קוריאה פוגשת את אמריקה: הכירו את הג'יפון החדש של קיה

בין אירופה לארצות הברית פעורה כיום תהום עמוקה בכל הנוגע לתקני הפליטה של כלי רכב. האיחוד האירופי, שמנהל בשנים האחרונות מלחמת חורמה בהתחממות הגלובלית, כופה על תעשיית הרכב עמידה ביעדי פליטה קשוחים בליווי קנסות עתק ומחמיר את מבחני הפליטה. כתוצאה מכך, רוב כלי הרכב "הנורמליים" עם מנועי דיזל ובנזין מסורתיים נעלמים במהירות מפסי הייצור באירופה ומוחלפים בדגמים עם מנועים קטנים ו/או "מחושמלים" בדרגה כזו או אחרת.

מנגד, בארצות הברית, למעט קליפורניה, הגישה הרווחת ביחס לפליטה היא "Mind your own business". במיוחד בעידן טראמפ. הנהג האמריקאי הטיפוסי עומד על זכותו החוקתית לזהם את האוויר ולבזבז דלק ככל שיחפוץ, ומי שמתעניין במה שנפלט לו מהאגזוז, חודר לצנעת הפרט שלו ודינו כדין מסיג גבול.

ישראל לעומת זאת בוחרת בגישת ה"כאילו". לכאורה, מאומצת כאן תקינת הרכב האירופית ככתבה וכלשונה ואף מוטמעת באדיקות במיסוי הירוק על רכב באמצעות שקלול מדעי של המחיר הסביבתי של גזי פליטת הרכב, כולל גזים אקזוטיים, שאפילו האירופים לא מעיזים לתמחר.

בו בזמן ישראל גם פותחת "שער אחורי" ומכירה במקביל בתקינת הרכב האמריקנית ובנתוני פליטה שמבוססים על המבחנים הליברליים של ה-EPA. אלה מקבילים פחות או יותר למבחנים של אירופה מלפני שניים-שלושה דורות. זו ברכה עבור רוב נהגי ישראל שמציבים את רמת הפליטה בתחתית סולם שיקולי רכישת הרכב להם.

מבעד ל"שער האחורי" הזה זורמים אלינו כיום יותר ויותר דגמים בתקינה אמריקאית, שמפצים על החסך שנוצר בשוק האירופי "הירוק". אחד מהם הוא ה"סלטוס" של קיה, שתוכנן במקור עבור השוק האמריקאי (וההודי) וכלל לא נמכר באיחוד האירופי.

בארצות הברית הרכב שייך רשמית לקטגוריה "קומפקט SUV" אבל במונחים שלנו הוא כמעט "מדיום". הוא ארוך בסנטימטר מסיאט אטקה, למשל, ונמוך רק ב-2 ס"מ מקיה ספורטאג'. פרופיל צד זקוף עם גג כמעט אופקי רק מדגיש את הממדים.

לרכב יש יציבה רחבה על הכביש, חרטום בעיצוב מתוחכם עם פנסי LED צרים מעל גריל מושחר וזנב נאה, שמזכיר את ההיצע העדכני של פורד ושברולט. אם מוסיפים לכך חישוקים נאים, מסילות גג, צביעה דו גוונית ללא תוספת מחיר וכמות נדיבה של עיטורי כרום, כמקובל בארה"ב, מקבלים עיצוב שעונה על כמעט את רשימת הבקשות של הלקוח הישראלי.

כראוי לרכב שמיועד לשוק האמריקאי, תא הנוסעים מעוצב במחשבה על נוסעים גדולי מידות. המושבים הקדמיים רחבים במיוחד המושב האחורי שטוח ומציע שפע מרחב לכתפיים, לראש ולברכיים של שני מבוגרים פלוס מתבגר. תא המטען הרחב מציע נפח קטן רק ב-20 ליטר מהתא של הספורטאז' (והטוסון).

 רכב

הרבה בטיחות ומסך ענק

גם עיצוב הפנים אמריקאי קלאסי עם צמד מחוונים אנלוגיים גדולים וברורים, מערך מתגי/מנופי תפעול במידה XL שמאורגנים בפשטות ואבזור תקני מכובד בהחלט. דגם ה- EX שבו נסענו כולל גם מסך רוחבי ענק, שכמותו קשה למצוא אפילו באבזור התקני של מכוניות פרמיום גרמניות, וחבילה די עדכנית של מערכות בטיחות אקטיביות.

חבל רק שמחשב הדרך שממוקם בין המחוונים האנלוגיים נראה אפור ודל, שהמושב שלצד הנהג לא מתכוונן לגובה ושחומר הדיפון הדומיננטי בתא הוא פלסטיק נוקשה למגע. מנגד, איכות ההרכבה עצמה גבוהה ובידוד הרעשים מכובד כמו בכל דגמי הדור החדש של קונצרן יונדאי-מוטורס.

בארצות הברית מוצע הסלטוס גם עם מנוע ה-1.6 טורבו החזק של קבוצת יוננאי. אלינו מגיע מנוע ה-2 ליטר בנזין נטול הטורבו של הקבוצה הקוריאנית, שמופיע גם בטוסון ובספורטאג'. כאן הוא משודך לתיבה אוטומטית רציפה (CVT). זוהי יחידת הנעה נעימה ומעודנת ברוב תנאי הנסיעה ועם 149 כ"ס אין לה בעיה לטפל במשקל עצמי צנוע יחסית של כ-1.33 טון ולספק לרכב דחף סביר בעליות וביציאה מהרמזור, כמו גם שיוט רגוע ומרגיע בנסיעות מהירות על הכביש המהיר.

תיבת ה-CVT מפתיעה לטובה וניכר שהמתכנתים השקיעו לא מעט מאמץ כדי להעניק לה תחושה מדורגת של תיבה אוטומטית "רגילה". עם זאת, כמקובל במנועים נטולי טורבו, מי שירצה למצות את מלוא ההספק והמומנט של המנוע, לצורך האצה/עקיפה בעליה למשל, יצטרך לטפס לסל"ד גבוה וצורמני לעיתים.

קיה נוקבת בצריכת דלק ממוצעת של כ-13.1 ק"מ לליטר אך בפועל נהיגה נמרצת תוריד את הממוצע לאזור ה-10 קילומטר לליטר. מכובד במונחים של נהגים אמריקנים שמשלמים 1.8 שקל לליטר, קצת פחות עבור נהג ישראל שמשלם 5.5 שקל על אותו ליטר.

על הכביש הסלטוס ענתה על הציפיות הראשוניות שלנו. כיול השלדה אמנם נועד לשוק האמריקאי והמתלים די רכים, אבל היצרנית לא הזניחה את ה-DNA הגלובלי שלה. השלדה מרגישה מפגינה נטיית גוף די מרוסנת בפניות, שומרת על יציבות כיוונית טובה על הכביש המהיר תחת רוחות צד ומשנה כיוון בקלילות ובזריזות. ההגה מציע את המינימום ההכרחי בכל הנוגע להיזון חוזר אם כי ביטול "מערכת הסיוע להיגוי" די משפר את המצב.

נוח, עד שמגיעים לרמפה בכביש

נוחות הנסיעה די טובה וספיגת הזעזועים יעילה על רוב סוגי האספלט, אם כי נראה שבארצות הברית לא שמעו על רמפות ההאטה העירוניות של ישראל. מפגש עמן, אפילו ב-40 קמ"ש, יכול לגרום למתלה האחורי לקפץ בליווי חבטה. מרווח הגחון (כ-18.5 ס"מ) סביר עבור ירידות מזמנות מהכביש הסלול ולדילוג קליל על מדרכות גבוהות אבל לא הרבה יותר.

המחיר הרשמי של קיה סלטוס 2 ליטר מתחיל ב-134 אלף שקל ומגיע עד כ-141 אלף שקל. המחיר הזה זול בכמעט 5,000 שקל מקיה ספורטאג' 2 ליטר המקביל וזול לא במעט גם ממרבית המתחרים האירופים והיפנים שמציעים מפרט ומרחב פנים דומה. הנתונים הללו מציבים אותו במיקום גבוה בסולם התמורה לכסף בישראל והפכו אותו למגנט מכירות.

אבל אם כבר מרימים לנו להנחתה דגם אמריקאי, אי אפשר שלא להזכיר את העובדה שסלטוס EX עם הנעה כפולה עולה בארצות הברית כ-26 אלף דולר לצרכן אחרי הרווח של היצרן ושל הדילר, ועוד לפני ההנחות העונתיות המקובלות. אז אנא עדכנו בכך את כבוד שר האוצר, שבהיותו שר התחבורה (2016) אמר כי "מיסוי הרכב מהווה כמחצית מהצמיחה של מדינת ישראל. הייתי רוצה שהמיסוי יפחת ולכולם תהיה אפשרות לרכוש רכב אבל זה לא בתחום אחריותי". 

חלק מהמתחרות

יונדאי קונא

במחיר של 127-134 אלף שקל מציעה יונדאי את גרסת הבנזין עם ההנעה הקדמית של הקונא הפופולרית. המכונית קצרה ונמוכה יותר מהסלטוס, ניצבת על בסיס גלגלים קצר יותר ותא מטען קטן בכ-100 ליטר. אבל מציעה שלדה בוגרת ומנוע 1.6 ליטר טורבו עם 177 כ"ס שמשודך לתיבה כפולת מצמדים ומאיץ ל-100 ב-7.5 שניות. מתיחת פנים בקרוב

סוזוקי ויטארה טורבו

130 אלף שקל עולה גרסת ההנעה הקדמית של סוזוקי ויטארה עם מנוע 1.4 ליטר טורבו-בנזין. בסיס הגלגלים מסתפק ב-2.5 מ' והאורך הוא 4.18 מ' אבל הגרסה העדכנית מאובזרת ומציעה חבילת מערכות בטיחות מתקדמת. המנוע מייצר 140 כ"ס ו-22 קג:מ ומשודך לתיבה אוטומטית בת 6 מהירויות

הונדה HR-V

141 אלף שקל עולה הונדה HR-V, שעברה לאחרונה חידוש. הממדים החיצוניים די קרובים לסלטוס, בסיס הגלגלים הוא באורך 2.61 מ' ותא המטען מכיל 431 ליטר. המנוע הוא 1.5 ליטר בנזין נטול טורבו, שמייצר 130 כ"ס, משודך לתיבה רציפה ומאיץ את הרכב מאפס ל-100 קמ"ש ב-11.2 שניות