האם נכון להטיל מס הכנסה מיוחד וממוקד למגזר הציבורי בימי הקורונה?

המשבר הכלכלי הנוכחי בעקבות וירוס הקורונה, אשר סופו עדיין לא ידוע, מחייב שימוש במשאבים ציבוריים להקלתו. מדינות שונות, ובכללן ישראל, יוצרות תוכניות שונות לתמיכה בתושבים, בחברה ובפעילות הכלכלית. המשותף לכל התוכניות הללו הוא שהן מצריכות משאבים ציבוריים. מקורות המימון של המשאבים הציבוריים הללו הם כרגיל מסים, הלוואות (שהן למעשה מסים עתידיים) וקיצוץ הוצאות מדינה אחרות; ובמדינות שנתמזל מזלן, ניתן להיעזר גם במענקים ממדינות אחרות או בהכנסות ממשאבים טבעיים.

לפיכך, המשבר הנוכחי מחייב את כל המדינות לחשוב היטב על אופן המימון של המשאבים הנדרשים להתמודדות עימו. והנה הצעה למצוא מקור מימון בהטלת מס הכנסה מיוחד הממוקד בעובדי המגזר הציבורי . הללו זוכים אולי להטבות מיוחדות כעובדי ציבור: שכרם "מבוטח" על ידי המדינה ולכן לא נפגע אפילו במשבר מסוג זה; הם זוכים להטבות שכר מגוונות; כמעט בלתי אפשרי לפטר אותם; הם מוגנים במידה רבה על-ידי ועדי עובדים חזקים. לכן קמה הדרישה שגם הם "יישאו בנטל", "יכנסו מתחת לאלונקה" ו"יתרמו למאבק בקורונה". כיצד? אולי ישלמו מס הכנסה נוסף, גבוה יותר, על הכנסתם. שימו לב, ההצעה היא שעובד שכיר המועסק על-ידי המדינה המרוויח לדוגמה 20,000 שקלים בחודש יישא בשיעור מס הכנסה גבוה יותר מעובד שכיר בשוק הפרטי המקבל משכורת שווה.

זו אינה הצעה טריוויאלית. רחוק מכך. והרי שני העובדים בדוגמה זו מרוויחים שכר שווה. עובד המגזר הפרטי לא נפגע בהכרח ממשבר הקורונה. ואף אם העובד במגזר הפרטי נפגע בגין המשבר ולכן שכרו, שהיה גבוה יותר טרם המשבר, פחת ל-20,000 שקלים בחודש, הרי שוודאי שמצבו הנוכחי אינו גרוע מזה של עובד הציבור שמאז ומתמיד קיבל שכר זה. מדוע שעובד המגזר הציבורי ישלם יותר מסים? חשוב להבין שמשמעות הצעה זו היא שעובד המגזר הציבורי יישא בנטל מס גדול יותר אף מעובדים במגזר הפרטי הנהנים ממשכורת גבוהה יותר. מוזר, לא כך?!

אולי ניתן להצדיק זאת על בסיס ההטבות לעיל מהם נהנים עובדי המגזר הציבורי. אך אם זו הסיבה, הרי שיש להפחית את שכרם של עובדי המגזר הציבורי או לבטל את ההטבות המוענקות להם, ללא שום קשר למשבר הנוכחי; לא באופן זמני ואקוטי, אלא באופן קבוע ורציף. והרי ההטבות הללו קיימות תמיד. אין צורך לחוות משבר או מיתון או מגפה כדי להכיר בהן. אין דבר במשבר הנוכחי ששינה משהו לגבי הטבות אלה מלבד הבלטתן. לשון אחרת, המטאפורה של נשיאת האלונקה אינה רלוונטית בעת מיתון באותה המידה שלא תעלה הצעה להפחית את נטל המס של עובדי הציבור בעת גאות כלכלית במשק. ולכן לא ברור כיצד ניתן להצדיק מס הכנסה מיוחד אך ורק למגזר הציבורי בימי קורונה.

למען האמת, אף אחד לא העלה הצעה מוזרה כזו למיסוי המגזר הציבורי. לפחות לא באופן מפורש. אבל במשרד האוצר דנים ברצינות באפשרות לקצץ באופן זמני בשכר עובדי המגזר הציבורי. קיצוץ של 10% במשכורת עובד ציבור שקולה להטלת מס הכנסה על משכורתו. אם שיעור מס הכנסה הממוצע החל על משכורת חודשית של 20,000 שקל בשוק הפרטי הוא כ-16.5%, הרי שבגין הקיצוץ המוצע, על משכורת שווה ישלם עובד מדינה כ-23.5% (בהתעלם מדמי ביטוח לאומי). ובשעה ששיעור מס הכנסה ממוצע של כ-23.5% יחול על שכר בסך 20,000 שקל של עובד במגזר הציבורי, אפילו שכר בסך 30,000 שקל במגזר הפרטי יהיה כפוף לשיעור מס ממוצע נמוך יותר. אם כן, קיצוץ שכר שקול מבחינה כלכלית להטלת מס הכנסה על שכר (וזאת במנותק מזכויות סוציאליות הצמודות לשכר). זו אותה הגברת בשינוי הכותרת. זה רק נשמע אחרת. 

הכותב הוא פרופסור למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן