תוכנית הרמזור נועדה להעביר מסר על גבם של החרדים והערבים

כמו תמיד, כאשר פותחת הממשלה בצעדים של הגבלות חדשות כולן מדברים על החרדים. כעת, כאשר הוחלט להטיל סגר לילי על ארבעים יישובים, מרביתם מאוכלסים בחרדים ובערבים, הדבר מתבקש כפליים. הבעיה היא שהשיח הציבורי מתנהל קצת כמו שיח של חרשים, ונשמע בערך כך: החרדי התורן טוען שזה לא בסדר, שהם שמרו על ההנחיות, שכולם עטו מסכות וזה לא מגיע להם. איש התקשורת האדיב מגלה בדרך כלל סבלנות רבה ומנסה להסביר לילד, סליחה - לחרדי - שזה רק לטובתו, שהנושא כאן הוא לא פרסים על התנהגות טובה, זה פשוט צעדים הכרחיים שנועדו למנוע את התחלואה. ובמלוא הכנות - הצעדים הללו נקבעו על ידי גורמי מקצוע, שום דבר לא אישי. באמת.

אולי זאת ההזדמנות לעשות כאן סדר קטן: סגר לילי או חלקי, ואפילו מקומי על הערים האדומות אינו רק צעד אפקטיבי שנועד למנוע את המשך התפשטות התחלואה באופן ישיר. לכל הפחות נראה שפרופסור רוני גמזו עצמו אינו טוען כך; הוא חזר ואמר - אני מצטט: "סגר לילי או סגר בסופי שבוע הינם חסרי היתכנות מקצועית. לסגור את הערים האדומות זה לא דבר שתמיד עובד".

זה נשמע די הגיוני. גם אני לא הבנתי איך בדיוק דחיסת תושבי אלעד לתחנת אוטובוס אחת או סגירת שכונות ללילה אמורות לעזור, אלא אם כן יוצאים מנקודת הנחה שהווירוס פעיל רק בשעות החשכה, ובבוקר נצליח לחמוק לפני שיחזור ויתעורר.

עזרה? מרגיש יותר כמו עונש

אז למה למען השם אנחנו שוב נמצאים בסיטואציה הזאת? לגמזו פתרונים: "במקום סגר מלמעלה, סדר מלמטה. כל עיר קובעת את גורלה". זה נשמע נהדר; מי לא היה רוצה לקבוע את גורלו בידיו? על השאלה הפשוטה: "איך עושים את זה" עונה גמזו בבהירות: "המשטרה והרשויות חייבות להיכנס עמוק".

למי שצריך הסבר, גמזו אמר דברים נורא פשוטים: בניגוד למה שנוהגים לטעון, הגבלות מקומיות לא נועדו כצעדי-מנע כנגד התחלואה, או לפחות זהו לא השימוש המרכזי שלהם. הם פשוט נועדו להעביר מסר הרתעתי; למען ישמעו ויראו. יותר הגבלות פירושם דירבון נוסף לגורמי האכיפה ולתושבים המקומיים.

אם נמשיך את קו המחשבה הזה ונעמת אותו עם העובדה שלפחות בחלק נכבד מהיישובים החרדיים המסומנים באדום לא נרשמו הפרות של ההנחיות - כמו למשל בשכונת רמות, שבה אני מתגורר, ושזינקה ברגע אחד מצהוב לאדום מסיבה לא ברורה די צרכה - המסקנה תהיה מאוד פשוטה: הסגר נועד להעביר מסר למפירי ההנחיות באשר הם, על גבם של האזרחים החרדים החלשים יותר, בגישת: "למען ישמעו ויראו". (את תושבי רמות החילונים אני יכול להרגיע: מן הסתם, כמו בפעם הקודמת, יאפשרו לכם לצאת החוצה ביתר קלות).

אני מניח שגמזו לא יקבל את הפרשנות הזאת. הוא הרי ביקש לראות את הסגר המקומי כצעד שתכליתו הגשת עזרה, ולא ענישה - אלא שלמילים היפות הללו אין שום כיסוי. הוא לא ממש הסביר מדוע מדובר בהגשת עזרה, ממש כשם שהוא לא ממש מסביר כיצד תוכנית הרמזור נועדה להעניק יותר אוטונומיה לרשויות המקומיות, כדבריו.

ייתכן והצעד יתברר כמועיל; ייתכן וההרתעה תעשה את שלה וכל עם ישראל יסתגרו מרצון מאימת הסגר ומחרדת העונש - סליחה, העזרה. אשרי המאמין. אבל ייתכן גם שהאפקט שיגרם יהיה הפוך; הענישה הקולקטיבית תעודד ותחזק את גישתם של מתנגדי הבדיקות, שינסו להסוות את נתוני התחלואה האמתיים של אזורי המגורים שלהם. כך או כך, זה לא הופך את הצעדים הללו, שעדיין מתקבלים בצורה חובבנית ולוקה בחסר, ללא שימוע מסודר ואם נתונים חלקיים בלבד לנכונה וצודקת יותר.

חשוב להדגיש: האשמה כאן אינה בהכרח על גמזו, אלא בראש ובראשונה על ראש הממשלה בנימין נתניהו שפעל בתחכום בלתי נלאה על מנת להגן על מעוזי הליכוד על חשבון החרדים. חדלונה של הממשלה והאינטרסים הפוליטיים האישיים שלו יצרו את המודל רב העיוותים הזה, שנועד יותר לצרכי תקשורת והסברה מאשר לספק מענה אמיתי ומבוסס מידע. 

הכותב הוא פובליציסט חרדי