ברוקמאייר פורש מענף האופנה המדשדש ועובר לנהל את ויסוצקי

מנכ"ל קבוצת האופנה הציבורית גולף חוזר לשוק המזון. רביב ברוקמאייר, שהתפטר בחודשים האחרונים אחרי ארבע שנים בהן ניהל את אחת מקבוצות האופנה הגדולות בישראל, עובר לנהל את קבוצת המזון הפרטית ויסוצקי, שבבעלות שלום זיידלר.

ברוקמאייר חוזר כעת לשוק המזון, לאחר שלפני תפקידו בגולף שימש כמנכ"ל מגה. ברוקמאייר יסיים את כהונתו בגולף עד ה-15 בספטמבר, וטרם מונה לו ממלא מקום. את תפקידו בויסוצקי הוא צפוי להתחיל בחודש אוקטובר.

השלישי שעוזב בגולף

ויסוצקי סובלת כבר תקופה ארוכה מטלטלות בצמרת שלה. מנכ"לית החברה החיצונית הקודמת, נילי צור, עזבה את תפקידה בתחילת השנה הנוכחית, ולא מונה לה מחליף. זיידלר, בעלי החברה, לקח את מושכות הניהול לעצמו, וניהל את החברה ללא מנכ"ל שכיר במשך כתשעה חודשים. לפני צור ניהל את ויסוצקי במשך 13 שנה רוני וינשטיין, שעבר לנהל את חברת יבוא המזון שפתחה אז ויסוצקי.

ברוקמאייר עוזב את ענף קמעונאות האופנה בזמן שזה נמצא באחת התקופות הקשות שלו, ועובר לענף המזון שנמצא באחת מתקופות שיא, וזאת בין היתר הודות למשבר הקורונה. ענף קמעונאות האופנה סובל כבר מספר שנים משחיקה בפדיונות, בין השאר על רקע שינויים בהרגלי הצריכה, והמעבר לקנייה מקוונת וקניות בחו"ל. משבר הקורונה החריף את האתגר בענף, ופגע בהכנסות של חברות האופנה. לעומת זאת, מאז חודש מרץ נמצא שוק המזון בשיא פריחתו, כשעל רקע ההגבלות על הציבור בישראל בחודשים האחרונים נרשמות יותר קניות מזון ברשתות הסופרמרקט.

המומנטום השלילי של ענף האופנה פגע גם בגולף בתקופת ניהולו של ברוקמאייר - מניית החברה איבדה קרוב ל-70% מערכה, והיא לא חילקה דיבידנדים לבעלי המניות - בראשות בעלת השליטה, כלל תעשיות. מגמה דומה אפיינה גם את מניית קסטרו, שאיבדה שיעור דומה משווי השוק שלה על רקע היחלשות בפעילות הליבה שלה. מולן בלטה לחיוב פוקס, שהצליחה לייצר תמהיל רחב יותר, ולהתמודד טוב יותר עם האתגרים בענף.

ברוקמאייר הוא למעשה דמות המפתח השלישית שעוזבת את קבוצת האופנה בשנתיים השנים האחרונות, לאחר עזיבתם של היו"ר, אפי רוזנהויז, ומייסד החברה הבת שבשליטתה, עדיקה, דדי שוורצברג.

קודם להגעתו של ברוקמאייר גולף הייתה חברה הפסדית, וגם בשנה הראשונה לכהונתו נרשם הפסד עצום של קרוב ל-60 מיליון שקל (בעיקר בשל הוצאות חד פעמיות). בשלוש השנים שלאחר מכן הציגה גולף רווחים בשורה התחתונה (כ-20 מיליון שקל במצטבר). לצד זאת, נרשם גידול מתמיד בשורת ההכנסות, שב-2019 עמדו על 936 מיליון שקל, וכן עלייה בשיעור הרווחיות הגולמית.

נתח של 1%

עם מה יצטרך להתמודד ברוקמאייר כשייכנס לנעלי מנכ"ל ויסוצקי, המעסיקה 350 עובדים? בדומה ליתר ענף המזון, גם ויסוצקי, שנחשבת לאחת מחברות המזון הגדולות בשוק המקומי, נהנתה מהצמיחה האדירה בשוק הקמעונאות. לפי נתוני סטורנקסט, ויסוצקי אוחזת בנתח שוק של כ-1% ממכירות המזון והמשקאות בישראל, ובשמונת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו המכירות שלה לשוק הקמעונאי בכ-282 מיליון שקל, גידול של 12.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד הצמיחה של במכירות לשוק הקמעונאי בחודשי משבר הקורונה, ויסוצקי גם נפגעה במכירותיה לשוק המוסדי, ובראשו מסעדות, בתי קפה ומלונות. בדומה לחברות אחרות בענף, היא התמודדה עם לקוחות בשוק המוסדי שהתקשו לשלם על מלאים שרכשו ממנה.

ויסוצקי ניצלה את עיתוי משבר הקורונה כדי לחסל את מפעל המאפים והעוגות שלה, תחת המותג לחמי, שדשדש ונחשב לבלתי כדאי כלכלית במשך תקופה ממושכת. מדובר במפעל שרכשה ויסוצקי ב-2011 ממשפחת זוהר וסטף ורטהיימר, ושפעל בזמנו בנהריה.

לפני שנתיים העתיקה החברה את הייצור לקדמת גליל, לצד מפעלי ויסוצקי, וביולי האחרון המפעל נסגר על 20 עובדיו, כשבויסוצקי הצהירו אז כי לחלקם תוצע עבודה חלופית במפעל אחר של החברה. עיתוי הסגירה היה משבר הקורונה, אך בענף המזון העריכו שמדובר היה בפעילות הפסדית כבר במשך תקופה ארוכה, וכי בחברה רק ניצלו את ההזדמנות כדי לחסל אותה. גם ויסוצקי עצמה הצהירה שהסיבה המרכזית לסגירה היא "חוסר כדאיות כלכלית".

בנוגע לרמות המחיר, נזכיר כי החברה הייתה אחת מיני רבות בשוק המזון שהעלו מחירים ב-2018, בין היתר של מספר סוגי תה ושל מוצרי מלח הארץ שהיא מפיצה.

ויסוצקי שולטת ביד רמה בשוק התה בישראל, עם נתח שוק שלאורך שנים עמד על כ-80% מהמכירות בו. בשנים האחרונות החברה הרחיבה את פעילותה לקטגוריות חדשות, והחלה גם לייבא מותגי מזון מחו"ל, ביניהם מותג שוקולד הפרימיום גודייבה, כשבמקביל ניסתה למתוח גם את המותג ויסוצקי. כעת יצטרך להחליט ברוקמאייר לאיזה כיוון תלך החברה.

בניגוד ליצרניות מזון מתחרות שהשיקו בחודשים האחרונים פעילות מכירה ישירה מקוונת, כמו תנובה, שטראוס, שטסוביץ, קבוצת קוקה קולה ישראל ואחרות - לוויסוצקי אין כרגע פעילות מכירה ישירה לצרכן בצורה מקוונת. בעבר ניסתה החברה לחזק את החיבור עם הצרכן באמצעות בר תה פופ-אפ שהפעילה, וכעת ברוקמאייר יידרש להחליט האם החברה תנסה להביא ערך במכירה ישירה לצרכן באונליין.