הקשר הסעודי: בחריין מנסה להיגמל מנפט, ואלו חדשות טובות למשקיעים ישראלים

המצטרפת האחרונה להסכמי הנורמליזציה עם ישראל - בחריין היא ממלכה קטנה (כ-1.7 מיליון תושבים בלבד) השוכנת על אי במפרץ בין סעודיה שאליה היא מחוברת בגשר, לקטאר. כלכלתה מתבססת על עתודות הנפט (כולל תגלית ענק מהשנים האחרונות), והיא נחשבת מרכז פיננסי בנקאי משמעותי המרכז אליו עסקאות מהאזור כולו.

בחריין מצויה בקשר טוב עם רוב מדינות ערב והיא מקיימת גם קשרים הדוקים עם ארה"ב. זו הסיבה שבירתה - מנאמה, נבחרה לארח לפני כשנה וחצי את סדנת השלום האזורית שיזמו האמריקאים כדי לקדם את תוכנית המאה של ממשל טראמפ. התוכנית שעל כתיבתה שקדו ג'ארד קושנר - שושבין הסכמי השלום הנוכחיים במזרח התיכון.

מתקדמת מדינית יחסית לשכנות

בחריין נחשבת מתקדמת יחסית עם בחירות לפרלמנט, אף שלמלך חאמד אל ח'ליפה סמכויות עליונות ובנו הוא ראש הממשלה. המלך הסוני מתמודד עם אופוזיציה שיעית שאיראן מעודדת, ומסתייע לשם כך בגורמי ביטחון סעודיים ובצעדים שנויים במחלוקת הכוללים דיכוי ואלימות.

מנגד הוא מנסה לבסס רפורמות חברתיות וכך אפשר לנשים להיבחר לבית התחתון בפרלמנט, וכשאלה לא נבחרו בחר בעצמו עשר נשים לבית העליון שאותו הוא ממנה. אחת מהן היא הודא עזרא נונו, יהודיה שב-2008 מונתה לתפקיד השגרירה בארה"ב וכיהנה עד 2013. בסך הכל מונה הקהילה היהודית במדינה כמה עשרות בני אדם.

 מרכז הסחר העולמי בבחריין / צילום: Hamad I Mohammed, רויטרס

ומה לגבי הכלכלה?

נתחיל מזה שבחריין היא לא איחוד האמירויות, ותהיה הרבה פחות אטרקטיבית כלכלית מאשר מדינת שבע הנסיכויות, על עריה המתקדמות אבו דאבי ודובאי. אמנם התוצר הוא מעט יותר מארבעים מיליארד דולר בשנה, התמ"ג מגיע ל-25 אלף דולר ועתודות הנפט שלה נחשבות מהגדולות בעולם, אלא שהעושר האנרגטי הזה הוא בדיוק הבעיה שלה. הכלכלה הבחריינית תלויה כמעט לחלוטין בנפט שמספק לה כ-70% מההכנסות.

ירידת מחירי הנפט ולצידה המחיר היקר יחסית של הפקת הנפט הבחרייני (שדות ימיים בעיקר) הביאו לירידה של ממש בהכנסותיה השנה ובמונחים של מדינת מפרץ היא עומדת כבר חמש שנים בפני משבר כלכלי אמיתי. לפני שנתיים דירוג חלק מאגרות החוב שלה הוגדרו אג"ח זבל ממש, והנתונים מראים כי החוב הלאומי עולה על 100% מהתוצר.

 אסדת נפט בבחריין / צילום: Hamad I Mohammed, רויטרס

הסעודים יתקנו את השוקת

אלא שבחריין לא תיפול, לפחות ככל שזה תלוי בסעודיה הפטרונית המדינית-ביטחונית וגם הכלכלית. לממשל הסעודי חשוב לשמר את השלטון הסוני של שושלת אל ח'ליפה בבחריין ולמנוע השתלטות של שלוחיה של איראן ממש במרפסת הקדמית של חצי האי הערבי. לכן ברור כי אם המדינה תיקלע לשוקת שבורה, הסעודים יגבו ויתקנו את השוקת.

 מלך בחריין, חאמד בן עיסא אל ח'ליפה ואחיו של מלך סעודיה / צילום: Hassan Ammar, Associated Press

ב2009 חוותה בחריין משבר כלכלי דומה עם המשבר הכלכלי העולמי ובעצם מאז החלה בצעדים ממשיים לשינויים בכלכלה. בין השאר הושם דגש על ענף הבנקאות שהתפתח מאוד והוא תורם כעת שישית מהתוצר. גם התיירות התפתחה, והיא ייחודית במפרץ, שכן ההגבלות הדתיות קלות יותר ונופשים מהמערב יכולים לחוש בה בנוח. בשנתיים האחרונות חל גידול מואץ בתחום הקמעונאות, קרי השופינג לתיירים וגם זה האינטרנטי. וחנויות מקוונות רבות המתווכות בעיקר סחורות מהמזרח לקונים במערב וגם שוק תכשיטים ושעונים דיגיטלי מתרחב.

ואולי דווקא בגלל היותה פחות מתקדמת מהאמירויות, לחברות ישראליות יש הרבה מה לעשות שם בתחומי הדיגיטל הפיננסי - הפינטק, הקניות ברשת ועוד. גם תחומי תשתיות אזרחיים כמו התפלה מיחזור ושימוש במים, ואנרגיות מתחדשות יזכו להתעניינות רבה.

גשר כלכלי לערב הסעודית

ואולי התחום המשמעותי ביותר, היותה גשר לסעודיה. גשר פיסי אכן מקשר בינה לבין הממלכה האחות  הגדולה, אבל הכוונה לגשר הכלכלי. בחריין מחוברת עוד יותר מהאמירויות לכלכלה הסעודית ודרכה ניתן יהיה לעשות עסקים עם חברות סעודיות. וכאן באמת השמיים הם הגבול, לשני הצדדים.

 רכבים חולפים בגשר המלך פהד המחבר בין בחריין לערב הסעודית / צילום: Hamad I Mohammed, רויטרס

אחד מהפרשנים הערבים המובילים טוען בתוקף כי זו היא אחת מהמטרות העיקריות של מוחמד בין סלמאן, יורש העצר הסעודי,  בתמיכה והגיבוי שהוא מעניק לאמירויות ולבחריין בהסכמים עם ישראל. דרכן יפתח ערוץ כלכלי ועסקי כמעט ישיר, בין ישראל לסעודיה, גם בלי הסכם ישיר, שבשלב הזה נראה עדיין קצת מורכב מדי אפילו לבין סלמאן, הנחשב לאיש החזק ביותר בעולם הערבי הסוני.