ממשלת גרמניה מאיימת לראשונה לסגת או להקפיא את פרויקט צינור הגז "נורד סטרים 2", שאמור להכפיל את כמות הגז הרוסי המסופקת לגרמניה, בשל פרשת הרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני, המאושפז בברלין כבר יותר משבועיים. שר החוץ הגרמני הייקו מאס אמר בימים האחרונים כי הוא "מקווה שהרוסים לא ייאלצו אותנו לשנות את עמדתנו בנוגע לנורד סטרים" ודובר הממשלה הפדרלית אמר כי הקאנצלרית אנגלה מרקל "לא פוסלת שום אפשרות פעולה בשלב זה".
עד כה, ניצבו גרמניה ורוסיה בצד אחד בנוגע לצינור הגז, שהקמתו הושלמה כמעט לחלוטין עד דצמבר האחרון. אלא שאז החלו סבבי סנקציות אמריקאים ואיומים על חברות בינלאומיות וגרמניות שגרמו להפסקת העבודות עליו. ברלין ומוסקבה גינו יחד את ה"התערבות האמריקאית בריבונות הגרמנית", שלפי וושינגטון נעשתה כדי להגן על "העצמאות האנרגטית" של אירופה, והבטיחו לפעול נגדה.
בנוסף, לברלין היו עד כה הזדמנויות רבות להשתמש בצינור הגז החדש כאמצעי לחץ על מוסקבה. סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה והמעורבות של הקרמלין במימון ארגונים בדלניים באוקראינה, המעורבות בלחימה בסוריה לצד אסד, רצח מתנגד משטר צ'צ'ני בברלין ואפילו פרשיות ריגול, שבהן האקרים רוסים ניסו לגנוב מידע משרתי הבונדסטאג הגרמני - כולן עברו ללא איום ממשי עליו.
התקשורת תוקפת את רוסיה
כעת, כך נראה, המצב השתנה, גם בנוף התקשורתי. "האם ניתן מבחינה מוסרית להשתמש בגז רוסי?", תהה בסוף השבוע העיתון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג"; "האם עתידו של צינור נורד־סטרים נמצא כעת בספק?" כתב העיתון "די וולט", שהעריך כי אם הפרויקט לא יתממש, הדבר יכול לעלות למשלמי־המסים הגרמנים מיליארדי אירו בדרישות פיצויים של החברות המעורבות בו.
עד כה, הושלמו 94% מתוואי הצינור, שמונח לצד צינור הגז הקודם (נורד-סטרים 1) על קרקעית הים הבלטי, מרוסיה ועד למזרח גרמניה. אם יושלם, הוא אמור להכפיל את כמות הגז הטבעי העוברת לגרמניה ל-110 מיליארד מטר מעוקב של גז טבעי בשנה, ליצור אלטרנטיבה לצינורות הגז הקיימים העוברים דרך אוקראינה ופולין האנטי-רוסיות, ולהפוך את גרמניה לספקית הגז הטבעי הגדולה באירופה. לפי החישובים האחרונים, כ-12 מיליארד אירו כבר הושקעו בו, מחציתם על ידי "גזפרום" הרוסית ומחציתם על ידי קונסורציום של חברות אנרגיה ובנקים אירופאיים.
העבודות על הצינור הופסקו כמעט לחלוטין בשמונה החודשים האחרונים, בעקבות איומים אמריקאים בסנקציות על חברות שימשיכו להיות מעורבות בו, ובעיקר נסיגתה של החברה השוויצית שהניחה את חלקי הצינור. נמלים בצפון גרמניה ניצבים בפני לחץ ישיר של וושינגטון, הכולל שיחות וידיאו עם נציגי ממשל שמאיימים כי תיאסר על עובדיהם הכניסה לארה"ב וכי יוטלו על המנהלים סנקציות אישיות אם ישתפו פעולה עם הספינות שרוסיה שלחה כדי לנסות ולהשלים את העבודה. עד כה, גרמניה גינתה את הפעולות האמריקאיות, אבל ההצהרות של הימים האחרונים מהוות שינוי טון.
קו תקיף של הממשלה
הממשלה הגרמנית נקטה קו תקיף במיוחד, לפחות מבחינת התבטאויות בעניין ניסיון הרצח של נבלני, שהובהל במטוס־אמבולנס פרטי לברלין לפני יותר כשבועיים כשהוא מורדם ומונשם אחרי ניסיון הרעלה בעזרת החומר "נוביצ'וק".
הקאנצלרית מרקל הגדירה את הפרשה כ"ניסיון התנקשות מכוון" ואמרה כי הוא "מנוגד לערכים הדמוקרטיים". הממשלה הגרמנית הודיעה כי היא דורשת "הבהרות מיידיות" מצד רוסיה בנוגע למעורבותה בפרשה. נבלני התעורר השבוע מהקומה, שבה הוא נמצא בהשראת התרופות, ובית החולים מסר כי הוא מגיב לדברי הסובבים אותו, אך כי לא ניתן לשלול "נזק ארוך־טווח למערכת העצבים".
מי שמתבוננים בסיפוק רצון בהתכתשות הגרמנית־רוסית הם האמריקאים. טראמפ הגדיר את ברלין בעבר כ"שבויה לחלוטין של רוסיה" בגלל התלות בגז הטבעי הרוסי, ודרש ממנה לרכוש גז מונזל שמגיע כתוצאה מ"פראקינג" בשטחי ארה"ב במקום. הוא נימק זאת בכך שארה"ב מגינה על אירופה מפני רוסיה באמצעות מימון חלקי של ברית נאט"ו.
שר הכלכלה הגרמני פיטר אלטמאייר, הנחשב למקורב מאוד לקאנצלרית מרקל, שידר אתמול טון פייסני יותר, ואמר כי סנקציות, כמו נסיגה מוחלטת או הקפאה של הפרויקט (שממילא מוקפא בשל הסנקציות, א"א), לא יעבדו מול רוסיה. "השאלה אם אנחנו רוצים להטיל אותן כדי להסתכל על עצמנו במראה או כדי להשיג משהו חיובי בעבור זכויות האדם", אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
