מועצת הנפט אישרה את כניסת שברון לישראל, ארגוני הסביבה זועמים

מועצת הנפט המליצה היום (יום ב') לממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה לאשר את מיזוג חברת נובל אנרג'י וענקית האנרגיה העולמית שברון. זוהי הפעם הראשונה שבה אחת מחברות הענק בעולם, מחליטה להשתלב בפעילות בישראל.

במסגרת המיזוג תרכוש שברון 100% ממניות נובל אנרג'י, כך שלאחר השלמת העסקה יחול שינוי בבעל המניות הסופי (למעלה) בנובל ישראל, ושברון תהיה בעלת מלוא מניות נובל אינק (בעלת נובל ישראל). על פי הדיווח בנאסד"ק - שווי העסקה מוערך ב-13 מיליארד דולר, מהם 5 מיליארד דולר פרמיה, ועוד כ-8 מיליארד דולר חוב. בהתאם לתנאי העסקה לא מדובר בהעברה ישירה של זכויות שניתנו לפי חוק הנפט, אלא בהעברת שליטה בחברת האם של נובל ישראל.

לפי משרד האנרגיה, המיזור המהווה פוטנציאל אדיר לקידום המשך הפיתוח של מאגר לוויתן, פיתוח פרויקטי ייצוא, והמשך חיפושי גז טבעי בישראל. יתר על כן, "אישורה של העסקה יחזק הן את היכולת המקצועית והן את היכולת הכלכלית של חברת נובל ויסייע רבות למשק האנרגיה הישראלי".

שר האנרגיה, יובל שטייניץ, בירך על כניסת שברון לישראל והדגיש כי מדובר בהזדמנות להרחבת ייצוא הגז, אך פעילי הסביבה בארץ נאבקו בתקופה האחרונה כדי למנוע את כניסתה לישראל של חברת הענק העוסקת בדלקים מאובנים, המדרבנים את משבר האקלים. בשבוע שעבר, ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דרשה לקיים שימוע ציבורי לחברת שברון, בטרם תאושר כניסתה לארץ. הוועדה קראה למועצת הנפט להימנע מאישור הבקשה, אלא אם כן יתברר כי העדויות שנשמעו בוועדה והמידע הסביבתי שהוצג בפניה - אינם נכונים.

שברון במקום השני מבין חברות האנרגיה בפליטת גזי חממה

לפני כשנה חשפו מדעני המכון לאחריות אקלימית האמריקאי כי לפי חישובי פליטות, 35% מגזי החממה המתדלקים את משבר האקלים הם תוצרי פעילות של 20 חברות אנרגיה בלבד. שברון, המדורגת במקום השני ברשימה, לצד ענקיות האנרגיה אקסון, BP ושל, אחראית ליותר מ-10% מפליטות הפחמן בעולם מאז 1965.

אלא ששברון נושאת על גבה צלקות מהתנהלות בעייתית סביב סכסוך משפטי ארוך וממושך שנמשך יותר מ-20 שנה, באשר לזיהום כבד בשמורת האמזונס באקוודור, שם התרחש אסון נפט חמור; חברת טקסאקו, אותה רכשה שברון, שפכה 16 אלף גלוני נפט למקורות המים ביערות, ויצרה מאות בורות של שפכים רעילים. למרות שתחילה ניצחו הילידים תושבי האזור בתביעה שהגישו נגד שברון, בסופו של דבר לאחר התנהלות משפטית ארוכה ושימוש בעורכי דין רבים, ידה של החברה נותרה על העליונה והשמורה עצמה נאלצה לשאת בנזקים. שברון, מצידה, טענה כי הפסיקה הראשונית נגדה באקוודור, הינה תוצאה של שחיתות.

ד"ר נאן גריר, אנתרופולוגית סביבתית מקליפורניה, שחקרה את ההשפעה הסביבתית של שברון אמרה בדיון שנערך בכנסת: "אני חוקרת את הנושא 25 שנה ב-31 מדינות. במדינות שבדקתי היו טענות קשות נגד ציות החברה לחוק בתחומים שונים: מס, תקנות סביבתיות ופגיעה חברתית. זה צריך להטריד את ישראל, ומעלה שאלות קשות". פרופ' ריצ'ארד סטיינר מאוניברסיטת אלסקה, הוסיף בדיון כי "זה קריטי שמדינת ישראל תדרוש את הסטנדרטים הכי גבוהים משברון. הממשלה צריכה לדרוש בטחונות". בקליפורניה אגב כך, שברון נקנסה על דליפת נפט שנגרמה על ידה ונמשכה 113 ימים.

במסגרת הדיון בוועדה, יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ' ביקשה מאילן ניסים ממשרד האנרגיה לדעת מהו סכום הביטוח שהמדינה דורשת מחברת שברון כנגד אסון דליפה. לדבריו, מדובר בכחצי מיליארד דולר. חיימוביץ' השיבה לו כי משובר ב"כסף קטן", ואילו ניסים אמר כי הביטוח הגדול ביותר מגיע ל-2 מיליארד שקלים. החשש של יו"ר ועדת הפנים והסביבה, הינו מפני התמודדות עם שפך נפט שיוביל לא רק לאסון אקולוגי, אלא גם להתמודדות עם דליפות למתקני התפלה, למשל. לפי ניסים, התסריט "הגרוע ביותר הוא דליפת 300 קוב חומרים לים, ולא צפוי שמכוני התפלה ייפגעו. 250 אלף חביות נפט שנפרקות מול אשקלון או אשדוד הן פוטנציאל יותר מסוכן".

עמותת "שומרי הבית", הגיבה בזעם להמלצת מועצת הנפט לאשר את עסקת שברון- נובל אנרג'י: "המלצה על אישור העסקה ללא שימוע ציבורי מקיף, בו ייבחנו כל ההיבטים הכלכליים והסביבתיים, בפרט לאור עברה הסביבתי המפוקפק וגישתה הכוחנית והרומסת של חברת שברון, היא לא פחות מאשר תקיעת אצבע בעיניהם של אזרחי ישראל. לא נבחנו חלופות כמו רכישת נובל אנרג'י, בנזיד עדשים, על ידי המדינה ולטובת אזרחיה. לא הוגדרו תנאים שיפרקו סוף סוף את מונופול הגז האימתני שמביא למחירי הגז המופקעים בישראל. לא הוגדרה ערבות משמעותית ליום פקודה, למקרה ושברון תנסה להתחמק מאחריותה לאירוע הרסני. התהליך מנוהל בעיוורון ובאיוולות מוחלטת. חזונו של שטייניץ להפוך את ישראל למעצמת אנרגיה בהתבסס על כניסת שברון לפעילות בארץ, הוא לא פחות מאשר השתקפות של הניתוק המוחלט מהנעשה בשוק האנרגיה העולמי ומהמלצות האו"ם להתמודדות עם משבר האקלים- גמילה מדלקי מאובנים לרבות גז, שכיום נחותים לאין ערוך גם מבחינה כלכלית ביחס לאנרגיה מתחדשת, נוסף על היותם מזהמים ומחריבי חיים וסביבה".

מעמותת צלול, שיזמה יחד עם חיימוביץ' את הדיון בכנסת בשבוע שעבר, נמסר היום: "הניסיון העולמי מראה כי שברון בוחרת לפעול במדינות בהן המרקם החברתי חלש ומשוסע, השלטון מושחת וחוקי הסביבה רופפים. שר האנרגיה יובל שייטניץ, מיתג את עצמו כ"שר הגז" מבלי להבין שאין זה תואר כבוד בעידן משבר אקלים, ועכשיו הוא מאשר את הפקדת משאבי הטבע של ישראל בידי שברון, מבלי לדרוש מהחברה תשובות לטענות המאוד קשות שעלו מנפגעי החברה בעולם, לאור מחדלי ניהול קידוחי הגז והנפט בים כבר היום, אנו חוששים שאסון דליפה בים הוא רק עניין של זמן. כדי שלא נשלם את המחיר בים, בחופים, בהתפלה ובבריאות, על משרדי האנרגיה והגנת הסביבה לפעול בדחיפות להשלמת ההיערכות לטיפול חירום באירועי שפך בים ולאמץ נהלים סביבתיים מחמירים לניהול קידוחי גז ונפט".