עלייה של יותר מ-2,000% במחיר המניה בחמש שנים, איום על הבכורה של אינטל ושליטה (לפחות כעת) בשוק השבבים לבינה מלאכותית - כל אלו לא מספיקים לחברת אנבידיה האמריקאית, שעומדת להשתלט על תחום נוסף באמצעות הרכישה הגדולה אי פעם בתעשיית השבבים. אנבידיה הכריזה על רכישת חברת ARM הבריטית מידי סופטבנק תמורת יותר מ-40 מיליארד דולר.
חברת ARM מפתחת טכנולוגיה לשבבים של מכשירי קצה כמו סמארטפונים ומחשבים. המודל העסקי שלה לא מבוסס על ייצור השבבים, אלא על הענקת רישיונות לשימוש בטכנולוגיה שלה בתמורה לתמלוגים.
העסקה בין אנבידיה וסופטבנק תשלב בין מזומן למניות: 21.5 מיליארד דולר במניות, 12 מיליארד דולר במזומן וסופטבנק תקבל 5 מיליארד דולר נוספים במניות, בהתאם לעמידה של ARM ביעדים. בעבור אנבידיה, זינוק של מעל 160% במחיר המניה שלה בשנה האחרונה הפך את הרכיב המנייתי לאטרקטיבי. בניגוד לסופטבנק, שהייתה משקיע פיננסי, אנבידיה יוצרת מפלצת בעולם השבבים. הרכישה תכניס אותה עמוק לתוך מכשירי הקצה, ותהפוך אותה מיצרנית של שבבים בכמה תחומים צומחים לחברה עם דריסת רגל כמעט בכל תחום.
ההכנסות של אנבידיה עמדו ב-12 החודשים האחרונים על 13 מיליארד דולר בלבד, לעומת 78 מיליארד דולר של אינטל. למרות זאת, שווי השוק שלה עבר את זה של אינטל, ומנייתה ממשיכה לנסוק. אנבידיה נסחרת כיום לפי שווי שוק של 331 מיליארד דולר (אינטל לפי 211 מיליארד דולר) - ובמובן הזה היא חברת השבבים האמריקאית הגדולה ביותר. הזינוק במניה מהיר משמעותית מהגידול בקצב ההכנסות של החברה, ומבוסס בעיקר על אופטימיות כלפי עתידה של אנבידיה ופסימיות לגבי עתיד אינטל.
אנבידיה, שהוקמה ב-1993, היא קודם כל חברה שפיתחה מעבדים גרפיים (GPU - Graphics processing unit) לעולם הגיימינג, ומשם עדיין מגיעות קרוב למחצית מההכנסות שלה (43%). לפני כמה שנים גילו חוקרים באקדמיה כי המעבדים של אנבידיה מתאימים יותר לעולמות הבינה המלאכותית מאלו של אינטל ושל חברות אחרות. זה היה האות לנסיקה של החברה, שהצליחה להפיק את המקסימום מהמצב. כך, למשל, החברה שולטת בשוק השבבים המתקדמים לחוות השרתים.
אינטל נמצאת מאחור, אך רבים בתעשייה עדיין מסרבים להספיד אותה, מכיוון שהחברה הוותיקה כבר הוכיחה כמה פעמים את יכולת ההישרדות שלה. התחרות בין השתיים גם מייצרת עניין בעולם המיזוגים והרכישות - לאחר ששתיהן התחרו על רכישת מלאנוקס הישראלית, אנבידיה הצליחה לעשות זאת תמורת 6.9 מיליארד דולר. במסגרת התחרות, אינטל רכשה גם את הבאנה הישראלית, שמתמחה בשבבים לבינה מלאכותית.
אנבידיה חושבת על ה-5G
חברת ARM הוקמה בשנת 1990 כספין-אוף שנוצר משיתוף פעולה של אפל ו-Acorn Computer Group. שבבים שמבוססים על טכנולוגיה של ARM נמצאים כמעט בכל מכשיר קצה שנמכר בעולם, מסמארטפונים ועד מחשבים. בחברה שמו דגש על שבבים שצורכים אנרגיה נמוכה, דבר שנתן לה יתרון בהשוואה למתחרות.
המהלך הנוכחי של אנבידיה מאתגר את אינטל גם במגרש שבו כמעט ולא שיחקה עד כה - מכשירי הקצה. ARM לא הייתה צריכה את אנבידיה לצורך כך. למשל, אפל הודיעה בחודש יוני האחרון כי היא מחליפה את המעבדים של אינטל במחשבי המק למעבדים שהיא מפתחת בעצמה, ושיהיו מבוססים על טכנולוגיה של ARM. המטרה היא להגדיל את הגמישות של אפל, לשפר את ביצועי המעבדים, להפוך אותם ליעילים יותר וגם להביא יכולות בינה מלאכותית למחשבים.
אולם החיבור עם אנבידיה יספק ל-ARM גב פיננסי, אמינות בשוק הטכנולוגיה וחיבור לחברה צומחת ובולטת בתחום. "אנבידיה תוכל לסייע ל-ARM בפיתוח הטכנולוגיה שלה, דבר שסופטבנק לא הייתה יכולה לעשות בתור משקיע פיננסי", אומר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל.
"כיום שוק המובייל או המחשבים בקושי צומח, בין השאר בגלל התחרות, אבל כשאנבידיה רוצה להיכנס לתחום מכשירי הקצה היא חושבת קדימה - על ה-5G. המשמעות של תשתיות 5G היא עשרות מיליארדים של נקודות קצה, שמספרן יצמח באופן אקספוננציאלי, לפחות במונחי יחידות".
וסצ'ונוק מציין אלמנט נוסף שיכול לצמוח מהרכישה: כניסה של אנבידיה לתחום המעבדים המרכזיים בחוות השרתים (CPU), שנמצא כיום בשליטה של אינטל. כך אנבידיה תוכל להשיג אפילו דריסת רגל גדולה יותר בחוות השרתים.
מה יגידו בשוק השבבים
בעסקה יש גם בעיות. עד כה הייתה ARM מעין חברה נייטרלית בשוק השבבים, וזה איפשר לה לעבוד עם חברות רבות, כמו אפל, מיקרוסופט, קוואלקום וברודקום. זה לא אומר ששיתופי הפעולה ייפסקו, אך ניתן להניח כי בשוק לא יאהבו את העובדה שמעתה הספקית שלהם תהיה חברת אנבידיה.
התעצמותה של אנבידיה גם עלולה להביא בעתיד למחירים גבוהים יותר, ובכל מקרה נראה כי הרגולטורים יצטרכו לבחון היטב את העסקה לפני שיאשרו אותה. ב"וול סטריט ג'ורנל" אף העריכו כי בבריטניה לא יאהבו את העסקה בגלל החשש שתוביל לקיצוצי משרות במדינה. לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", באנבידיה יתחייבו בפני פוליטיקאים בבריטניה לשמור על המשרות.
סופטבנק מהמרת על הענקיות
חברת סופטבנק היפנית רכשה את ARM תמורת 32 מיליארד דולר ב-2016, ולא הצליחה להציף בה ערך משמעותי, כפי שקיוותה. מאחורי מימוש האחזקות ב-ARM עומדת החלטה של סופטבנק לממש נכסים בעשרות מיליארדי דולרים כדי לתמוך בחברות שבהן השקיעה, וכן כדי לתמוך במניית סופטבנק עצמה על ידי רכישת מניות, כך לפי דיווחים.
ההחלטה לממש נכסים ולתמוך במניה נובעת מלחץ של משקיע אקטיביסט בשם אליוט מנג'מנט. סופטבנק שקלה הנפקה של ARM, אך לבסוף החליטה למכור את מלוא האחזקות בה.
במסגרת העסקה תקבל סופטבנק מניות באנבידיה, מה שמשתלב היטב עם האסטרטגיה שלה להשקיע בחברות ציבוריות. למעשה, המהלכים של סופטבנק כנראה תדלקו את העליות בשוק הציבורי, כשהחברה רכשה אופציות לרכישת מניות של ענקיות הטכנולוגיה, שיצרו לה חשיפה של עשרות מיליארדי דולרים. זאת לצד רכישת המניות עצמן, בהיקף של 4 מיליארד דולר לפחות. לפי אתרים בחו"ל, בסופטבנק לא הגיבו על המהלכים הללו.
לאחר שהתמקדה בעיקר בהשקעות גדולות בחברות פרטיות, בשנה האחרונה שינתה החברה היפנית אסטרטגיה. אלא שמאחר וקרן הענק שלה רשמה הפסדים, והיא התקשתה לגייס את הקרן הנוספת - החליטו בחברה לגוון את ההשקעות שלהם.
חברת ARM
חברה בריטית שמפתחת טכנולוגיה לשבבים, שבה משתמשים במרבית מכשירי הקצה בעולם • המודל העסקי מבוסס על מכירת רשיונות שימוש והיא לא מייצרת שבבים בעצמה • סופטבנק רכשה אותה ב-2016 תמורת 32 מיליארד דולר • בין לקוחותיה: אפל, קוואלקום, ברודקום ועוד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
