התור בבית המרקחת הגיע והרוקח נעלם אל בין המדפים וארונות המגירות שמאחסנים את התרופות. לאחר רגע הוא חוזר במבט מאוכזב: במחשב כתוב שהתרופה במלאי, אך מסתבר שהיא אזלה. אם רק המגירות היו יכולות לספור את התרופות שמאוחסנות בהן ולדווח למחשב, הכל היה יכול להיות הרבה יותר פשוט, לא?
לאחרונה הושלם בבית חולים בבוסטון ניסוי שערכה חברת פגסוס (Pegasus Medical), המייצרת מתקני אחסון רפואי - עגלה ומדפים מודולריים ממתכת ופלסטיק, הכוללת מדפים ומגירות משודרגים. כבר בתהליך הייצור משולבת במתקן מערכת מעקב ובקרה אלקטרונית שנועדה לעשות בדיוק כך - לעקוב בזמן אמת אחר המלאי, ולשדר לענן את מצב האספקה המעודכנת בכל זמן נתון. המערכת החכמה החלה את דרכה במכינה של זירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות, וכעת מדווחת החברה ש"דור ראשון של המוצר יוצא לדרך בעקבות השלמת סדרת ניסויים מוצלחת בבית חולים בבוסטון".
פגסוס, שהמטה שלה יושב בתל אביב ומפעל הייצור שלה ממוקם בקריית שמונה, היא אחת מכ-600 חברות שנהנו מאז 2018 מתוכניות סיוע וליווי צמודות שמפעילה זירת הייצור שמקדם הרשות החדשנות. במקרה אחר, חברה בשם אלעד טכנולוגיות, המתכננת, מקימה ומתפעלת מתקני שפכים תעשייתיים, פיתחה מצלמה שעוקבת אחר תהליך הפרדת השפכים. המצלמה, המותקנת בקופסה מיוחדת, מאפשרת צילום ללא הפרעות של תאורה, השתקפות או קצף.
התמונות שמתקבלות מהתהליך מצטברות ויוצרות מאגר נתונים שמערכת בינה מלאכותית לומדת ומאפשרת בהמשך להבחין בין תמונה "טובה" לתמונה "לא טובה", כלומר להגדיר בזמן אמת את איכות התהליך. בהמשך, כך מקווים בחברה, המערכת תלמד לזהות את הגורם לבעיה ותוכל להנחות את מערכת הבקרה של המתקן לטפל בה.
מאות מיליונים ל-600 מיזמים
זירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות נוסדה בינואר 2018 במטרה לקדם חדשנות בתעשייה הישראלית, אם על ידי הטמעת חשיבה חדשנית, ואם באמצעות שילוב טכנולוגיות בתהליכי הפיתוח והייצור. המיקוד הוא בגופים שיש להם פעילות ייצור, מכל מיני סוגים: מפעל משפחתי קטן שמייצר תריסים או גרביים, מפעל בינוני שמייצר ציוד תעשייתי, או בסטארט-אפ שמפתח ציוד רפואי.
ברשות מסרו כי לפי נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, יש כיום כ-13 אלף מפעלים כאלו בישראל. בתעשייה הישראלית מועסקים כ-500 אלף איש, כאשר 60% מהמפעלים נמצאים בפריפריה. מאז הקמת הזירה הוגשו אליה כ-800 בקשות, מהן התקבלו כ-600, וסך המענקים שלה הגיע ל-358 מיליון שקל.
את הזירה מובילה ד"ר מלכה ניר, לשעבר סמנכ"לית הנדסה בחברת אינטל, שעבדה במשך 14 שנים במפעלי החברה בקריית גת, באריזונה ובקליפורניה. ד"ר ניר מחזיקה בדוקטורט בכימיה מהאוניברסיטה העברית. אחרי אינטל, שימשה ד"ר ניר כמנכ"לית מפעל מתכת "תומר", הממוקם בסמוך לקריית מלאכי, ולאחר מכן במשך כשמונה שנים בחברת כימיקלים לישראל (כיל) - בתחילה כסמנכ"לית מו"פ באזור דימונה, ולאחר מכן בתפקידי סמנכ"לית פיתוח אסטרטגי וסמנכ"לית יזמות וטכנולוגיה. זאת עשתה במסגרת פעילותה של של כיל בחו"ל, המתפרסת על פני 54 מפעלים, מסין, דרך אירופה, ועד ארה"ב, בתחומים שונים, מפארמה ועד דשנים.
ד"ר מלכה ניר / צילום: לשכת העיתונות הממשלתית
בצוות של ד"ר ניר פועלות גם מנהלת האסטרטגיה רונית אשל, לשעבר מהנדסת בכירה באינטל; טל היבנר-פרץ, שהגיעה מטבע, עורכת הדין רוני בר-און ולצידן עדי ורדי, סטודנטית לתעשייה וניהול.
בחודשים האחרונים מנסים ברשות להגביר קצב בפעילות הזירה, לנוכח נתונים לא מעודדים על ירידה בהיקף היצוא לחו"ל מאז תחילת משבר הקורונה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין החודשים ינואר למאי השנה ירד היצוא בכל הענפים ב-14% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. בחודש מאי לבדו ירד היצוא ב-5% לעומת החודש המקביל ב-2019. את הירידה החדה ביותר ספגו התעשיות המייצרות בטכנולוגיה מסורתית, כמו מזון, משקאות, טקסטיל ורהיטים - 17% פחות בינואר עד מאי, לעומת השנה שעברה, ו-31% פחות במאי בלבד.
מפעלים קטנים ומסורתיים
המטרה של הזירה היא לשפר את הפריון של אותם מפעלים וחברות, לשפר את הרווחיות שלהם וגם להרחיב את הייצור בישראל. "יש לנו יתרונות כל כך משמעותיים, שאם ניתן להם רק דחיפה קטנה, הם יוכלו להוביל את ישראל להיות בעלת תעשייה מתקדמת עם פריון גבוה ועם אנשים מאושרים וגאים", אומרת ד"ר ניר. "אנו רוצים שהאנשים האלה שמניעים את גלגלי הכלכלה, לא יבואו ויספרו לנו שהם לא מצליחים להעמיד דור המשך ולמשוך טאלנטים. מאז שהקמנו את הזירה ניגשו למסלול של שיפור תהליך הייצור לפחות 200 חברות - ומכלל התעשייה, לא רק תעשיה מסורתית כמו פולימרים ועץ, אלא גם כנפיים למטוסים, קוסמטיקה ותרופות. כל מפעל שניגש אלינו, שיפר את ביצועיו בסדר גודל של 20%-30%".
מומחה, מכינה ויישום מעשי
כדי לבצע את המעבר מייצור מסורתי למתקדם, זירת ייצור מתקדם של רשות החדשנות מאפשרת לחברות הייצור להסתייע במומחה טכנולוגי אשר ילמד את המפעל, יבנה תוכנית לחדשנות ויעבוד עם המפעל צעד אחר צעד עד ליישומה. הרשות גם תומכת במפעלים אשר גיבשו כבר תוכנית מו"פ, ועתה מעוניינים לקבל תמיכה כלכלית לצורך יישומה.
ליווי זה מחולק בזירה לשתי תוכניות. תוכנית אחת - "המכינה למו"פ", מיועדת לחברות שרוצות לקדם תהליכי חשיבה הנוגעים לפיתוח ולחדשנות. אלו יכולים להיות מחקר לצורך פיתוח עתידי של מוצר חדש, חיפוש אחר טכנולוגיה חדשנית שיש בה פחת נמוך יותר, ביצוע שינויים קטנים כמו הכנסת כמה רובוטים לתהליך הייצור וכו’.
השלב הבא הוא תוכנית מופ"ת (מו"פ בתעשיית ייצור), שבה השיפורים בחברה או במוצר מוטמעים הלכה למעשה. זוהי תוכנית של שנה-שנה וחצי שבסופה החברה תוציא לשוק מוצר חדש, תפתח טכנולוגיות שניתן להטמיע בתהליכי הייצור ועוד. הן פגסוס והן אלעד טכנולוגיות עברו את שתי התוכניות הללו. משתתף נוסף בתוכנית הוא מפעל הגרביים אנפורנה מקיבוץ להבות הבשן, שייצר גרביים "מסוג של שלושה זוגות ב-20 שקל", כפי שד"ר ניר מגדירה זאת. החברה היתה הפסדית ועמדה לקראת סגירה.
אנפורנה הצטרפה למכינה ולאחר מכן לתוכנית מו"פ. בליווי של פרופ’ עמוס אופיר, חוקר בכיר בתחומי הפלסטיקה והפולימרים ממכון הפלסטיקה והגומי, אנפורנה שינתה כיוון והחלה לייצר גרביים לאלפיניסטים ב-120 שקל לזוג גרביים. היום המפעל בדרך למוצר חדש נוסף. "המפתח הוא במנכ"ל, אם הוא רוצה להתקדם ובוער בו להביא מוצרים חדשניים", אומרת ד"ר ניר.
מתחברת לטרנד של תעשייה 4.0
לדברי ד"ר ניר, "יש פעמים שניתן לשפר את הפריון בלי מו"פ. למשל, יש מכונות טובות, אבל הן לא מתקשרות אחת עם השנייה. המומחה מדבר עם מנהל הייצור והמנכ"ל ובעיקר עם עובדי הייצור ולומד את התהליך".
פעילות זו גם מתחברת לטרנד תעשייה 4.0, חיבור טכנולוגיה למפעלים, שבו מצבה של ישראל אינו טוב, בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. על פי מדד הפורום הכלכלי העולמי (WEF) משנת 2018, רמת המוכנות של ישראל לתעשיית העתיד מדורגת במקום ה-25, מתחת למדינות כמו צרפת, פולין ובלגיה. את הרשימה העולמית מובילות יפן, דרום קוריאה, גרמניה, שווייץ, סין, צ’כיה וארה"ב.
מי שעברה תהליך כזה היא חברת גלידות קולורדו באופקים, שבעזרת מיכון שיפרה את התפוקה ב-30%: "בשלב הראשון, המומחה הטכנולוגי רישת את רצפת הייצור כדי לראות ולהתריע על מה שמתחולל בה - למשל על מחסור בחומר גלם או למשל על כך שההקפאה העמוקה עוד לא מוכנה. האתראות האלה מתנקזות, למשל, למנהל המשמרת באמצעות הטלפון הנייד, באופן שמאפשר לו להגיב מהר לתקלות. הכל במטרה שבסופו של דבר תושג אופטימיזציה בהפעלת הקו", מספרת ד"ר ניר.
במקרה אחר התלונן מנהל מפעל על כך שמכונה שרכש בכ-8 מיליון אירו מושבתת 60% מהזמן. "שלחתי לו חברה שישבה איתו שבועיים כדי לנסות להבין מה מקור הבעיה", מספרת ד"ר ניר. "החברה מצאה כי המערכת של המכונה כוללת חיישן המותקן בארגז הפסולת של המכונה, וכאשר נפחו של הארגז מתמלא ב-70%, ניתנת הוראה לכבות את המכונה. כדי לפתור את הבעיה, הותקן מהבהב (צ’קלקה) על המכונה כדי להתריע שהארגז מלא ויש לפנותו. צעד זה לבדו שיפר את התפוקה בכ-80%".
סיוע במעבר מפיתוח לייצור סדרתי
התוכנית השלישית של הזירה הושקה בסוף אוגוסט והיקפה כ-40 מיליון שקל. מטרתה, בין היתר, היא לעודד חברות לקיים את פעילות הייצור בישראל, ולמנוע את הקמתו או ביצועו בחו"ל.
ד"ר ניר: "יש לנו בישראל חברות בתעשייה מתקדמת שמייצרות מוצרים פיזיים, למשל ציוד רפואי. הן עוסקות בבניית אבטיפוס ולאחר מכן הן נחטפות על ידי מדינות אחרות שנותנות להן מתקנים לביצוע פיילוט ולהקמת מפעלים. אנחנו רוצים להשאיר אותן פה. אנחנו רוצים שהחברות האלו יבצעו את הפיילוט בישראל, במחשבה שהן גם ירצו להקים את המפעל פה בהמשך, כדי להיות קרובות לפיתוח".
לשאלה האם המפעלים בארץ מתאימים לסוג המשימות המורכבות שדורשים הסטארט-אפים הישראליים, השיבה ד"ר ניר כי "יש בישראל תעשיית מתכת אדירה, ממתכת רגילה ועד מתכת מורכבת והדפסות תלת ממד. הסטארט-אפים יכולים להגיע עם סקיצה והמפעלים יכוונו אותם לאופן המעשי ביותר לבצע את הייצור".
על פי הרשות, "התוכנית החדשה מיועדת לחברות המייצרות מוצרים מוחשיים בעלות הכנסה של פחות מ-70 מיליון דולר בשנה, או לחברות הנמצאות בהיערכות לייצור - בתהליך הקמת קו ייצור בישראל. במסגרת התוכנית יקבלו הזוכים תמיכה וליווי במעבר החברה משלב הפיתוח לשלב הייצור הסדרתי, כמו גם הפחתת חסמים בתהליך הקמת מפעל בישראל במסגרת שיתוף הפעולה בין רשות החדשנות למשרד הכלכלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
