הרגולציה בישראל מיושנת, ארכאית ומזיקה – משבר הקורונה הוא הזדמנות לתקן את המצב

קשה לעשות עסקים במדינת ישראל. זה היה נכון לפני הקורונה, וזה נכון שבעתיים היום. בכל מקום, מצפים ליזמים וליזמיות חומות של רגולציה: חוקים, ביורוקרטיות, טפסים, הוראות, מסמכים ממשלתיים והגבלות שנראות כאילו נכתבו בידי פקיד תאב-שליטה משנות ה-50. כזה שמבחינתו "בעל עסק", אפילו קטן, הוא קפיטליסט נצלן שיש להגן על הציבור מפניו. דווקא משבר הקורונה, ששינה דרמטית את האופן בו אנחנו עושים עסקים, הוא הזדמנות לשדרג את הרגולציה בישראל ולצאת מהמשבר עם כלכלה יותר חזקה.

הרגולציה על יבוא, למשל, היא מהנוקשות במערב: בלי עמידה בתקנים הרשמיים של מכון התקנים אסור לייבא לישראל, ויש מעל 500 מהם. מכון התקנים נדרש לפקח על יבוא בשווי 12.5 מיליארד שקל בשנה, כאשר 10.5 מיליארד שקל מתוכם במוצרים שנמצאים בקטגוריית הפיקוח המחמירה ביותר. יבואני מוצרים בקטגוריה זו נדרשים לשלוח למכון התקנים כל משלוח (!) לאישור פרטני, גם אם הם כבר ייבאו את אותו המוצר בדיוק. על כל בדיקה המכון גובה עמלות, המצטברות לסכום הגבוה מ-150 מיליון שקל בשנה.

היה אפשר להצדיק את ההגבלות כדאגה לבטיחות הציבור, אם אלו לא היו מוצרים שכבר משווקים בחו"ל ועברו ביקורת של מכון תקנים גדול ורציני, כמו מכון התקנים האמריקאי או האירופאי. אבל בכל זאת, אי אפשר לייבא לישראל בלי קצת ביורוקרטיה, ולכן מכון התקנים דורש בדיקה נוספת, על חשבון הזמן של היבואן וכספו. מעבר לעלויות שמגולגלות על הצרכן, הבדיקה הנוספת מביאה יבואן קטן לשלם יותר "מס מכון תקנים" פר מוצר, מאשר יבואן גדול. יבוא של 20 תנורים דורש אותה בדיקה כמו יבוא של 2,000 תנורים, והתוצאה היא שקשה ליבואנים קטנים להתחרות בכרישים הגדולים, וכשאין תחרות - המחירים עולים.

בחוק ההסדרים הקרוב עומד לעבור חוק, שאם הממשלה תאשר אותו ולא תתקפל - יתאפשר יבוא זול ומהיר יותר ב-180 קטגוריות של מוצרים. התקנים יועברו מקטגוריה נוקשה לקטגוריות יותר גמישות. שינוי זה יאפשר ליבואנים להסתפק בהצהרה בלבד על עמידה בתקן ולשווק מיד או לפחות - לבדוק את הדגם בלבד ולא כל משלוח מחדש.

הצעד הזה לא מספיק. המצב הרצוי הוא שכל מוצר שכבר עומד בתקן של מדינה מפותחת כמו האיחוד האירופי, ארה"ב, יפן או שווייץ - יוכל להיכנס לישראל. בלי טריקים ובלי שטיקים, ובטח בלי מכון תקנים שעולה לציבור הישראלי כ-900 מיליון ש"ח בשנה, על פי בדיקת משרד הכלכלה. חלק מהתקנים מגוחכים לחלוטין, כמו תקן לגפילטע פיש הקובע בדיוק איך ייוצר, יאוחסן וישווק. במקום רגולציות כלליות ובהירות, כמו בכל מדינה מערבית - ישראל מתעקשת לטוות רגולציה אישית לכל יצרן, בהנום של אסדרת-יתר.

מכון התקנים הוא רק דוגמה אחת הפוגעת ביזמים. בישראל קיימים כ-200 גופי רגולציה שונים, כל אחד מהם עם הדרישות המדויקות שלו. ההנחה היא שבעלי עסקים קטנים ויזמים הם פושעים עד שהוכחה חפותם, וכדי לעשות זאת - הם צריכים לעבוד בלציית לחוק. מדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי מצא שעסק צריך להשקיע בממוצע 234 שעות בשנה רק בביורוקרטיה הקשורה לתשלום מיסים כחוק, וישראל מדורגת במקום ה-29 מתוך 34 ב-OECD. מחקר של בנק ישראל מוסיף על כך ששיפור באיכות הרגולציה יכול להעלות את פריון העבודה בישראל.

כיום, הממשלה מפעילה את המרכז למדיניות רגולציה שמטרתו להפוך את הרגולציה לחכמה יותר. לצערנו, זה לא מספיק - דרוש פיקוח של נבחרי ציבור על הרגולציה, שיוכלו להביא את האינטרס של הציבור הרחב לכדי מימוש ולייעל את הרגולציה הקיימת. נדרשת "ועדת רגולציה" בכנסת שתבקר ותבחן את איכות הרגולציה בישראל.

בעיה נוספת היא שלאורך 72 שנות עצמאות, נערמו בישראל רגולציות רבות. חלקן הגדול ארכאיות ולא מתאימות למאה ה-21, אך הן כל כך רבות שמלאכת הפיקוח עליהן הופכת לכמעט בלתי אפשרית. לכן, נדרש "סעיף שקיעה" על רגולציות - תאריך תפוגה בן 10 שנים, שאחריו יצטרכו להצביע אקטיבית בעד הרגולציה כדי להשאירה על מקומה. בצורה כזאת, נבחן מחדש ללא הפסקה את המערכת הרגולטורית, וכך נוכל לשפר אותה ולהפוך אותה לכזאת המאפשרת תחרות ויזמות.

בשנת 2016 בעת כהונתי כשרת המשפטים הובלתי רפורמה בהליך רישום מקרקעין - הטאבו. במסגרת השירות החדש, ניתנה לקונים אפשרות לרשום את הערת האזהרה על הנכס בצורה מקוונת, מבלי שהם נדרשו לטרוח ולהגיע פיזית ללשכות רישום המקרקעין. הפיכת הטאבו לעולם דיגיטלי הובילה להפחתת הבירוקרטיה והרגולציה בהליך של קניית או מכירת נכס בצורה משמעותית. שינוי זה שיפר את מעמדנו במדד הבודק את הרגולציה סביב רישום נכס, בו עלינו ב-31 מקומות. השיפור היווה גורם משמעותי בזינוקה של מדינת ישראל ב-19 מקומות במדד עשיית העסקים. מהלך זה נראה כל כך בסיסי במאה ה-21 וקשה להאמין שהוא נעשה רק בשנה זו.

תקופת משבר הקורונה עלולה להיות הרסנית, אבל היא גם עשויה להיות ההזדמנות הכלכלית הגדולה של ישראל. הזדמנות לעשות שינויים גדולים, ומתוכם נוכל לצמוח מתוך משבר הקורונה למקום טוב בהרבה מזה שהיינו בו לפניו. נוכל להוריד את יוקר המחיה, לקצר את שבוע העבודה ולחזק את עוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל. 

הכותבת היא חברת כנסת ב"ימינה" ושרת המשפטים לשעבר