ל"גלובס" נודע כי אלי רוזנברג, המבקש לרכוש את חברת אל על , הקים חברה בשם "כנפי נשרים תעופה", ומינה בה צוות ניהולי שאמור לנווט את אל על בדרך אל הבראה ושיקום.
הניחוח החו"לי של הצוות מגיע מכיוונו של ג'ייסון גרינבלט, ששימש כשליח של נשיא ארה"ב למזרח התיכון. גרינבלט אף צייץ לאחרונה כי הוא נרגש להצטרף כיועץ לצוות המתעניין באל על, כשהוא מזכיר את התקופה המעניינת שנפתחת בפני התעופה הישראלים במסגרת ההסכם עם האמירויות.
עוד בצוות של רוזנברג נמצאת פרופ' גבריאלה שלו, שכיהנה בעבר כשגרירת ישראל לאו"ם, וכיום משמשת כראש ועדת המינויים העליונה של המועצה להשכלה גבוהה בתחום מדעי החברה, ניהול ומשפטים. שלו תהיה אמונה על הפן המשפטי בחברה.
האלוף במיל' רוני נומה, לשעבר מפקד פיקוד מרכז ופיקוד העורף ייקח על עצמו את סעיף הביטחון.
מי שמלווה את התהליך מתחילתו, רו"ח ותא"ל במיל' ראם עמינח שהקים את משרד שטיינמץ-עמינח וששימש כיועץ הכלכלי לרמטכ"ל, יהיה אמון על התחום הפיננסי ועל יחסי העבודה.
על הצד התעופתי אמון הקברניט מוטי אנגלמן ששימש בתפקידים שונים ברשות התעופה האזרחית.
אל חברי הצוות מצטרף גם הכלכלן דורון כהן שכיהן בעבר כמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. איש העסקים עמיקם בן צבי, לשעבר יו"ר מכון התקנים ששמו כבר נקשר בסביבת רוזנברג לא נמנה רשמית על הצוות כשהוא, כך מוסרים, "מייעץ לרוזנברג באופן אישי".
לאחרונה החליפה הכוורת רוזנברג גם משרד יח"צ - את מקומו של איתי בן חורין החליף יובל לידור מהמשרד פרו אסטרטגיה.
השתלטות לאחר ההנפקה
רוזנברג הוא בנו של איש העסקים היהודי אמריקאי קנת' רוזנברג העוסק בתחום הטיפולים הרפואיים. עד כה הוא קיבל מהנהלת החברה כתף קרה, לרבות ציניות ופקפוק בכוונתו וביכולתו לרכוש את החברה. לכן רוזנברג מנסה ככל הנראה להשתלט על החברה לאחר הנפקה המתוכננת שלה ובחסות משרד האוצר.
אלי רוזנברג / צילום: בן חורין ואלכסנדרוביץ
הצעתו של רוזנברג היא לרכוש כשני שלישים מההנפקה בהיקף של 101 מיליון דולר בכדי להגיע לשליטה של 44.9% בחברה. בשלב זה, הוא היחיד מבין המתעניינים שקיבל אישור מרשות החברות כי הוא עומד בתנאים לקבל היתר שליטה.
בשונה משני הרוכשים האחרים, איש הנדל"ן מאיר גורביץ (65) וד"ר דוד ספיר (61) שמבקשים להיכנס לשליטה משותפת עם חברת כנפיים - כאשר ספיר קיבל אות חיובי מכיוון אל על להצעתו - רוזנברג שואף להעביר את השליטה לידיו דרך "כנפי נשרים".
לחברה החדשה יש כבר לוגו וכעת יש גם הבטחות ליותר מ-6,000 עובדי אל על שמצויים בחל"ת. "הצוות הניהולי שגיבשנו יוביל את אל על לעתיד בטוח. בכוונתנו לשמור ולכבד את ההסכמים שנחתמו עם עובדי אל על בכל הסקטורים. אנחנו נפעל לייסד מערכת יחסי עבודה המתבססת על שותפות וכבוד הדדי עם כלל עובדי אל על", הודיע רוזנברג.
אמירה זו לא באה יש מאין. היחסים עם העובדים ובדגש על סקטור הטייסים היא נקודת תורפה שאף התגלגלה לערכאות המשפטיות. הנהלת אל על חתמה על הסכמי התייעלות עם ארבעה ועדים המייצגים את הסקטורים השונים מקרב עובדיה. הסכמים אלה כוללים קיצוצים ופיטורים של כשליש מעובדי החברה.
עם ועד הטייסים לא הצליחה ההנהלה להגיע להסכמות וההסכם נחתם מעל ראשם על ידי ההסתדרות. הטייסים טוענים למחטף ולהסכם מקפח ודורשים לבטלו. הסוגיה לא צלחה גישור והיא ממתינה להכרעה.
דוד ספיר שקיבל איתות חיובי מהנהלת אל על מציע שליטה משותפת עם חברת כנפיים והשקעה של 51 מיליון דולר בערך, המשקפת פרמיה של 20% על מחיר מניית אל על. ספיר גם מציע הלוואה מדויטשה בנק בתנאים מועדפים על אלו של הגופים המממנים בארץ והבטחה להתייעלות דרך רכישת דלק סילוני מחברות שעמן הוא מצוי בהתקשרות.
מי שמייצג את ספיר, איש עסקים ישראלי-רוסי העוסק בתחום התקשורת והתיירות, הוא אייל גבאי, כיום יו"ר קופת חולים מאוחדת ולשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה. גבאי שימש כמנהל רשות החברות הממשלתיות בהפרטת חברת אל על והוא מכיר היטב את הנושא. עוד בצוות היועצת האסטרטגית מירב לפידות.
המתעניין הנוסף הוא מאיר גורביץ שלא חשף את מתווה הרכישה שלו למעט את העובדה שכוונתו להיכנס לשליטה משותפת עם חברת כנפיים. גורביץ המתגורר בארה"ב מיוצג על ידי עו"ד רונן ציטבר ממשרד ציטבר גלאור ושות' ומשרד יחסי הציבור דבי תקשורת.
מאיר גורביץ / צילום: רוני שיצר
רוזנברג רוצה לרכוש את אל על כמו שהיא
רוזנברג מציע לרכוש את אל על כמו שהיא, כלומר בלי מצגות. זאת אף שדוחות החברה לא מסתירים מדוע מצורפת אליהם הערת עסק חי. בסביבתו אומרים כי "אנחנו בונים על זה שנהיה יותר יעילים".
לשאלה מדוע ממהרים להקים חברה עוד לפני שקיבלו את השליטה משיבים כי "עשינו את הכול להיות מוכנים. אנחנו עומדים על סף מעבר החציה ומחכים לאור ירוק. אנחנו לא צריכים את ברכת הדרך מאל על ואנחנו מוכנים להנפקה שתאפשר לנו להגיע לשליטה בחברה".
האם קיים בהשקעה באל על פוטנציאל כלכלי
אי אפשר שלא לתהות מהו הפוטנציאל העסקי שרואים השלושה הללו בחברת אל על שנקלעה למשבר החמור בתולדותיה בעקבות מגפת הקורונה. אל על שלא מפעילה כיום טיסות כלל, שקועה בחובות כאשר לנוסעים לבדם היא חייבת כמיליארד שקל אותם היא אמורה להשיב עד ה-1 באוקטובר.
בסביבת הרוכשים משדרים אופטימיות ואמונה כי לא רק שניתן להצעיד את אל על לדרך של הבראה אלא שניתן גם להפוך אותה לחברה רווחית. השלושה מודעים לכך שההשקעה עליה הצהירו היא אבן דרך ראשונה. כדי להבריא את על יידרשו כיסים עמוקים מאוד, ולא מדובר בכיסי אוויר .
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.