הגיעו למבוי סתום: המדינה סירבה לקבל את הסתייגויות אל על למתווה ההנפקה

מבוי סתום במגעים בין המדינה לבעלי השליטה בחברת אל על בנושא המתווה לחילוץ החברה. בעלת השליטה בחברת אל על תמי מוזס-בורוביץ' וחברי הדירקטוריון של החברה נפגשו היום באוצר עם צוות המו"מ בראשות מנכ"לית האוצר קרן טרנר אייל. במהלך הפגישה העלתה מוזס-בורוביץ' שורת הסתייגויות למתווה שהציגה טרנר אייל במכתב שנשלח בסוף השבוע האחרון, אולם טרנר אייל סירבה לקבל את מרבית ההסתייגויות.

ראשית דחתה טרנר אייל את בקשת אל על לדחייה נוספת במועד ההנפקה לסוף החודש וחזרה על דרישת המדינה כי ההנפקה תבוצע עד ל-15 לחודש, לכל המאוחר. שנית, טרנר דחתה הצעה של מוזס-בורוביץ' להחליף את אבני הדרך, כך שנטילת ההלוואה הבנקאית תתבצע לפני ביצוע ההנפקה.

שלישית, טרנר אייל סירבה לשנות את מתכונת ההנפקה. מוזס-בורוביץ' והמשקיע דוד ספיר מבקשים כי ההנפקה תבוצע בשיטת ההקצאה הלא-אחידה (Book building) שיטה שתאפשר לחתמים, בנק ג'פריס, שיקול דעת רחב בביצוע ההנפקה. באוצר מעריכים כי בדרך זו ניתן יהיה להבטיח כי ספיר יוכל להגיע להחזקה של עד 25% ממניות אל על (בכפוף לקבלת היתר שליטה) - וכך לחבור למוזס-בורוביץ' לקבוצת שליטה בחברה. באוצר מעדיפים לבצע את ההנפקה בשיטת הקצאה אחידה בנימוק שזו דרך טובה יותר למכסם את ההכנסות בהליך.

במסגרת ההצעה המעודכנת שלה, מציעה המדינה להיות ערבה להנפקת אל על בהיקף של עד מחצית מההיקף הכספי של ההנפקה, שיעמוד על כ-150 מיליון דולר. בנוסף המדינה מתכוונת למכור כל מניות שתרכוש בתוך 24 חודש מרכישתן.

חוסר הסכמה לגבי מעמד המניות שבשליטת המדינה

בדרג המקצועי בממשלה שוררת מחלוקת בשאלה מה יהיה מעמדן של במניות בתקופה שבה יוחזקו בבעלות המדינה. באוצר חוששים מכך שהחברה תהפוך לממשלתית ומבקשים להפוך את המניות לרדומות, כלומר ללא זכות הצבעה. ברשות החברות הממשלתיות מתנגדים לכך בנימוק שהרדמת המניות תאפשר לבעלי השליטה לעשות בחברה ככל העולה על רוחם מבלי שלמדינה תהיה יכולת למנוע זאת מהם. נזכיר כי אל על אמורה להנפיק מניות בהיקף של 150 מיליון דולר ולאחר מכן לקבל אישור לערבות המדינה (75%) להלוואה (או למכירת אג"ח) בהיקף של 250 מיליון דולר. משרד האוצר מצפה מאל על לפרסם הצעת מניות לציבור עד ה-10 בספטמבר. במכתב שהעביר מנכ"ל אל על גונן אוסישקין לאוצר בתחילת חודש אוגוסט הוא ביקש לדחות את מועד ההנפקה שבתחילה קבע האוצר לסוף אוגוסט ל"לא יאוחר מאמצע חודש ספטמבר ולפני חגי תשרי".

כפי שפורסם ב"גלובס", אל על פנתה גם לבנק ההשקעות הבינלאומי Jefferies בכדי לעניין משקיעים זרים. את בקשתו לדחיית המועד נימק בין השאר בהערכות של ג'פריס כי "הם עשויים לגייס סכומים משמעותיים העולים על 100 מיליון דולר". ככל שהציבור ירכוש יותר מניות חשיפת כספי הציבור תקטן אחרי שהמדינה התחייבה לרכוש כל מניה שלא תירכש במחיר של 67 אגורות למניה.

אחרי שאל על תמשוך את ההיתר מרשות ני"ע לתשקיף ותפרסם את מועד ההנפקה, ישחרר משרד האוצר את עודפי כספי הפיצויים שנצברו בקופת העובדים ושאותם אל על קיבלה אישור למשוך. האוצר קבע כי אל על תמשוך את הכספים באופן מדורג ולפי ההתקדמות להנפקה. הסכום שהצטבר בעודפים בקופה זו עומד על 57 מיליון דולר.

משרד האוצר הבהיר לאל על כי בשלב הראשון הוא ירכוש מניות בשווי של כ-75 מיליון דולר (או החלק היחסי שהציבור לא יקנה). המדינה תתחייב כי היא תמכור או תעביר את המניות שהוקצו לה בתוך 24 חודשים ממועד ההקצאה, ולחברה לא תהיה יכולת לקבוע את זהות הרוכשים - לאורך התקופה לאוצר לא תהיה זכות הצבעה בחברה - ועל כך התנגדות רשות החברות כאמור. בישיבת הממשלה הבאה יצביעו חבריה על שני הנושאים הללו כחלק ממתווה ההנפקה.

ברקע שלושה רוכשים המתעניינים באל על, דוד ספיר (61) שמציעה להזרים לאל על 451 מיליון דולר, מתוך זה 51 מיליון דולר בתמורה לשליטה ב-38% מהחברה - בדומה לחברת כנפיים והשאר בהלוואה מדויטשה בנק; אלי רוזנברג (27) שהציע לרכוש מניות בהיקף של 101 מיליון דולר, כלומר כשני שלישים מהיקף ההנפקה ולהעביר את השליטה לידיו; ומאיר גורביץ (65) שלא פירט את מתווה ההצעה שלו למעט העובדה שכוונתו היא להיכנס לשליטה משותפת עם חברת כנפיים. רשות החברות העניקה לרוזנברג אישור כי הוא עומד בתנאים להיתר שליטה בחברה, ספיר וגורביץ עדיין מצויים בהליך מול הרשות לקבלת היתר דומה.