מחפשות נוחות: חברות הדלק בונות על פיתוח חנויות הנוחות כדי לפצות על הפגיעה בעסקיהן המסורתיים

האם השלכות משבר הקורונה יעצימו את מנוע הצמיחה הקמעונאי של ענקיות הדלק בישראל, באופן שיציף ערך גם למשקיעים במניותיהן? חברות האנרגיה המסורתית,  שספגו מכה קשה בעסקי הדלקים שלהן בעקבות משבר הקורונה, לוטשות עיניים לחגיגה שחוות רשתות המזון בתקופת המשבר. בהתאם הן מנסות "לחפש" את חנויות הנוחות בבעלותן למינימרקט, למכור גם מזון טרי, ובוחנות התרחבות באמצעות הגדלת שטחים, רכישת רשתות עירוניות קטנות ומכירה אונליין.

לעומת רשתות המזון, חנויות הנוחות מתאפיינות ברמות מחיר גבוהות יחסית, מוקד משיכה שאינו הן עצמן (אלא תחנת הדלק) ועלויות תפעול נוספות, שכוללות גם פתיחה  בשבת (שמהווה כ-25% מההכנסות).

בחנויות הנוחות, בניגוד לקנייה ברשתות הדיסקאונט שבהן הצרכנים מוטי מחיר ומחפשים מבצעים והנחות, הצרכנים מבצעים קנייה משלימה והם פחות ערים למחיר של הקנייה הזו, שבדרך כלל מתבצעת "על הדרך".

בכל אופן, ברור כי ענקיות הדלק עדיין רחוקות מלממש את הפוטנציאל שלהן בענף הקמעונות, וסביר כי נראה אותן ממשיכות לבצע רכישות של רשתות קמעונאיות. במסגרת זו דיווחה לאחרונה קבוצת פז, שמפעילה את מותג חנויות הנוחות Yellow, על חתימת מזכר הבנות לרכישת רשת הסופרמרקטים התל אביבית סופר יודה תמורת 130 מיליון שקל.

בגזרה אחרת, צפויה להיות מוכרעת בקרוב שאלת הבעלות על חברת דלק ישראל (בעלת המותג מנטה) - האם תקבל הלוואה מקרן ארבל (כדי לפרוע את חובות החברה האם, קבוצת דלק, לבנקים), או שתימכר בשלמותה לחברת הנדל"ן להב אל.אר שבשליטת אבי לוי, אשר חברה לאיש קמעונות הדיסקאונט רמי לוי בהצעת רכישה שככל הידוע עדיין עומדת על הפרק.

כשהרשתות המסורתיות פרחו, התחנות נשארו נטושות

בכל מקרה, העניין שמרכזות חנויות הנוחות החל עוד הרבה לפני הקורונה: בשנים האחרונות חברות הדלק הגדולות סימנו את החנויות כמנוע צמיחה פוטנציאלי שאמור לחפות על הפגיעה האדירה שהן צפויות לחוות בשוק הדלקים. "זה לא סתם שחברות הדלק מחפשות אלטרנטיבות - עולם הדלק ילך ויעלם", אומר ל"גלובס" בכיר בענף.

אם עד לפני שנים לא רבות תחנת הדלק הייתה מקום לרכוש בו במקרה הטוב קפה, הרי שחברות הדלק שינו לחלוטין את המודל שלהן: החנויות מותגו, השירותים המלוכלכים שפעלו בעבר מחוץ לחנות הפכו לשירותים שפועלים בתוך החנות ומושכים תנועת לקוחות, שגם מבצעים רכישות על הדרך. בשנה וחצי האחרונות חברות הדלק הפנימו שהפעילות הזו, שאמנם קטנה ביחס למחזור שלהן מפעילויות אחרות ומהווה 10%-16% ממנו, היא רווחית יותר מפעילויות אחרות שלהן.

אלא שאז הגיעה הקורונה, ופגעה בתוצאות המחצית הראשונה של חברות הדלק ב-2020: הסגר ומגבלות התנועה שהוטלו על הציבור בישראל הביאו לירידה במכירות בחנויות הנוחות, כשהציבור הפחית במידה ניכרת את התנועה שלו. במקביל, הפעילות העיקרית שלהן ספגה כאמור מכה קשה עם ירידה חדה במחירי הדלק ובכמויות המכירה.

כך, בעוד שהמכירות בחנויות זהות ברשתות המזון השכונתיות, דוגמת הפורמטים השכונתיים של שופרסל, טיב טעם, ויקטורי, פרשמרקט ו-AM:PM (שבבעלות חברת הדלק דור אלון) נסקו - חנויות הנוחות נותרו נטושות. "באמצע מרץ התחילה ירידה מטורפת בצריכת הדלק, והתחילו סגרים", מתאר זאת גורם בענף, "היה ברור שיש מועדים שאסור להסתובב במהלכם, הכבישים היו ריקים, וזה השפיע גם על החנויות". עם זאת, לאחר הסרת מגבלות התנועה, דיווחו החברות על עלייה ניכרת בפדיונות חנויות הנוחות בחודש הקיץ.

 פחות נוח

הרשתות עוברות "מתיחת פנים" ונעזרות במשלוחים

השחקנית הגדולה ביותר בענף היא חברת פז שמנוהלת על ידי ניר שטרן, ומפעילה 241 חנויות Yellow. היא גם זו שצלחה את המחצית הראשונה של 2020 בכל מה שנוגע לחנויות הנוחות שלה, עם הפגיעה המנורית ביותר בהכנסות. למרות משבר הקורונה, במחצית רשמה פז מכירות של 457 מיליון שקל בחנויות הנוחות, ובכך הצליחה לשמור על יציבות יחסית עם שחיקה סמלית בהכנסות.

עוד לפני פרוץ משבר הקורונה, בפברואר האחרון, עדכנה פז את משקעיה בתוכנית אסטרטגית ששמה בחזית את תחום הקמעונות, ועל הרקע הזה דיווחה בחודש שעבר על העסקה כאמור עם סופר יודה, והצהירה כי היא מעוניינת לפתח אותה לרשת ארצית. במקביל, Yellow גם חיסלה את שירות המכירות המקוון שהשיקה לפני כשנתיים, וכדי לנסות לצמצם את הפגיעה בהכנסות בשיא משבר הקורונה, היא חברה לאפליקציית משלוחי האוכל וולט, שהחלה לספק עבורה משלוחים.

 חנות סו גוד בתחנת סונול / צילום: איל יצהר, גלובס

השחקנית השנייה בגודלה מבחינת פריסת החנויות היא רשת סו גוד (So Good) של קבוצת סונול הפרטית, שבניהול ניר גלילי ובשליטת דודי ויסמן. משום שמדובר בחברה פרטית נתוניה אינם גלויים לציבור. הרשת מפעילה כ-200 חנויות, ובשנה האחרונה החלה לחפש ערוצים להרחבת הפעילות הזו. לפני כשנה הרשת יצאה בפורמט חדש של חנויות גדולות יותר - סו גוד פלוס, אשר מונה 15 חנויות שמגיעות לגודל של סופרמרקט עירוני. בחברה מתכוונים להגיע לכ-70 חנויות כאלה, ובאחרות לשנות את תמהיל המכירות. לפי שעה אין לה נוכחות מקוונת.

לצידן פועלת דלק ישראל, בניהולו של בועז צ'צ'יק, המפעילה את רשת מנטה המונה 160 חנויות, וגם היא חווה שחיקה של 3.7% בהכנסות הפעילות במחצית 2020 בצל משבר הקורונה, לסך של 236 מיליון שקל. בחודש החולף השיקה החברה לראשונה פעילות מכירה מקוונת, כשהיא מציעה לספק משלוחי מזון באונליין בתוך שלוש שעות. אלא שבדומה לחיבור של פז עם וולט, סביר שהפעלת לוגיסטיקה של מכירה מקוונת תביא לשחיקת הרווחיות שלה מהפעילות הזו.

שחקנית נוספת היא דור אלון של מוטי בן משה, בניהולו של עמית זאב, שבימים אלה מסבה גם היא את החנויות שלה לפורמט חדש וגדול יותר תחת השם "מיני סופר אלונית", שכולל מגוון רחב יותר של מוצרים בסדר גודל של מינימרקט. אלונית כוללת כיום 144 חנויות נוחות, ודור אלון מעדכנת כי 50 מתוכן כבר הוסבו לפורמט המחודש. המטרה של החברה היא להגדיל את הסל הממוצע.

 אלונית / צלם: איל יצהר

משבר הקורונה פגע גם באלונית, כשבמסגרת מצגת למשקיעים שפרסמה בסיכום המחצית השנייה של 2020 דור אלון עדכנה כי נרשמת "חזרה הדרגתית בחודשים מאי-יוני להיקף מכירות דומה לתקופה המקבילה אשתקד, וזאת לאחר ירידה של כ-30% במכירות חנויות הנוחות במתחמי התדלוק מפרוץ המגפה". את המחצית הראשונה של 2020 מסכמת פעילות אלונית עם שחיקה של 5.4% בהכנסות ל-167 מיליון שקל.