הסכם סחר חופשי בין ישראל וסין נמצא מעבר לפינה, לאחר שהוא מתבשל כבר זמן רב. עד כה נערכו שבעה סבבי פגישות רשמיים בין נציגים משתי המדינות בנושא (הסבב השמיני נדחה בשל הקורונה), וקיימת נכונות, אפילו להיטות, של שני הצדדים להשלים את החוזה. אתמול נחשף ב"גלובס" שהסכם הסחר החופשי בין ישראל לדרום קוריאה נמצא בשלבי סיום סופיים ועשוי להיחתם בתוך שבועות בודדים.
מאזן הסחר נוטה לטובת סין בצורה קיצונית, כאשר שם רואים בישראל חלק בלתי נפרד מ"פרויקט דרך המשי" להרחבת השפעתה באסיה, אירופה והמזרח התיכון. מנגד, בממשלת ישראל יש לכך תומכים מוצהרים וחזקים, ובראשם שר האוצר ישראל כ"ץ. לפיכך השאלה כרגע היא לא "האם ייחתם הסכם סחר עם סין" אלא "מתי". כלומר, מה יהיה העיתוי המתאים לבצע את הצעד הזה רשמית, כדי לא להרגיז (עוד יותר) את האמריקאים, שעבורם זו סוגייה מאוד רגישה. אפשר להניח שזה יקרה אחרי הבחירות בארה"ב, כאשר האמריקאים יהיו עסוקים בשלהם.
להסכם עשויה להיות השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית בכלל, ועל תחום הרכב בפרט. כך, למשל, הסינים פועלים להקמת אזור סחר חופשי במדינות שבהן הם פועלים. נמל המפרץ החדש בחיפה עשוי להפוך לאזור כזה, שישרת לא רק את ישראל אלא גם את מדינות המפרץ, ויגביר את המוטיבציה להרחבת יבוא כלי רכב מסין.
על הדרך יבוטל גם המכס בגובה 7% שמוטל על הסוללות הסיניות המותקנות בכלי רכב חשמליים מכל העולם, בעיקר של CATL, יצרנית סוללות הרכב הגדולה בעולם.
סביר מאוד שלאחר חתימת הסכם הסחר עם הסינים, יתנו גם היפנים אור ירוק להסכם סחר עם ישראל. גם כאן אפשר לצפות לירידה במכסים, שתשפיע גם על דגמים יפנים שמיוצרים באירופה אבל סופגים כיום מכס, בשל תכולה גבוהה של רכיבים מארץ המקור -
כולל דגמים היברידיים.
לנסוע עם כ"ץ
לשר האוצר ישראל כ"ץ יש היסטוריה ארוכה ומתועדת של עימותים עם יבואני הרכב המסורתיים בישראל בשלוש הקדנציות שלו כשר תחבורה. לפיכך היו בענף לא מעט
חששות לקראת מינויו לשר האוצר. אבל אם לשפוט מהתנהלותו עד כה, כ"ץ מסתמן כאחד משרי האוצר הידידותיים ביותר לענף שהיו אי פעם.
ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
המתנה הראשונה ממנו: עדכון מתון הרבה יותר מהצפוי של נוסחת המיסוי הירוק, שתיכנס לתוקף בינואר הקרוב. הנוסחה החדשה תביא להתייקרות מינורית של מספר דגמים, אך היא עשויה להיות מקוזזת בשל חוזקו של השקל - ולכן היא התקבלה בענף באנחת רווחה קולקטיבית.
מתנה הרבה יותר משמעותית בטווח הארוך היא קבורה לא רשמית, אבל מוחלטת, של פרויקט אגרת הגודש. מקורותינו באוצר מדווחים שהסיכויים לקידום התוכנית בקדנציה של כ"ץ, שהתנגד לה נחרצות לאורך כל תקופת היותו שר תחבורה, שואפים לאפס. מהאוצר מסרו בתגובה כי "חוק ההסדרים כבר הוצג, ואגרת הגודש לא מופיעה בו. לא תהיה העלאת מיסים".
מי שעוד צפוי ליהנות מבוננזה בתחום יבוא הרכב הם היבואנים העקיפים, בני טיפוחיו של כ"ץ. אמנם כדי להרחיב את היבוא העקיף יצטרך כ"ץ להחליף או "לאלף" את צמרת רשות המסים והנהלת המכס, שהתנגדו עד כה, אבל אלה רק מכשולים מינוריים בדרכו של הבולדוזר.
אז מה היה לנו שם? ניתוק מהכלכלה הריאלית, הסכמי סחר שיעניקו מוטיבציה ליבוא רכב, ושר אוצר שמגלה ידידותיות רבה לענף. שנאמר, תפוח בדבש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.