בניגוד לטענות: פוליטיקאים רבים דווקא מעודדים את שלטון הפקידים

חברי, עו"ד גיל ברינגר, תיאר בטורו האחרון ב"גלובס" את הפקידות שעוקפת, נאמר חותרת, תחת סמכות השר הממונה עליה. אכן, יש מקרים המוכיחים זאת. אך יש לשמור מרחק מהתחושה המתהווה בעת קריאת הטור כאילו יש מהלך שיטתי ומתמשך של הפקידות הבא למנוע את משילות השרים. לא כך הדבר.

במציאות, פוליטיקאים רבים מעודדים, במעשיהם ובמחדליהם, התנהלות זו של הפקידים ואף יוצאים נשכרים ממנה. במקרים מסוימים משילות השרים ממש נמסרת לפקידות בכוונת מכוון.

ארבע שנים ריכזתי את ועדת השרים לענייני חקיקה עבור שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן ז"ל. גם אני נתקלתי בשיחות צדדיות של נציגי אגף התקציבים המנסים לסכל הצעות חוק שאולי יקבלו את תמיכת שר האוצר. האם כולם חתרו תחת השר? התשובה ברוב המקרים: לא.

אסביר: סדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה מתפרסם בכל יום רביעי לקראת ישיבתה ביום ראשון שלאחריו. כלומר, לפקידות הממשלתית יש בפועל רק יומיים (!), ימי רביעי וחמישי, על מנת לגבש עמדתם בנוגע לכ-30 הצעות חוק העולות לדיון בוועדה. זו שגרת העבודה בכל שבוע (למעט פגרות). אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. משרדי המטה, משפטים ואוצר, נדרשים להגיב על כל ההצעות. ביומיים !

במסגרת ריצת האמוק של נציגי אגף התקציבים כדי לגבש עמדתם באותם שני ימי עבודה, הם נדרשים ללקט מידע מגורמים ממשלתיים שונים. וכשהזמן דוחק ואין אפשרות לעשות בירור מוקפד ומקצועי מול כל הגופים, הכי קל לפנות ללשכות השרים ולברר האם השר מתנגד, ובכך תם הטקס (ואם בכוונתו לתמוך, אז 'על הדרך' מנסים לשכנע אחרת). גם אני תהיתי על פרקטיקה זו אך גיליתי שהדבר אינו ממש מטריד את נציגי שר האוצר (למעט מקרים ספציפיים).

אבל זה רק חלק מהעניין. נציגי אגף התקציבים גם נשלחים על ידי לשכת שר האוצר לשוחח עם לשכות שרים כדי "להרוג" הצעות חוק, במקרים בהם השר ואנשיו לא רוצים בעצמם להיות התליינים. זה לא טוב פוליטית להיות האיש הרע. כך נמסרת משילות השר לידי הפקיד המקצועי מטעמי נוחות פוליטית: לשכת השר לא מלכלכת ידיה בהפלת חקיקה של חבר מפלגתו של השר, והפקידות משיגה נטרול הצעה שאינה נכונה מקצועית לדעתה. אם מישהו יבוא בטענות, האשמה תגולגל לפקיד "ששולט בכל".

וכך, באמצעות פרקטיקה משולבת של הכלת התנהלות זו, של תהליך קבלת החלטות מבולגן ושל התנערות מהחלטות שאינן נוחות מבחינה פוליטית, נוצרת מציאות בה נציגי אגף התקציבים משוחחים באופן ישיר, כדבר שבשגרה, עם לשכות השרים בנוגע להצעות החוק העולות לדיון - גם ללא תיאום עם לשכת השר שלהם.

אז מה עושים?

1. לצמצם חקיקה. אלפי הצעות חוק בקדנציה מושלכות לפח כי אין להן שום היתכנות (פוליטית או מקצועית). עשרות אלפי שעות מבוזבזות על חוות דעת, דיונים ומריבות בנושאים שכמעט ואינם משפיעים על אזרחי המדינה. צמצום החקיקה יפנה מקום גם לפיקוח יותר אפקטיבי של הכנסת על פעולות הממשלה, דבר שהכנסת אינה מיטיבה לעשות.

2. לרענן הנחיות ולאפשר זמן לשיח מקצועי. פקידות מקצועית אמורה לחוות דעתה לשר הממונה עליה, אך יש לתת לה זמן וקשב לצורך גיבוש והבעת עמדה מקצועית מהימנה.

3. שקיפות הצבעות השרים. וועדת השרים לענייני חקיקה היא המשפיעה ביותר על החקיקה הישראלית. הגיע הזמן שפרוטוקול ההצבעה ישקף את הצבעות השרים לפי שמותיהם, כך ששרים לא יתחבאו מאחורי גבם של הפקידות המקצועית. כך כולנו נדע מי באמת מתנגד, ומי לא.

הפקידות המקצועית במשרדי הממשלה אינה היריב של הדרג הפוליטי. לרוב מדובר באנשי מקצוע מנוסים הפועלים מתוך תחושת שליחות ורצון לממש את מדיניות השר והממשלה (וגם רצון להשפיע על המדיניות, וזה בסדר). תמיד יש חריגות וחריקות, אך הן אינן הכלל. רק מערכת אמון טובה בין הדרג הפוליטי למקצועי, המבוססת על הקשבה והחלפת דעות, תאפשר לשרים לקבל החלטות מושכלות לטובת האינטרס הציבורי. או כמו שיעקב נאמן ז"ל אמר לי: "אם שנינו מחזיקים באותה דעה, אחד מאיתנו מיותר - וזה לא אני". 

הכותב בעל תואר שני כפול במשפט ציבורי. עו"ד בתחום המשפט המינהל. שימש בעברו כמנכ"ל משרד ממשלתי, כראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים וכיועץ לענייני חקיקה של שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן ז"ל