סטארט-אפים בשלב הסיד: הדלק של תעשיית ההייטק עומד להיגמר

למראית עין, תחילת מגפת הקורונה ברבעון הראשון של 2020, לא מנעה את ההתקדמות האדירה של ההייטק הישראלי ב-2019: חברות גייסו בו 2.74 מיליארד דולר ב־139 עסקאות; וההון שגויס זינק ב־76% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העתיד נראה ורוד, ונראה שלמרות הקורונה והחששות בשוקי ההון, הגיוסים המשיכו לגדול, וגם ההישגים המרשימים עבור חברות.

אבל זו לא התמונה כולה: בחינת הנתונים מעלה מסקנות שונות. ראשית, חלק משמעותי מהגיוסים שהושלמו בתקופה זו, החלו טרם משבר הקורונה. אמנם, על־פי דוח IVC ממארס השנה, עד מועד פרסום הדוח הושקעו בחברות טכנולוגיה ישראליות כ־1.2 מיליארד דולר ב־27 עסקאות שביצעו קרנות הון-סיכון, אך בפועל מרבית הכסף מיוחס להשקעות בחברות בשלבים מתקדמים, כולל עסקאות ההשקעה בחברות Via, VAST Data ו־BioCatch, שמהוות כ-50% מהיקף ההשקעה.

נכון, מדובר בסכום משמעותי, גם במונחי טרום עידן הקורונה, אבל בל נתבלבל. הפעילות הזו איננה כוללת חברות שנמצאות בשלבן ההתחלתי, הסיד, שבניגוד לחברות מפותחות ובשלות, תלויות בהשקעות הון-סיכון המהוות חמצן לעסק. חברות אלו נמצאות בבעיה שתחריף בחודשים הקרובים. לפי נתוני IVC השקעות הסיד ברבעון של 2020 ירדו ל-80 גיוסים בלבד עד כה, כך שמדובר בתמונה עגומה. לכן, בעוד חברות מתפתחות נהנות מגיוסים נאים גם לשגרה, צנחו דרמטית ההשקעות בחברות בשלבים מוקדמים. להמחשה- בפברואר נרשמו 4 עסקאות כאלה בלבד, לעומת 20 בינואר.

ב2020 נמשכת מגמת הירידה, וכמות הגיוסים של חברות בשלבי הסיד מסך גיוסי ההון בהייטק הישראלי דועכת בעקביות. ברבעון השני של 2020, מהווה כמות עסקאות הסיד כ-30% מסך העסקאות בישראל לעומת כ-51% מסך העסקאות ברבעון הראשון ב-2018.

ההשקעות בחברות בשלבים מוקדמים הן לב תעשיית ההייטק, והן אלה שהפכו את ישראל ל"סטארט־אפ ניישן". אם לא נמצא דרך להישארותן, מאגר החברות יקטן. ההשקעות הן הדלק לתעשיית ההייטק של המחר, והמנוע לצמיחת המשק ביצוא ובפריון גם בעשור הבא. זה הזמן להשקיע בהן - לא להשאירן מאחור. חייבים לאפשר לחברות היי־טק לשגשג ולצמוח לממדים משמעותיים, ולשרוד את החתחתים בדרך להצלחה בין שבהנפקה בורסאית, אקזיט או חברה פרטית מצליחה.

וכדי להבהיר: על-אף שיעור האקזיטים וההצלחות הרב, למדינה קטנה יחסית כישראל, המדינה כמעט לא נהנית מכך. 90% מכספי האקזיטים זורמים למשקיעים זרים, שלא חוששים להשקיע בשלבים מוקדמים כדי לקצור פירות מאוחר יותר.

על המדינה להרחיב את הכלים הקיימים, להגדיל את ההשתתפות בפיתוח ואת התקציבים המיועדים לחברות טכנולוגיות צעירות. בנוסף, על רשות החדשנות להקל את הקריטריונים הנדרשים לקבלת מענק מדען, וכן לתמוך בפיתוח, בשיווק, מכירות ובפיתוח עסקי. אמנם המדינה הקצתה סכומים מכובדים במהלך המשבר לסיוע להייטק המקומי לצלוח את המשבר (סוגיה שגררה דיונים), אך מרבית ההון הזה זרם - ועודנו זורם - לחברות מתפתחות יותר.

חשוב גם לתת את הדעת לכוח שלנו כציבור. נכון, הקורונה היכתה קשות בתחומי התרבות, הספורט והתיירות, שזקוקים לתמיכה ממשלתית אדירה כדי לשרוד, אך לעומתן, לחברות גיימינג, סייבר, פינטק וטכנולוגיות רפואה ובריאות - פוטנציאל צמיחה עצום כעת. חברות סטארט-אפ שהשכילו לפתח טכנולוגיות לסיוע בהתמודדות עם שלל השלכות הקורונה, לאו דווקא עם המחלה עצמה, אלא עם סביבת החיים שנוצרה בעקבותיה - מקבלות "בוסט" בדמות מגפה, המחייב אותן לפרוץ לשוק במהירות, בעוצמה ובאינטנסיביות גבוהות.

מעבר לתמיכה הממשלתית, על משקיעים פרטיים לראות את ההזדמנות שיש בהשקעות מסוג זה: לקבל מעין "סנן" טבעי לחברות שאינן רלוונטיות לתקופה, ולהשקיע בתחומים שמשבר הקורונה דווקא חיזק אותם. אז נכון שאפשר לדבר רבות על תחומים שנפגעו, אבל שוב, זה הזמן לראות במשבר, הזדמנות. בין שמדובר במשקיעים סדרתיים, קרנות, משקיעים קטנים, בפלטפורמות השקעות המונים ועוד - זה האקו-סיסטם של כולנו. 

הכותבת היא סמנכ״לית השיווק בקבוצת פיפלביז השקעות המונים