ההזדמנות האחרונה של ח"כ דוד ביטן למנוע את העמדתו לדין: היום (ד') מתקיים הליך השימוע לפני הגשת כתב אישום לביטן, החשוד בקבלת שוחד של כמיליון שקלים במקרים שונים וכן במרמה ובהפרת אמונים בפרשיית השחיתות בעיריית ראשון לציון.
השימוע נערך בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובמהלכו ינסו סנגוריו של ביטן לשכנע את מנדלבליט ובכירי הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום נגד ביטן, יו"ר הקואליציה לשעבר.
ב-26 בינואר 2020 פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לח"כ ביטן ולבא-כוחו כי מנדלבליט, שוקל להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של לקיחת שוחד מבעלי אינטרסים שונים בסך של כ-990 אלף שקל, ושוחד נוסף בהיקף שאינו ידוע במדויק; וכן בעבירות של בקשות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס, שביצע לכאורה בתשע פרשות שונות בין השנים 2011 עד 2017.
במקביל, החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את ח"כ ביטן בשלוש פרשות נוספות בהן נחקר בחשד לעבירות דומות.
בנוסף לאמור, נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות מס, בכפוף לשימוע, בגין כך שלא דיווח לרשויות המס ולא שילם מס על הכנסותיו לאורך השנים 2013-2017 מתקבולי השוחד שקיבל, בסך כ-992 אלף שקל.
דירות וכסף מזומן מבעלי אינטרסים
תיק החקירה, שכונה "פרשה 1803", נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 של משטרת ישראל בשיתוף עם רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, וטופל על-ידי עורכי הדין אתי בן-דור, יעל שניידר, רוי גורדון, מיכל גזית ועדי אפלבוים-גרוזמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
התיק עוסק בעבירות שחיתות שלטונית והלבנת הון שנעברו לכאורה על ידי ח"כ דוד ביטן ואחרים במסגרת שורה ארוכה של פרשיות, משנת 2011 ועד למועד פרוץ החקירה הגלויה ביום 3.12.17. בתחילת התקופה האמורה שימש ביטן במגוון תפקידים בכירים בעיריית ראשון לציון, בהם סגן ראש העיר ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה.
החל ממרץ 2015 הוא כיהן כחבר כנסת והחזיק בתפקידים פרלמנטריים נוספים, ובחלק מהתקופה אף שימש יו"ר הקואליציה.
לפי הודעת המשטרה בעניינו שניתנה במרץ 2019, ממצאי החקירה העלו כי ח"כ ביטן, במסגרת תפקידיו הציבוריים השונים - סגן ראש עיריית ראשון לציון וחבר כנסת - קיבל שוחד במזומן בסכום שמגיע למאות אלפי שקלים וכן הבטחה לקבלת דירות בעד פעולות הקשורות בתפקידו. בתמורה, נטען, הפעיל ח"כ ביטן את סמכותו, השפעתו, עוצמתו וקשריו על גורמים שונים והוביל לשינוי החלטות, למתן היתרים מסוגים שונים ולהפחתת תשלומי עירייה.
עוד נטען כי ביטן גרם לשינוי חוות דעת משפטית של גורמי מקצוע בעיריית תל אביב, זירז תהליכים בתשלום חובות ועוד. במסגרת פעילותו, יזם ח"כ ביטן ישיבות בכנסת ובעיריות, פנה למקבלי החלטות והשקיע בעשייה זו מאמצים רבים. כל זאת, נטען, עשה ח"כ ביטן במטרה לקדם את ענייניהם של הגורמים העסקיים שבשירותם פעל ומהם לקח לכאורה טובות הנאה.
עוה"ד דרור מתתיהו, שרון כהנא ואפרים דמרי, המייצגים את ח"כ דוד ביטן, מסרו כי "אנחנו מודים לפרקליטות על ההזדמנות להשמיע את עמדתנו בפניהם, ואנחנו בטוחים שהם יתנו לנו את הזמן והקשב להצגת טענותינו".
חזקת החפות
ההליכים המשפטיים נגד ח"כ ביטן הם בעיצומם. ביטן מכחיש את המיוחס לו וטוען באמצעות סנגוריו, דרור מתתיהו ואפרים דימרי, כי מעולם לא קיבל כספים או טובות הנאה בעד פעולות הקשורות בתפקידו כעובד ציבור. לביטן עומדת חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.