הממשלה אישרה את מתווה הסיוע של משרד האוצר לאל על. זאת לאחר שקודם לכן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אישר את המתווה.
במכתב שהעביר למזכיר הממשלה, פירט מנדלבליט כי מטרת הסיוע "בהיקף משמעותי של עד 1.4 מיליארד שקל למנוע את כניסת החברה למצב של חדלות פרעון". מנדלבליט התייחס למתווה, שבו המדינה עשויה לרכוש מניות של אל על לאחר ההנפקה אך לוותר על זכות ההצבעה שלה: "בחירה זו לוותר על שימוש באמצעי השליטה משקפת את רצון משרד האוצר לראות ברכישת המניות ככלי שיאפשר את השבת עלות הסיוע למדינה לאחר שהחברה תתאושש בד בבד עם הימנעות המדינה מהגדרת החברה כחברה מעורבת לפי הוראות חוק החברות הממשלתיות, זאת על בסיס התפישה כי ההחזקות במניות מיועדת לתקופה קצרה עד למכירתן לצד שלישי".
מנדלבליט התייחס לאי ודאות באשר להשלכות של החזקת המדינה במניות אל על כשלא ברור מה יהיה שיעורן. "החשש האמיתי כי בתקופה שבה המניות תהיינה 'מורדמות' תיפגענה זכויות המדינה בשל צעדים חד צדדים בהם תנקוט החברה ו/או בעלי מניותיה זאת כאשר המדינה לא תוכל להגיב על צעדים אלה בשל הרדמת זכויותיה כאמור". נושא זה לשיטת היועמ"ש מעורר "קושי משפטי משמעותי" - עם זאת הוא מציין כי אין מניעה מקבלת ההחלטה לפי המלצת גורמים באוצר "ללא תלות בתוצאות ההנפקה לציבור וללא תלות בשיעור ההחזקות של המדינה במניות אל על אין מקום לשימוש באמצעי השליטה בחברה בידי המדינה".
בהצעת המחליטים שניסח האוצר ואשר אושרה בממשלה מדובר על סיוע בהיקף של 400 מיליון דולר. האוצר ירכוש במסגרת הנפקה של 150 מיליון דולר סכום של כ-75 מיליון דולר ולאחר מכן יעמיד לאל על ערבות של 75% לנטילת חוב בהיקף של 250 מיליון דולר. ההנפקה תיעשה בצורה של הנפקה אחידה עד ל-15 בספטמבר (לפי אל על ההנפקה תיעשה עד ה-16.9). אחזקת המדינה, לאחר רכישת המניות שהציבור לא יקנה, לא תעלה על 44.9%. עד למתן ערבות המדינה החברה לא תבצע הקצאת ני"ע כלשהי בדרך אחרת ללא אישור משרד האוצר.
המדינה תמכור את מניותיה תוך 18 חודשים ממועד ההנפקה לציבור - עד למכירתן המדינה מוותרת מראש על אמצעי השליטה שיוקנו לה בגין מניותיה. אם החברה תגייס סכום שהוא נמוך מ-150 מיליון דולר (505 מיליון שקל) המדינה תודיע לחברה על האופן שבו יוקצו למדינה ני"ע בשווי הפער בין הסכום האמור לבין הסכום שגויס בהנפקה לציבור.
דוד ספיר מציע לאל על מתווה "המייתר את הדחיפות להנפקה ציבורית"
בתוך כך, ד"ר דוד ספיר, שמתעניין ברכישת אל על, שלח לדירקטוריון החברה הצעה משופרת. הצעה החדשה תהיה תקפה רק אם לא תתקיים הנפקה ציבורית קודם לכן. אלא שאליה וקוץ בה - האוצר לא מאפשר לאל על לבצע הנפקה פרטית - נושא זה הובהר לחברה על ידי מנכ"לית המשרד, קרן טרנר-אייל. בנוסף, במתווה הקודם ספיר דיבר על שליטה משותפת וכעת הוא מדבר על העברת השליטה לידיו.
בהצעה המשופרת מציע ספיר להשקיע בחברה בשתי הקצאות פרטיות - הראשונה בהיקף של 42 מיליון דולר והשנייה בהיקף של 28 מיליון דולר - ובסה"כ 70 מיליון דולר. סכום זה לשיטתו ירד מהסכום המיועד להנפקה במתווה האוצר, שהוא 150 מיליון דולר.
הצעתו הקודמת עמדה על 51 מיליון דולר בתמורה לשליטה בשיעור זהה לזה של חברת כנפיים. בהקצאה הראשונה מציע ספיר פרמיה של 20% ממחיר המניה של אל על (לפי 85 אגורות למניה). ספיר מציע להשיג לאל על הלוואה של 400 מיליון דולר מדויטשה בנק כשהוא מניח שהאוצר יעמיד ערבות מדינה של 75% להלוואה זו "כגיבוי לאשראי החליפי באותם תנאים". עוד מבהיר ספיר לדירקטוריון כי אין לו "כל הסכם הבנה או הסדר אחר במישרין או בעקיפין עם בעלת השליטה בכנפיים או כל בעל עניין אחר בחברה" כשהוא מדגיש כי "בסיומו של תהליך הוא יהפוך לבעל השליטה בחברה".
עוד הוא מציין "המתווה הנוכחי מייתר את הדחיפות להנפקה ציבורית ונכון יהיה לדחות/ה או לבטל/ה וכן לבוא בדברים עם משרד האוצר לצורך קבלת ההבהרות הדרושות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.