר לנושאי משרה בחברה, חתימת על הסכמי הבראה עם ועדי העובדים ועוד.
למרות זאת, טענו בחברה, "משרד האוצר חזר בו מכוונתו לרכוש מניות בהנפקה". במכתב עלו שלל טענות נוספות על התנהלות האוצר. בין היתר נכתב כי "אנו מציינים בצער כי עד כה פקידי משרד האוצר לא קידמו (חלילה לומר הכשילו) כל פתרון שהחברה ניסתה לקדם בקשר להלוואה בנקאית והעמידו קשיים רבים בכל עת בו החברה הביאה לשולחן הדיונים בנק אשר עבר בעיון על התוכניות העסקיות של החברה וביקש להתקדם בהעמדת הלוואה לחברה מגובה בערבות מדינה".
בחברה לא עצרו והמשיכו להטיח במשרד טענות קשות. "ההתעקשות (הבלתי מוסברת ובלתי מובנת לנו) של משרד האוצר למנוע מהחברה הנפקה מוצלחת ככל הניתן, לטובת החברה, כלל ציבור בעלי המניות של החברה וטובת הציבור הישראלי, אינה מובנת ואינה מנומקת בכל נימוק ענייני. התועלת שמפיקה המדינה מהקדמה נוספת של ההנפקה בשבועות ספורים בלבד, לעומת הנזק הגדול שנגרם לחברה ולאינטרס הציבורי, אינה ברורה ולא הובהרה על ידיכם מעולם". בשורה התחתונה, ביקשו בחברה מהשר כ"ץ להתערב לקידום מתווה הסיוע של המדינה.
התשובה של מנכ"לית האוצר לא איחרה לבוא. היא הציגה מתווה סיוע חדש לחברה אשר נחשף כעת ב"גלובס", ואלה הם עיקריו:
1. עד ה-10.9 תפרסם החברה הצעת מניות לציבור לפני ההנפקה. במסגרת ההנפקה לציבור תציע החברה לגייס מן הציבור 753,353,204 מניות בסכום שלא יפחת מ-505.5 מיליון שקל. מחיר המינימום במכרז בהנפקה לציבור יעמוד על 67.1 אג' למניה. ההנפקה תתקיים ב-15.9.
2. בשלב הראשון, במסגרת ההנפקה לציבור בכוונת המדינה להציע לרכוש 393,372,908 מניות במחיר המינימום בסכום של כ-264.2 מיליון שקל. אם בהנחה שהציבור לא יקנה.
3. המדינה תתחייב כי היא תמכור או תעביר את המניות שהוקצו לה בתוך 24 חודשים ממועד ההקצאה, ולחברה לא תהיה יכולת לקבוע את זהות הרוכשים.
4. לאחר השלמת המתווה, המדינה תעמיד ערבות להלוואה שהחברה תקבל מגורם מממן בסכום של 250 מיליון דולר. באוצר מדגישים כי המדינה תעמיד את הערבות לגורם המממן רק לאחר שהמתווה לעיל ימוצה ויבוצע במלואו.
חשוב לציין כי לפי מכתבה של טרנר-אייל, המדינה לא מאפשרת לשנות את המתווה הזה. בנוסף, היא לא פוסלת לתת ערבות מדינה להלוואה מבנק זר מוכר (כמו למשל דויטשה בנק, לפי ההצעה של דוד ספיר), אך לפי המתווה המעודכן. כלומר, 250 מיליון דולר ולא 400 מיליון דולר כפי שדובר תחילה. בנוסף, חשוב לציין כי המתווה כולו כפוף לאישורה של הממשלה, שצפויה לדון בו בתחילת השבוע הקרוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
