המדינה והבורסה לניירות ערך לא הגיעו לפשרה ביניהן בנוגע לטענות הבורסה כי המדינה לא שילמה לה דמי רישום בגין אג"ח מושאלות, וההליך המשפטי שבמסגרתו תבעה הבורסה מהמדינה תשלומים בסך כולל של כ-20 מיליון שקל נמשך, ויוכרע בבית המשפט.
כארבעה חודשים לאחר שהבורסה הגישה תביעה משפטית חריגה בסדר דין מקוצר נגד החשב הכללי באוצר, בשל "סירובה של הנתבעת לשלם את דמי הרישום בגין רישום אג"ח למסחר בבורסה במסגרת מאגר ההשאלות של משרד האוצר, וזאת תוך הפרת הוראות תקנון הבורסה וההנחיות שהותקנו מכוחו, המהווים תקנה בת פועל תחיקתי", משיבה המדינה לביהמ"ש עם "בקשה למחיקת כותרת ולחלופין בקשה למתן רשות להתגונן".
על פי בקשת המדינה, על ביהמ"ש לפסוק שעל הבורסה לשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. המדינה טוענת כי דין התובענה להידחות, בעיקר משום ש"תקנון הבורסה על חלקיו השונים אינו מטיל על המדינה חובה לשלם דמי רישום על אג"ח מושאלות במסגרת מאגר ההשאלות".
אך לא רק זאת, לדברי המדינה גם אם עליה לשלם עבור השירות שקיבלה מהבורסה הרי ש"עניינה של התובענה בחיוב רטרואקטיבי פסול". כמו כן לטענתה, "אינטרס ההסתמכות של המדינה, אשר במשך 13 שנה כלכלה צעדיה בהתאם להנחת העבודה (שבהתאם לה התנהלה גם הבורסה) כי לא מוטלת עליה חובת תשלום דמי רישום בגין אג"ח מושאלות - ראוי להגנה בנסיבות המקרה".
כלומר, מבחינת המדינה התקנון לא דורש ממנה לשלם, וגם אם כן, מכיוון שלא נדרשה לשלם על מאגר ההשאלות במשך שנים, הרי שאין מקום להתחיל ולגבות ממנה תשלום על השירות מעכשיו. "ניתן ללמוד מהתנהלותה של הבורסה לאורך השנים על הבנתה כי לא קמה לה זכות לגבות מן המדינה דמי רישום בגין אג"ח ממשלתיות מושאלות", כפי שנכתב בכתב ההגנה של המדינה.
החוזה התחדש אוטומטית מדי שנה
במה מדובר? לדברי המדינה, ב-2006 הוקם מאגר ההשאלות, לאחר חתימת חוזה מאגר השאלות בין המדינה לבין מסלקת הבורסה, כשלדברי המדינה הצדדים פעלו על סמך חוזה שנחתם ב-2007. כך, ממשיכה המדינה וטוענת, "לאור שביעות רצון הצדדים, התחדש חוזה מאגר ההשאלות מדי שנה באופן אוטומטי לאורך השנים, מבלי שהתגלעו מחלוקות בין הצדדים בנוגע לאופן יישומו, ומבלי שנטענה מצד הבורסה כל טענה - וממילא אף לא נשלחה כל דרישת תשלום - במהלך 13 שנים, לתשלום דמי רישום למסחר עבור איגרות החוב הממשלתיות במסגרת מאגר ההשאלות".
אלא שלדברי המדינה המציאות הזו השתנתה ב-2019, "בד בבד עם השלמת הליך הנפקת הבורסה", כדברי פרקליטות המדינה, אז "פנתה הבורסה לראשונה למשרד האוצר בדרישת תשלום". זאת, למרות שעוד קודם שהבורסה פנתה לביהמ"ש הציע לבורסה סגן בכיר לחשכ"ל, גיל כהן, להקים "צוות עבודה שיעסוק בגיבוש הסכם חדש", שידון גם בענייני התשלום שעל המדינה לשלם לבורסה.
אלא שהבורסה מספרת סיפור שונה. על-פי כתב התביעה שהגישה הבורסה בתחילת מאי, המדינה מסרבת לשלם לבורסה את דמי הרישום שלהם היא זכאית "בגין הנפקת אג"ח ממשלתיות ורישומן למסחר בקשר עם מאגר ההשאלות של משרד האוצר", ו"מתחמקת מתשלומו בטענות שונות חסרות כל בסיס משפטי או עובדתי". בהקשר זה ציינה הבורסה, כי ניסתה ליישב את המחלוקת מחוץ לכותלי ביהמ"ש ואף הציעה למדינה "לפנים משורת הדין" הצעות שהוגדרו על-ידיה כ"מרחיקות לכת".
גם על פי הבורסה הסוגייה צפה והתבררה לה רק במהלך 2019, "אז התברר" לה כי "לא נגבו דמי רישום בגין אג"ח שהונפקו במסגרת מאגר ההשאלות". על-פי כתב התביעה, המדינה צריכה לשלם לכאורה בגין הנפקת אג"ח בין מאי 2013 ועד סוף הרבעון הראשון של 2020, מלוא תקופת ההתיישנות. על-פי הערכות, המדינה לא שילמה דמי רישום כאמור, אליבא הבורסה, גם קודם, כשסך התשלומים שלא שילמה גם בשנים ההם מוערך בסכום גבוה בהרבה.
התזמון האמור אינו דבר של מה בכך. בשנים האחרונות הבורסה עברה הליך שינוי מבנה בעלות, שבסופו הפכה לחברה למטרות רווח שמניותיה נסחרות במדדיה שלה. השלב העיקרי בשינוי החל במחצית הראשונה של 2017, כשאושר בכנסת שינוי אופי הבורסה לחברה "רגילה" שרשאית לחלק לבעליה דיבידנדים מרווחיה. ההליך עצמו נמשך זמן מה לאחר מכן כשהחזקות הבנקים בה נמכרו, והשיא הגיע באמצע 2019, כשהבורסה הפכה לחברה ציבורית כשמניותיה הונפקו למסחר במדדיה היא. מאז פועלת הבורסה להגדיל את הכנסותיה ולמקסם את רווחיה, ובמסגרת זו היא נקטה את ההליך לדרישת דמי רישום גם מצד המדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.