אפשר למנות שלוש מהפכות טכנולוגיות מרכזיות מאז ראשית המהפכה התעשייתית במאה ה־18: מהפכת הקיטור במאה ה־18, או המהפכה התעשייתית הראשונה; מהפכת החשמל בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20; ומהפכת המִחשוב בחצי השני של המאה ה־20.
שלוש מהפכות אלה גרמו למה שכינה הכלכלן יוזף שומפטר "הרס יצירתי" - היעלמות של תעשיות שלמות ומקומות עבודה רבים והחלפתם בחדשים, התורמים יותר למשק.
המהפכות האלה התרחשו על פני עשרות שנים. המהפכה של המאה ה־21 תהיה מהפכת הרובוטיקה והדיגיטציה - המהפכה הרביעית, ודווקא בגלל המשבר הנוכחי היא עומדת להיות מהירה הרבה יותר, לכן חשוב להכיר את המהפכות הקודמות ולהפיק מהן לקחים עבור המהפכה הזו.
מהפכת הקיטור פרצה במהלך המאה ה־18, כאשר לראשונה נרתם מנוע הקיטור לתעשיית כריית הפחם, ובהמשך - למלאכות ולתעשיות נוספות. כוח הקיטור היה אחד הגורמים המרכזיים שאִפשרו את המהפכה התעשייתית, אשר יצרה מאז עלייה עצומה ברמת החיים וברווחה האנושית.
פיתוח תחנות הכוח החשמליות והובלת החשמל בעזרת זרם החילופין בסוף המאה ה־19 הביאו למהפכה טכנולוגית נוספת, שבמסגרתה חובר בעשורים הבאים כל בית במדינות המפותחות לרשת החשמל, ומכשירים כגון מכונת הכביסה חסכו שעות עבודה רבות והשפיעו על שעות הפנאי ועל חלוקת התפקידים המגדרית במשק הבית. המצאת המחשבים והתפשטותם החל מאמצע המאה ה־20 יצרה מהפכה טכנולוגית שלישית שאפשרה לאנושות לעבד ולאחסן נתונים בהיקף חסר תקדים.
המהפכה של המאה ה-21 גדולה לא פחות מקודמותיה
המהפכה הרביעית, שהתחילה בשנים האחרונות, גדולה לא פחות מקודמותיה. המחשבים של המהפכה השלישית אפשרו לבני אדם לעבד נתונים ולשמר אותם טוב יותר, והמהפכה הרביעית אפשרה תקשורת בין המחשבים האלה והגבירה את רמת העצמאות של המחשבים עצמם.
זוהי מהפכת הרובוטיקה והדיגיטציה: רובוטיקה, מכיוון שהיכולת של תוכנות ומכשירים לפעול עצמאית ואוטונומית, ללא מגע יד אדם, הולכת וגדלה; דיגיטציה, מפני שהתקשורת ביניהם מאפשרת לבני האדם וגם למחשבים האוטונומיים להחליף מידע ביניהם ולבצע משימות ממרחקים עצומים.
המהפכה כבר פה, אבל המשבר הנוכחי מאיץ אותה. הריחוק החברתי שהוא כופה מונע מאנשים להיפגש זה עם זה ומקשה עליהם לעשות דברים שנחשבו עד לא מזמן יום יומיים ופשוטים, כגון לטוס, ללכת לקניון ולעבוד במשרד.
האפשרות לנהל פגישות דיגיטליות במקום להיפגש במשרד או לטוס לכנסים בינלאומיים, ולקנות דרך אתר אינטרנט במקום ללכת לקניון קיימות זה שנים. למרות זאת מעטים האנשים שעברו לעבוד מהבית, ומספיק מהם המשיכו ללכת לחנויות כדי לקיים תעשייה גדולה של קמעונאות.
כעת, כאשר אי אפשר לטוס וכשכל כניסה למקום ציבורי כרוכה בסיכון - הפעילות מרחוק פורחת, וגדל התמריץ להשתמש במכשירים אוטונומיים במקום בבני אדם בכל מקום שבו הדבר מתאפשר.
המהפכות הקודמות לוו בקריסה של תעשיות קיימות ובאובדן מקומות עבודה רבים. אלה הוחלפו בסופו של דבר בתעשיות ובמקומות עבודה שייצרו יותר, ובדרך כלל גם שילמו יותר לעובדים שלהם. הנזק התמקד בקבוצות קטנות ומוגדרות של עובדים והרווח הקיף את כל האוכלוסייה.
המצב הנוכחי הוא אחר, מכיוון שהשינוי מואץ בזמן משבר שבו הכלכלה שרויה במיתון ועובדים בענפים שיחוו הרס יצירתי (וגם בענפים נוספים) נשלחו הביתה בבת אחת ולא התחלפו בהדרגה.
במצב הזה הצורך לסייע למי שנשאר מאחור ולאפשר לו לרכוש את הכישורים שיקנו לו מקום עבודה טוב לאחר שתושלם המהפכה הוא גדול יותר מתמיד. קובעי המדיניות צריכים לקחת את הדבר בחשבון כאשר הם מתכננים את היציאה מן המשבר.
הכותב הוא חוקר ומרצה בחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל אביב, החוג לממשל ומדיניות, אוניברסיטת אוקספורד. מנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.