זמן לא רב לאחר שהתפרסם כי איש העסקים אלי עזור רוכש את "וואלה", שיגר ועד העיתונאים ב"וואלה" הודעה לעובדים לפיה, "על רקע הפרסומים בדבר המכירה, הארגון פנה להנהלת החברה במטרה לקיים פגישת היוועצות דחופה על מנת לקבל עדכון בדבר העברת הבעלות והשלכותיה על תנאי העבודה של עיתונאי 'וואלה'".
"חשוב להדגיש בעת זו", כתב הוועד, "כי ההסכם הקיבוצי ב'וואלה' ימשיך להגן על העובדים גם לאחר השלמת הבעלות בחברה. בכוונתנו להמשיך לפעול יחד עם ארגון העיתונאים, כפי שעשינו עד כה, כדי לשמור על הביטחון התעסוקתי ותנאי העבודה של עיתונאי החברה".
המילים, באופן טבעי, מנסות להשרות על העובדים סוג של רוגע, אך הן חושפות את החשש הגדול שמגיע עם שינוי הבעלות, לפיו חלק ניכר מהעובדים עלול לאבד את מקור פרנסתו. חשש כזה קיים תמיד כשבעלים חדשים מגיעים לארגון, אך ההתנהלות העסקית של עזור, שנחשב איש עסקים נטול סנטימנטים, מגבירה את החשש שבעתיים. ויש להניח שבצדק.
על פי הדיווח של בזק לבורסה, עזור רוכש את "וואלה" תמורת 65 מיליון שקל, מתוכם 55 מיליון שקל במזומן והיתרה - כ-10 מיליון שקל - בתשלום מדיה. קבוצת בזק תוכל לקבל שטחי פרסום בחברות הפרסום של עזור לפי ערך זה, כולל ב"וואלה".
הדיווח מראה כי אף שעד לפני מספר שבועות עזור התעקש באוזני גורמים בתעשייה כי לא ישנה את הצעתו לרכישת "וואלה", ברגע האמת כשההתמחרות אכן יצאה לפועל, עזור משך את המחיר למעלה, ושלא כהרגלו התגמש. ויש בכך אולי כדי להעיד על החשיבות שהוא רואה ברכישת האתר.
סינרגיה עם יתר העסקים
רבות דובר בשנים האחרונות, וביתר שאת אחרי שחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו התפוצצו ברעש תקשורתי סביב תיקי 1000 ו-4000, על הערבוב שבין פוליטיקה, מדיה ועסקים.
ואכן חלק מהקבוצות שהתגבשו כדי לרכוש את "וואלה" הונעו מסיבות כאלה, ומשני עברי המתרס. יש בתעשייה הטוענים כי גם לעזור יש רשימת מועדפים משלו, אבל אין ספק שהמניע העיקרי שלו הוא כלכלי.
הניסיון מלמד כי עזור נכנס רק לעסקים שהוא מאמין שיש להם היתכנות כלכלית ממשית, ולכן הוא לא היה נכנס ל"וואלה" אלמלא היה משוכנע שבתוך פרק זמן סביר ניתן לא רק להפוך את האתר לריווחי, אלא לייצר סינרגיה עם שאר עסקי המדיה שלו ולמנף באמצעותו את המכלול. סינרגיה במקרה הזה משמעותה התייעלות, והתייעלות אומרת שבצד כלשהו - בעסקים האחרים של עזור ויותר סביר שב"וואלה" - יהיו עובדים רבים שיאלצו לעזוב.
על פי ההערכות בשוק, היקף ההכנסות של "וואלה" עומד על כ-70 מיליון שקל בשנה (לשם השוואה ההכנסות של "מאקו" ו-"N12" מוערכות בכ-100 מיליון שקל יחד, ושל "ynet" בלפחות כפול מזה).
הוצאות התפעול של האתר עומדות על כ-7 מיליון שקל בחודש, מה שאומר שכעת האתר מפסיד כסף, אם כי לא הרבה, וגם לא במשך הרבה זמן. ההזנחה השיווקית-תפעולית של השנתיים האחרונות כתוצאה מאי הוודאות בנוגע לגורלו של האתר לצד משבר הקורונה נתנה את אותותיה, וניכרת בשורה התחתונה.
אולם מצד שני בענף מספרים כי עד לפני מספר חודשים היו בקופת "וואלה" כ-20 מיליון שקל, וגם עתה לאחר גירעונות השנה האחרונה נותרו עוד כ-12 מיליון שקל. המשמעות היא שבהנחה שההכנסות לא ירדו, אם העלויות השוטפות יקוצצו - האתר יחזור להרוויח ומהר.
ב"וואלה" נעשו בשנתיים האחרונות מהלכי ייעול, בעיקר פרויקט הדאטה וצמצום פעילות האולפנים. במקביל צומצם כוח האדם אך הרוב בחלקים המסחריים-תפעוליים, לא בתוכן. היום מועסקים בוואלה כ-180 עובדים, מתוכם כמעט 120 אנשי תוכן, מרביתם נחשבים כבעלי משכורות גבוהות יחסית לענף.
שם כנראה צפויה כעת המכה: אם יש משהו שעזור יכול לצקת כמעט באופן מיידי לתוך "וואלה", הוא התוכן שמסתובב בעסקים האחרים שלו. לדוגמה, רק משעות שידורי האקטואליה האינסופיות ב"רדיו 103" (שם גם משדרים לא מעט טאלנטים מוכרים) או מערוצי הספורט, ניתן לגזור כמות עצומה של אייטמים שתשדרג את התוכן באתר. אבל זה גם יהפוך את חלק מאנשי התוכן שלו למיותרים. לפי ההערכות, עובדי "מעריב" ותחנות הרדיו שברשותו לא צפויים להינזק.
האם יעבור מהשורה התחתונה לחזון
נזכיר כי כבר היום יש לעזור זרוע דיגיטלית - אתר האינטרנט של "מעריב", ובתעשייה עלתה השאלה האם הוא יחבר אותו עם "וואלה". ל"גלובס" נודע כי באחרונה עזור החליט למנות את גדעון אוזן ששימש עד עתה כמשנה למנכ"ל אתר "מעריב" לתפקיד המנכ"ל. בענף מעריכים כי המשמעות היא שעזור ישאיר את האתרים נפרדים, וייחפש דמות אחרת שתנהל את "וואלה".
לעזור כבר זרועות כמעט בכל אמצי המדיה, אולם רכישת "וואלה" מקפיצה אותו לליגה אחרת כי היא נותנת לו אחיזה בחברת חדשות, ולחדשות יש הרבה מאוד כוח. בוודאי בישראל. השאלה המרכזית תהיה האם איש העסקים הנחשב לאיש שרואה בעיקר את שורת הרווח יעשה גם קפיצת מדרגה אישית ויהפוך למנהל של חזון. כי למרות הניסיון הרב שיש לו, והחלק המשמעותי בניהול עסקיו, דיגיטל זו חיה מסוג אחר.
אתר אינטרנט זו מפלצת שצריך להאכיל כל העת באייטימים, לייצר תוכן בכמויות עצומות, באופן שאיננו דומה כלל לעיתונות ואפילו לא לטלוויזיה. ובשונה מכל המדיה האחרות, הדיגיטל גם מתפתח בקצב מהיר יותר, ומי שלא משקיע ומתפתח בזמן עלול להישאר מאחור.
עד היום עזור הצליח בעיקר בגלל היכולת העסקית שלו, וההצלחה לקחת שלדי עסקים, לצמצם ולמקסם. השאלה הגדולה היא האם כעת הוא ילך צעד נוסף קדימה, ויצק לתוך כל הידע הזה גם חזון. ועתה, כקבוצת תקשורת גדולה להחלטות שלו עשויות להיות השלכות על כל תחום התקשורת בישראל - אפילו יותר מתמיד.
מאחזים בתקשורת: מה כוללת אימפריית עזור?
> אינטרנט: אתר וואלה! NEWS
> עיתונות: מעריב, מעריב סופ"ש, ג'רוזלם פוסט
> רדיו: תחנות 104.5 רדיו צפון, אקו 99, 103 (רדיו ללא הפסקה)
> שילוט: חברת "מרקעים שילוט חוצות"
> טלוויזיה: ערוצי הספורט 1 ו-2 של צ'רלטון
25 שנים של תהפוכות
וואלה הוקם ב-1995 • ב-1998 האתר מקבל את השם וואלה תקשורת • 2001 - שנת המיזוג עם אתר IOL מקבוצת הארץ • ב-2010 בזק רוכשת את האחזקות באתר וב-2014 וואלה מוכרת את אחזקותיה באתר יד 2 לאקסל שפרינגר הגרמנית • ב- האתר משנה שמו לוואלה! NEWS ומתמקד בחדשות • על רקע פרסום תיק 4000, בזק מחליטה למכור את החזקותיה באתר והמנכ"ל אילן ישועה עוזב את תפקידו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.