משקיעים צריכים לבחון השפעת תאגידים על החברה והסביבה

אם הייתם משווים בין המחירים שגובות מהסביבה 1,800 חברות שונות הייתם מגלים למשל שפעילותן של ססול וסולביי, שתי חברות כימיקלים עם מחזור של כ-12 מיליארד דולר כל אחת, גורמות לנזק סביבתי של 17 מיליארד דולר ו-4 מיליארד דולר בהתאמה, ואילו הנזק הסביבתי שגורמת חברת BASF, עם מחזור של 70 מיליארד דולר, הוא 7 מיליארד דולר.

ומה אם הייתם משווים בין העלויות החברתיות של חברות בשל מחסור בגיוון תעסוקתי? קחו לדוגמה את אינטל. החברה משלמת ל-50,000 עובדיה בארצות הברית יותר מ-7 מיליארד דולר בשנה, מקדמת את רווחתם ומעודדת גיוון. אבל אם תשוו בין הגיוון בקרב עובדיה לגיוון הדמוגרפי הכללי בסביבתה תגלו שההשפעה התעסוקתית החיובית של אינטל על הקהילה צונחת לכ-2.5 מיליארד דולר.

האם לא ראוי שנערוך השוואות כאלו בין כל החברות ונעודד מרוץ לצמרת?

הנתונים האלה נחשפים ב"פרויקט דוחות משוקללי אימפקט" של בית הספר למנהל עסקים של הרווארד שאותו מוביל ג'ורג' סרפיים ושאני משמש כיו"ר שלה.

לאחרונה פרסמנו באתר האינטרנט שלנו הערכות לגבי ההשפעה הסביבתית של יותר מ-1,800 חברות על פי מידע זמין לציבור. בשנה הבאה נוסיף מדדי אימפקט של המוצר ואימפקט תעסוקתי, ובכך נספק תמונה מלאה של השפעת החברות על הסביבה ועל החברה. אנחנו מאמינים כי מדובר בפריצת הדרך המשמעותית ביותר מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת ביצירת כלים למדידת ביצועים תאגידיים.

המפולת של וול-סטריט ב-1929 הבהירה למשקיעים כי ההחלטות שלהם להשקיע בחברה כזו או אחרת התקבלו מבלי להבין את הרווחים האמיתיים של החברות. ולכן בשנת 1933 דרשה ממשלת ארצות הברית מכל חברה להכין את הדוחות הכספיים שלה בהתאם ל"עקרונות חשבונאיים מקובלים" ולאשר אותם על ידי מבקר חיצוני. זאת הנורמה המקובלת כיום.

נציגים בקונגרס התריעו אז כי המהלך יבשר את קץ הקפיטליזם האמריקאי. למעשה, השקיפות הובילה לצמיחה אדירה בשוק ההשקעות, מאחר שמשקיעים וחברות הרגישו שהם יכולים לסמוך על שיטת החשבונאות בארצות הברית. כתשעים שנים אחר כך חושף משבר הקורונה בעיה דומה. הפעם דרושה שקיפות לגבי רמת ההשפעה של חברות על הסביבה ועל החברה.

היום יותר מ-30 מיליארד דולר מוזרמים להשקעות אחראיות (ESG) ולהשקעות אימפקט שמטרתן להשיג רווחים תוך שמירה על ערכים חברתיים וסביבתיים. כפי שאני מסביר בספרי, הסכום הזה שווה ערך לשליש מההון המנוהל על ידי גופי השקעות ברחבי העולם. אף על פי כן למשקיעים, כמו גם לצרכנים ולעובדים, אין דרך לדעת איזו השפעה חברתית-סביבתית יש למוצרים, לאופן ההעסקה ולאופי הפעולות של החברות.

מה שמניע את זרם ההשקעה הגדול הזה הוא דחייה של חוסר שוויון משווע, אפליה לא הוגנת ואדישות כלפי הפגיעה בסביבה. הערכים האלה נפוצים מאוד בקרב אנשים צעירים שנותנים להם ביטוי בבחירות היומיומיות שלהם באשר למוצרים שהם קונים, החברה שהם עובדים בה והמניות שבהן הם משקיעים.

אי שוויון חברתי וכלכלי מוביל לעיתים קרובות לאלימות שמאיימת על יציבות החברה שלנו. אנשים רבים בדמוקרטיות קפיטליסטיות מרגישים שהמערכת הכלכלית במדינתם אינה מחלקת בצורה הוגנת את התוצרים החברתיים והכלכליים ושהממשלה אינה מצליחה לתקן את המעוות. בינתיים הנזק הסביבתי שגורמות החברות הולך ומצטבר, והממשלות נאלצות לבזבז את כספי המיסים שלנו במאמצים עקרים למזער את הנזקים. המערכת הכלכלית שלנו הפכה לדוגמה מפוארת של הרס עצמי.

כדי להיחלץ מהמציאות המסוכנת הזאת עלינו לייצר מדדים וכלים שיסייעו לנו להעריך את ההשפעה שיש לחברות לפי "עקרונות אימפקט אחידים ומקובלים" ולשקף אותם בדוחות משוקללי אימפקט. הטכנולוגיה המתקדמת והביג דאטה מאפשרים לנו למדוד ולהעריך בצורה אמינה השפעות אימפקט. אם ממשלות יכריחו חברות לפרסם בתשקיפים ובדוחות הכספיים שלהן את נתוני האימפקט החל מעוד שנתיים מהיום, החברות יתחילו כבר עכשיו למצוא דרכים לשפר את האימפקט שלהן ולחפש פתרונות לאתגרים חברתיים וסביבתיים.

הדי המפולת משנת 1929 עדיין מצלצלים באוזנינו. הקורונה ערערה את ההרגלים ואת האמונות שלנו וגרמה לנו לפקפק בקפיטליזם. היא פתחה את הדלת לשינוי הדחוף שנדרש בתקופתנו: לתת לאימפקט מקום מרכזי בכלכלה שלנו, להפיל את דיקטטורת הרווח ולהסיט את השיקולים העומדים בבסיס קבלת ההחלטות העסקיות שלנו מפרדיגמה של סיכון-תשואה לפרדיגמה של סיכון-תשואה-אימפקט. אם ננצל את חלון ההזדמנויות אנחנו יכולים לשנות לטובה גם את הכלכלות שלנו וגם את החברות שבהן אנחנו חיים.

יש לנו הזדמנות פז לעשות צעד גדול קדימה. אם נמדוד ונעריך אימפקט של חברות נוכל לנווט את היד הנעלמה של אדם סמית באמצעות הלב הנעלם של השווקים וליצור את העולם שבו אנחנו רוצים לחיות. 

המחבר הוא יו"ר ועידת ההיגוי העולמית בנושא השקעות אימפקט וכתב את הספר "אימפקט: לעצב מחדש את הקפיטליזם כדי לחולל שינוי אמיתי"