הבשורה על הסגר השני הכתה בעוצמה בעוסקים בענף התיירות. ענף שעוד לא הספיק להרים את הראש לגמרי מעל המים מאז הסגר הקודם, ענף שאיבד את אחת מעונות השיא של השנה (פסח). ענף שבו 35% מהמלונות עוד לא נפתחו ושבו אלפים עדיין בחל"ת.
ההנחיות קובעות כי "מיום שישי ייסגרו עסקי המסחר, התרבות, בילוי ופנאי ותיירות פנים, בריכות שחיה, חדרי כושר ומסעדות". שאילתה שהועברה מ"גלובס" למשרד הבריאות כדי לבחון האם במסגרת האיסור יתירו לבתי אירוח בתיירות הכפרית להיפתח או האם יישקל לאפשר לאילת להיפתח (במתווה הדומה לנוסעים לחו"ל) נענתה בתשובה מפתיעה למדי: "אין עדיין מתווה סגור וסופי".
המתווה אולי לא סופי אבל גל הביטולים שבא בעקבותיו דווקא סופי וגם הייאוש הגדול של המלונאים.
רשת קלאב הוטל אף פנתה לגורמים בממשלה בדרישה לשקול צעדים מידתיים ולהקטין את הפגיעה במלונאות "כמו גם את הפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות של בעלי המלונות (לרבות, חופש העיסוק) ושל הציבור כולו ולאפשר את פתיחת המלונות והשהייה בהם, בהתאם ובכפוף לכל הכללים שיוחלו על הציבור ועל השהייה של הציבור בביתו ובמרחבים הציבוריים".
ובינתיים כשחופשות במלונות בארץ מבוטלות, רבים מחפשים להימלט מהסגר ולנפוש בחו"ל. ישראייר למשל הוסיפה עד כה חמש טיסות לימים הקרובים לאור ביקוש הנוסעים והיא מתכננת להוסיף טיסות נוספות בשבוע הבא. "מאז הדיבור על הסגר אנחנו רואים עלייה חדה בהזמנות ובהתעניינות ליציאות לחו"ל לפני יום שישי", אומר גיל סתיו, סמנכ"ל השיווק והמכירות בישראייר. "אנשים כנראה מבינים שלא תהיה חופשה בארץ והאלטרנטיבה לנפוש היא בחו"ל". עיקר ההזמנות הן למדינות המוגדרות כירוקות ואלו שפוטרות את הישראלים מבידוד עם הנחיתה בהן ועם הנחיתה בחזרה - יוון, קרואטיה ובולגריה.
"התחושה העיקרית היא של איוולת" מסכמת בת חן ישועה, מנכ"לית ובעלים של רשת "מטיילים" המונה 250 חדרים בשישה בתי מלון. "במקום לעשות הפרדה ולהבין שבתיירות כפרית אין סכנת התקהלות ואנשים נמצאים במרחבים בטבע - מחליטים לסגור את הכול. ראש השנה עדיין מלא אצלנו והמצב הוא שאת השיחות לביטולים אנחנו יוזמים ולא האורחים. הרוב הסכימו לדחות את החופשה לשנה הבאה ואת מי שאפשר אנחנו דוחים לאחרי הסגר. אנשים לא מבינים למה עליהם לבטל חופשה שכולה בטבע". ישועה מספרת כי "בזכות" הלימודים בזום הרשת הרוויחה תיירות עצמאית באמצע השבוע - כפיצוי על התיירות המאורגנת שנעלמה. "משפחות מגיעות ומשעות הצהריים אחרי שהילדים מסיימים ללמוד בזום, יוצאות לטייל.
חן ישועה, מנכ"לית ובעלי מטיילים / צילום: ליאת מנדל
"ביולי-אוגוסט היה מצוין כי אנחנו מושתתים על תיירות הפנים. לוותר על עונת החגים זה נזק גדול. יש לנו 100 עובדים שיוצאו לחל"ת עד לסוף הסגר ובשבוע הבא נעשה הליך סגירה של המלונות. יש לי תקווה בלב שיתעשתו ונוכל לפתוח את זה קודם. מעל לכול, אם הייתי יודעת שסגר הוא הפתרון, היה לי יותר קל אבל התחושה היא שזה לא לגמרי ברור. פניתי למשרד התיירות בכדי להחריג את התיירות הכפרית, בפעם הקודמת אפשרו לנו לפתוח לפני כולם, אני לא יודעת אם זה יצליח הפעם".
מלון כפרי ברשת מטיילים / צילום: טל ישועה
מטעמו של שר התיירות אסף זמיר נמסר כי "השר מפעיל לחץ לאפשר את התיירות הכפרית, הצימרים והשכרות הבתים ולטובת כך לבטל את מגבלת ה-500 מטר".
לא ברור מי יחזור לעבוד בתחום
"אנחנו משביתים את החברה עד אחרי הסגר ולאחר מכן נחשוב מה עושים, מה פותחים ובאיזו מתכונת", אומר דודו עוז, מנכ"ל רשת C-Hotels. "הכי כואב לי על העובדים ועל מאות המשפחות והנזק המתגלגל שהן סופגות ומי יודע מי יחזור לעבוד בתחום. המוטיבציה שלהם לעבוד במקצוע כזה יורדת. המאמץ הוא להקטין נזקים כי השנה כבר ברור שלא נרוויח. ההפסדים גדולים וכואבים. אני לא נכנס לשיקולים פוליטיים אבל הענף שלנו כמו ענף התעופה, משרדי הנסיעות, ההפקות והמופעים, סופג מכות שאי אפשר לבטא אותן במילים".
"תיירות בעיקרה היא תחום אופטימי. חווינו בעבר משברים, אירועים בטחוניים ואינתיפאדות, אבל המשכנו. נבנו עוד מלונות יחד עם המספרים שגדלו בתיירות נכנסת ויחד עם תרבות הפנאי. ברגע שהתחילו 'הפרומואים' לסגר התחיל גל של ביטולים שיחד עם עלויות ההתארגנות לתו הסגול - מגבירים את העומס הכלכלי. זה כואב".
ברשת סי הוטלס מועסקים 360 עובדים. הרשת כוללת את מלון אסיינדה ביער שממוקם בגליל, את מלון נווה אילן ומלון נוסף בפאתי ירושלים שנמצא בהליך בנייה "נמשיך לבנות עם כל האווירה הכבדה", אומר עוז. לרשת יש שלושה בתי מלון נוספים שמוחכרים באילת ובטבריה "באופן טבעי גם הם נסגרים והתוכנית התקציבית וצפי ההכנסות משתבש לחלוטין".
"גם אם נוכל לפתוח במתווה מסוים", הוא מוסיף, "ברגע שיש סגר אנשים לא יוכלו להגיע, וגם אם יבואו מי יכבס להם ויגיש להם אוכל? הרי העובדים לא יוכלו לבוא. זה מבוי סתום שאיך שלא ננסה לפרוץ אותו הוא סוגר עלינו ולא מותיר הרבה ברירה. לבי עם כל האלפים הרבים של עובדים ועובדות בכל הדרגים שיוצאים לחג עם ראש מורכן. פרופ' איתמר גרוטו (סמנכ"ל משרד הבריאות) אמר שעד פורים יימצא חיסון, אנחנו מוכנים לחתום על זה והלוואי שזה יהיה המועד שבו נוכל לחזור".
ואכן, מלונאים רבים מוכנים לחתום ובשמחה על מרץ-אפריל 2021 בואכה חג הפסח כמועד שבו הם יחזרו לפעילות. אלא שהמצב משרה בעיקר אווירה פסימית. מבחינת דני ליפמן, מנכ"ל ובעלים של רשת מלונות הבוטיק אטלס אין תאריך לסיום הסגר. "כל עוד השמיים סגורים ולא מגיעים לפה תיירים אנחנו במצב נורא בכל מקרה". ואכן הערים ירושלים ותל אביב שנשענות בימי השגרה על התיירים הנכנסים, חוות פגיעה קשה יותר בימים אלו. "בתל אביב פתחנו חצי מתוך 10 בתי המלון שלנו ובירושלים אחד מתוך שלושה. אנחנו מכינים את העובדים לקראת משהו יותר ממושך. בסגר הקודם היה את החופש הגדול כאופק, הפעם אני לא רואה אופק עד פסח ולא רואה את עצמי פותח את בתי המלון עד אז".
דני ליפמן, מנכ"ל ובעלי רשת אטלס / צילום: איל יצהר, גלובס
במלונות בוטיק אפשר ליישם מתווה לכמות מדודה של אורחים בשעה שאין חדרי אוכל או מקומות להתקהלות. אם יהיה מתווה כזה, האם משתלם לפתוח מלון בתפוסה חלקית?
"יש לנו מלונות עם 50 חדרים שנמצאים בתפוסה של 30%-45%, זה מצב שלא משתלם לפתוח אבל גם לא משתלם לסגור, כי מלון סגור עולה כסף, גם בעלי הנכסים רוצים את החלק היחסים שלהם. אבל אני מעדיף הפסד גדול תוך שאני מפעיל ולא כשאני סגור, גם כדי להחזיק את העובדים במוטיבציה ולא לאבד את האמון של בעלי הנכסים".
באטלס הועסקו לפני הסגר הראשון 550 עובדים ולאחר הסגרו הוחזרו כמחצית מהם לעבודה, "ועכשיו שולחים אותם בחזרה. מבחינתי הסגר התחיל שלשום. ברגע שדיברו על סגר נגמר הסיפור. היו ביטולים, אנשים נערכים למוד החדש שהם הולכים להיות בו. קמנו הבוקר לעבודה כדי 'לפזר את ההפגנה', להיערך לסגירה ולהוציא לחל"ת. אני לא יודע אם נפתח במועד שבו ייגמר הסגר ראשית משום שלי נראה שהוא יוארך ושנית, כדי לפתוח צריך לדעת שיש למה לפתוח ואחרי הסגר הארנקים יהיו ריקים. גם אם נפתח מלון או שנים חצי השנה הקרובה אבודה".
יוסי נביא, מנכ"ל מלון קרלטון תל אביב, מגדיר את הסגר כ"נזק בלתי הפיך לענף המלונאות בכלל ולמלון בפרט. מתחילת המשבר בחודש מרץ המלון היה פתוח ברצף, אנחנו בהפסדים צבורים כבדים וציפינו להנמיך את ההפסדים ככל שמתאפשר בחגי תשרי יחד עם שמירת העובדים והמשך פעילות המלון תחת מגבלות התו הסגול. מיותר לציין שנערכו לחגים, קנינו סחורות ומזון בעשרות אלפי שקלים, השקענו זמן, עמל רב ומאמצים אדירים בנקיון מסיבי ותחזוקת החדרים לקראת הגעת האורחים. גייסנו עובדים ונערכנו לקבל את האורחים בשיא המרץ לאחר תקופה שבה המלון פעל בתפוסות אפסיות. סגירת בתי המלון במסגרת הסגר תוביל לסגירת מרבית בתי המלון, שלא יוכלו לשרוד ולפיטורים נרחבים של עובדים עד כדי הרס מוחלט של ענף התיירות שמניע את הכלכלה ותורם להזרמת מטבע זר למדינה בתקופות שיא". נביא קורא "להתיר בידי המלונאים את האפשרות להמשיך ולהפעיל את בתי המלון תחת הקפדה מחמירה של התו הסגול כמו בסגר הקודם ותוך דאגה לשלום ולבריאות האורחים, על אחת וכמה לאור העובדה שאחוז התחלואה בבית המלון הוכח כנמוך מאוד".
נשיא התאחדות המלונות, אמיר חייק מכיר היטב את התחושה של המלונאים. "אחרי שקצת אפשרו למלונאים להרים את הראש מעל המים עכשיו קושרים להם אבן שתיקח אותם למעמקים. איך נותנים לאנשים לנסוע ליוון, ולאילת לא? עיננו לא צרה אבל אנחנו אומרים תנו גם לנו. כמו שנוסעים לאתונה אפשר לנסוע לאילת. אם מישהו רוצה זה אפשרי. נציג היום מתווה לתיירות באילת שהיא עיר מרוחקת ונקווה שהשכל הישר יגבר בשיקולים".
המתווה המכונה "מגן אילת" מתנה כניסת מבקרים לעיר בביצוע בדיקות מהירות (בשיטת ינשוף או בשיטת הפולינג, כלומר איסוף של מספר בדיקות יחד). מי שיאובחן חיובי יעבור בדיקת מטוש בבית החולים בעיר ומי שיתברר כחיובי - יופנה לבידוד. הטסים יוכלו להציג בדיקות שנעשו מראש בנתב"ג בטווח של 48 שעת לפני הנסיעה. הצעה אחרת שמפרט חייק, היא לפעול במחזורי אירוח שישמשו כקפסולות, לרבות עובדים שיישארו במלון בסבבים של מספר ימים. "נקפיד על התו הסגול ואולי אף מחמיר יותר. נמצא את הדרך אם רק יתנו לנו. זה סגר שהוא פיגוע בכלכלה. במקום ענישה קולקטיבית לעסקים צריכים לדעת לאכוף ולהעניש את המפירים. לסגור את הכול זו החלטה פחדנית ולא רצינית. אנחנו נצטרך לקבל פיצוי מאוד גבוה כדי להישאר מעל המים. צריך לזכור שהמלונות הם תשתית לענף התיירות שחייבים להגן עליו כי מתישהו יהיה את היום שאחרי".
מה מצפה לענף אחרי הסגר
"בשלב זה מתקבלות רק פניות לדחיית נופש שהוזמן מראש", אומר מנהל שיווק תחום התיירות בעיר עכו, רוני מיארה. לדבריו, "התיירות בעיר זכתה לביקוש שיא בחודשי הקיץ האחרונים והצימרים והמלונות בעיר היו צפויים לארח אלפי נופשים נוספים בתקופת החגים". מיארה מתאר היערכות לעונת הסתיו והחורף בתקווה שהאורחים יגיעו אחרי הסגר. גם עודד פורת מנהל אגף התיירות בחברה הכלכלית גולן מצפה לאורחים שיגיעו להתבשם מנופי הצפון בחודש הסתיו והחורף "אנחנו נהנים מהרוח הגבית שהייתה בחודשים האחרונים. אחרי הסגר של פסח היינו בהלם מהתפוסות של הקיץ. עלינו מאפס ל-120. הגולן הפך למעוז האסקפיזם, המרחבים העצומים יצר מציאות של תפוסות לינה גבוהות ושל עומס על אתרי הטיולים עם אטרקציות שעובדות מסביב לשעון. הפעילויות שהצענו התמלאו בצ'יק, דברים שחלמנו שיקרו פתאום התגשמו והקהל נהנה ונענה. גם בחגים היינו ב-100% תפוסה ונעשה הכול כדי להגיע לזה אחרי הסגר".
האזור שעליו אמון פורת מונה 2,000 חדרים וכ-500 עסקים תיירותיים מ"בתי מלון עד צימרים וגלמפינג. אנחנו אופטימיים, כי גילינו שתיירות היא מוצר צריכה בסיסי. אנשים צריכים לנשום אוויר והגולן הוא מקום שמאפשר את זה כשהאזור גם נותן אווירה של חו"ל. הסתיו הוא עונה מדהימה עם שלכות וצבעים מטורפים ואנחנו מקווים שכמו שחודש מאי שבדר"כ הוא חלש והשנה היה חזק, גם נובמבר יהיה ויבואו. ניערך לכך עם מהלכים שיווקיים לחוויית נופש שמתבקשת אחרי שבועות של סגר ובהתאם להכנסה שתישאר לאנשים בכיס. אנחנו חייבים להיות אופטימיים ולשדר תקווה לעוסקים בענף. המחשבות מייצרות את המציאות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.