האישה הראשונה של לימודי מנהל העסקים חושפת את סודות הניהול

פרופ' אריקה ג'יימס עשתה לפני חודשיים היסטוריה כשהייתה לאישה הראשונה, וגם לשחורה הראשונה, העומדת בראש בית הספר וורטון למינהל עסקים, המוסד הוותיק מסוגו בארה"ב ואחד מבתי הספר המובילים למינהל עסקים בעולם.

ג'יימס, שעוסקת במחקרים שלה במנהיגות בתקופות משבר, וגם בחשיבות הגיוון האנושי במקום העבודה, נכנסה לתפקידה בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי, וכשאמריקה מצויה בדיון ציבורי נוקב על הפליה על רקע גזעי. המינוי שלה זכה לסיקור נרחב, מפרופיל ב"פייננשל טיימס" ועד הופעה באחת התוכניות הפופולריות בארה"ב, "גוד מורנינג אמריקה", ביום הראשון שלה בתפקיד. "העצה החזקה ביותר שלי לאנשים צעירים", היא אמרה בתוכנית, "היא תמיד להמר על עצמכם".

"אני מאמינה שלכולנו יש אחריות אישית", היא מסבירה בראיון ל"גלובס". "אף על פי שאכן יש יש אתגרים שמגיעים מבחוץ, יש גזענות, יש סקסיזם, יש מכשולים מבניים שיקשו על קבוצות מסוימות להצליח באותה מידה כמו אחרות, לדעתי זה רק חלק מהסיפור. החלק השני הוא האם אנחנו מאפשרים לאתגרים האלה להגדיר אותנו ולהגביל אותנו.

"יכול להיות שאנחנו נדרשים לעשות דברים אחרת, לקבל החלטות אחרות, לעבוד יותר קשה. אבל אני לא רוצה שאנשים יוותרו על מידה של כוח ושל שליטה שיש בידיהם במצבים כאלה. יש לנו אחריות אישית למצוא את הנתיב שיאפשר לנו להצליח. לפעמים זה אומר לעזוב את הארגון שאתם נמצאים בו, ולעבור למקום אחר שיש בו תרבות אחרת, נורמות ומנהגים אחרים.

"כשאני אומרת להמר על עצמך, הכוונה היא שכשיש דברים שבכוחך לשלוט בהם, זה חייב להיות חלק מהמשוואה. לא להקשיב לכל אומרי הלא, שאומרים שאתם לא יכולים לעשות את זה או את זה, שיש גורמים מבניים לכך שלא תוכלו להצליח. יכול להיות שיש גורמים כאלה, אבל יש גם גורמים אחרים לכך שדווקא כן תוכלו להצליח".

הראיון עם ג'יימס נערך לרגל הכרזה על תרומה בסך 10 מיליון דולר של המשקיע והמיליארדר יורי מילנר ואשתו ג'וליה, שתממן באופן מלא את לימודיהם של 60 סטודנטים ישראלים בבית הספר בעשור הקרוב, כשישה בכל שנה. קרן המלגות שהקימו מילנר ורעייתו מיועדת לישראלים בהגדרה רחבה: סטודנטים שהשלימו שירות צבאי בישראל, או למדו לתואר הראשון באוניברסיטה ישראלית, או עבדו בחברה ישראלית במשך חמש שנים.

התרומה הזאת, אומר ל"גלובס" מילנר, שמחזיק גם באזרחות ישראלית והתגורר כחמש שנים בארץ, מחברת בין "שני מקומות שיקרים לי וקרובים לליבי".

מילנר, שהגיע לווורטון כסטודנט למינהל עסקים ערב קריסת ברית המועצות, אינו השם המפורסם היחיד שנכרך בבית הספר, שהוא חלק מאוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה. גם הנשיא דונלד טראמפ הוא בוגר וורטון, וכך גם בתו איוונקה ובנו ד'ון ג'וניור, מייסד טסלה אילון מאסק, מנכ"לית אורקל צפרא כץ, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי והרשימה עוד ארוכה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הגיע לירושלים היישר מוורטון, שם היה פרופ' למימון ובנקאות.

"זו מתנה כל כך נדיבה", אומרת ג'יימס, במיוחד "בסביבה הנוכחית, שבה יותר ויותר קשה לסטודנטים שרוצים תואר בעסקים לגשת אליו, כי הוא יקר". לא ברור עדיין אם המלגה תגדיל את מספר הישראלים הלומדים בוורטון מדי שנה - אבל לדבריה היא תגדיל את מספר הסטודנטים שיכולים להרשות לעצמם ללמוד שם. "אני בהחלט חושבת שנצפה לראות יותר בקשות קבלה מישראל".

"חדשנות מגיעה משילוב של גזעים ומגדרים"

ג'יימס (51) גדלה בטקסס, בדרום העמוק של ארה"ב, ואביה החורג, היא מספרת, היה יהודי. "הסבתא החורגת שלי, שהייתי מאוד קרובה אליה, סבתא ג'ין, הייתה יהודייה. ביליתי הרבה זמן איתה כשגדלתי, והייתה לי הזדמנות לחוות הרבה תרבויות, והרבה גזעים, ואני חושבת שזה תרם לרצון למצוא דרכים לקרב אנשים במקום לתת להבדלים בינינו להפריד ולהפלות אותנו".

למגזר התאגידי, וגם לבתי הספר למינהל עסקים, היא אומרת, איו ברירה אלא להיות חלק מהדיון הציבורי המתנהל כיום בארה"ב. "עסקים הם חלק בלתי נפרד מהחברה. הם מורכבים מבני אדם שמתמודדים עם הסוגיות האלה באופן אישי, ומביאים אותן למקום העבודה שלהם, ולעולם העסקי. ולכן מנהיגים עסקיים חייבים להיות פתוחים, להבין מה קורה עם העובדים שלהם, ואיך הדברים שקורים בחברה משפיעים על העובדים שלהם".

"בנוסף, מה שמאפשר לעסקים להצליח הוא חדשנות, וחדשנות מגיעה מגיוון, כלומר אנשים מרקעים שונים, עם מחשבות והתנסויות שונות, אנשים מגזעים ומגדרים ותרבויות שונות יחד. עסקים חייבים ללמוד איך לנהל את המגוון הזה כדי להרוויח מהחדשנות שהוא מאפשר. אין להם ברירה אלא להיות מעורבים".

זו דרישה או ציפייה שאת נתקלת בה מכיוון הסטודנטים שלך, למשל, או מהסגל?
" אני מאמינה שלדור החדש יש ציפיות אחרות מסביבת בית הספר שלהם וממקומות העבודה שלהם. הם דוחפים את הסגל שלהם, את המנהיגים שלהם, להיות הרבה יותר פתוחים ומתקדמים סביב נושאים של גיוון. בהחלט יכול להיות שאלמלא הדחיפה מאנשים צעירים, היינו רואים הרבה יותר סטטוס קוו".

תוכלי לדבר על החוויות האישיות שלך, כמי שחלק מהקריירה שלה התנהל לפני שהנושא נכנס למרכז השיח בארה"ב?
"אני החלטתי לעבוד בבתי ספר למינהל עסקים. ובאופן היסטורי, בבתי ספר כאלה נוטים להיות יותר גברים מנשים, גם בין הסטודנטים וגם בקרב הסגל. לאורך זמן, הייתי מיעוט בהקשר הזה, גם מיעוט מספרי וגם מיעוט דמוגרפי. בשלבים שונים בקריירה שלי ניצבתי בפני אתגרים, משום שאני אישה או משום שאני אפריקאית-אמריקאית, ולפעמים היה שילוב בין הדברים.

"בתחילת הקריירה שלי, כשהייתי חברת סגל חדשה יחסית, והתחלתי משפחה, לא היו באותו זמן בסגל של בית הספר למינהל עסקים שבו עבדתי הרבה נשים עם ילדים צעירים. ונתקלתי בהרבה ביקורת מחלק מהעמיתים הגברים שלי על איך אני מסוגלת להשאיר את הילדים שלי עם מטפלת. היה להם קשה ליישב בין זה שאני יכולה להיות חברת סגל וחוקרת ומורה, ולהיות אישה ואמא, ולעשות בחירות שהם לא ראו קודם. היו כמה מקרים שבהם נתקלתי בהתנגדות מהעמיתים הגברים שלי, על כך שעשיתי את הבחירה הלא נכונה בכך שלא נשארתי בבית עם המשפחה. זו דוגמה אחת, שעדיין קצת מציקה לי אחרי הרבה שנים".

מנהלים נגישים יותר בזום

ג'יימס (51), ד"ר לפסיכולוגיה ארגונית בהכשרתה, הגיעה לוורטון מאוניברסת אמורי באטלנטה, שגם בה כיהנה כדיקנית בית הספר למינהל עסקים. היא נכנסה לתפקידה בתחילת יולי, בצל מגפת הקורונה, והחליפה לא רק מקום עבודה אלא גם עיר מגורים. "זו בהחלט הייתה התחלה מעניינת לתפקיד", כהגדרתה.

בוורטון השנה האקדמית כבר נמצאת בעיצומה, ומתנהלת כרגע באופן מקוון בלבד, אחרי שינוי כיוון ברגע האחרון. ג'יימס מודה שגם הסטודנטים וגם הסגל מאוכזבים מהמצב, אבל מתעקשת שאיכות הלימודים נשמרת, וגם נותנת דוגמאות למקרים שבהם אפשר היה דווקא לשפר את החוויה האקדמית: מנהלים במגזר העסקי, מתברר, מוכנים להצטרף לשעה בזום לסדנאות מנהיגות ולחלוק עם הסטודנטים את תובנותיהם, בעוד שהיה קשה הרבה יותר לגרום להם לעלות על מטוס ולהגיע לקמפוס ליומיים. "הנגישות לאנשים מאוד מאוד השתפרה".

לקח אחד שג'יימס מציעה לעמיתיה במוסדות אקדמיים בישראל, מלבד להיות עם אצבע על הדופק לגבי מצב התחלואה הכללי, הוא לתקשר את המצב - במידת האפשר. "התקשורת עם הסטודנטים והסגל שלנו חשובה, אבל חשוב גם להבין שמשום שדברים משתנים כל כך מהר ובכזאת תכיפות, מה שתקשרנו יום אחד היה מאוד שונה ממה שהיינו צריכים לתקשר יום או יומיים אחר כך. זה יכול לתסכל אנשים אבל זה חלק מהעניין של לפעול במשבר, במיוחד כשהמשבר הזה הוא מגפה".

כמי שחוקרת משברים, את כבר יכולה לזהות לקחים עבור הקהילה העסקית? או שמוקדם מדי?
"יש כמה לקחים עיקריים שנכונים בלי קשר לטבע המשבר. כמנהיגים, יש לנו אחריות לחשוב קדימה, לצפות. אולי לא צפינו מגפה או את ההתפשטות המהירה של הווירוס, אבל אנחנו יכולים לצפות שתמיד יהיו דברים שמשבשים את הסטטוס קוו. איך ניתן להסתגל, ולהתאים את עצמנו - זה משהו שמנהיגים תמיד צריכים להיות מודעים אליו. "ובמשבר הזה ראינו גל עולמי של התפשטות הווירוס. מנהיגים יכולים ללמוד מתעשיות אחרות, מחברות וארגונים בחלקים אחרים של העולם, שאולי כבר הושפעו מהמגפה, ממה שמדינות אחרות חוות - ולהביא את כל זה בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. הדברים האלה הם קריטיים לכל מנהיגות משבר אפקטיבית".

נשמע מאתגר, בהתחשב בכל מה שצריך להתמודד איתו כרגע. לא ברור אם אנשים יכולים למצוא את הקיבולת המנטלית או פשוט את הזמן להסתכל על תעשיות אחרות, מדינות אחרות.
"זה מה שמבדל מנהיגים ממש מצליחים. מנהיגות היא לא רק עניין של בן אדם אחד, זה גם לבזר לקבוצת אנשים את תחומי האחריות השונים שקשורים למשבר. אבל בנוסף, גם קל מאוד להפוך לממוקדים באופן בלעדי בתגובה למשבר, ולשכוח את העובדה שעדיין יש עסק ליבה שצריך לתפקד, ושני הדברים צריכים לקרות במקביל. אם אתם רק מתמקדים בלהגיב למשבר, כשנצא ממנו אתם עשויים למצוא את עצמכם מאחורי המתחרים שהמשיכו להתקדם. אי אפשר לשים את כל הפוקוס רק על לנהל ולהגיב למשבר, צריך להקדיש תשומת לב גם לעסק".

פרופ' אריקה ג'יימס
בת 51, דיקנית בית הספר וורטון למנהל עסקים באונברסיטת פנסילבניה • נולדה בברמודה וגדלה בטקסס • המחקרים שלה עוסקים בין היתר במנהיגות בזמן משבר, גיוון והפליה במקום העבודה • משמשת דירקטורית בחברת הסקרים המקוונים SurveryMonkey

המיליארדר יורי מילנר יממן לימודים בוורטון ל-60 סטודנטים ישראלים

"הייתי הסטודנט הראשון שהגיע לוורטון מברית המועצות, וגם האחרון", מספר יורי מילנר בראיון ל"גלובס". "הגעתי לוורטון בשנת 1990, ושנה לאחר מכן ברית המועצות חדלה מלהתקיים, אז יש לי הכבוד להיות הראשון והאחרון". האופן שבו מילנר התקבל לוורטון היה יוצא דופן - מבלי לערוך את הבחינות הסטנדרטיות, שפשוט לא היו זמינות בברה"מ. "לא עמדתי בתנאים, אבל הם חרגו מהכללים, ויש לי הערכה מאוד עמוקה לכך שהם הימרו עליי. זה היה הימור של 25 שנה קדימה, כי 25 שנה מאוחר יותר הזמינו אותי לנאום בטקס סיום התואר בוורטון".

 יורי מילנר, אחד ממשקיעי הטכנולוגיה הידועים בעולם / צילום: The Wharton School, University of Pennsylvania

"אתה יכול לדמיין שהגעתי מבר למסך הברזל", מילנר מספר עוד על חוויותיו בוורטון, "מבלי שום הבנה או הערכה של השיטה הקפיטליסטית. אפילו לא הכרתי את הטרמינולוגיה. ביום הראשון של בית הספר הלכתי להרצאה ואנשים דיברו על מניות ואיגרות חוב ולא ידעתי על מה הם מדברים. הייתי חייב להשלים פערים כדי להבין על מה הפרופסורים מדברים בכלל".

בשלב שבו התייצב לנאום לפני בוגרי בית הספר, ב-2017, מילנר כבר היה אחד ממשקיעי הטכנולוגיה הנודעים בעולם, שהונו האישי נאמד במיליארדים (כיום הוא מוערך לפי "פורבס" ב-4.4 מיליארד דולר). בין החברות שבהן השקיע מילנר באמצעות חברת ההשקעות שלו, DST global, אפשר למצוא את פייסבוק, טוויטר, איירביאנבי, ספוטיפיי, עליבאבא, שיאומי, ווטסאפ וסנאפצ'ט ועוד. ההשקעות שלו בפייסבוק ובטוויטר, שמומשו עוד בשנים 2013-2014, הפכו בהמשך לשנויות במחלוקת, בשל העדר שקיפות מלאה על קשרים עם גופי השקעה ממשלתיים ברוסיה).

אחרי הנאום, מילנר מספר, הוא החל לחשוב על תרומה לוורטון, וחיפש דרך לחבר בין בית הספר לישראל, שבה התגורר בין 2005 ל-2010. שני המקומות, הוא אומר, "כל כך יקרים לי וקרובים לליבי. וכך הרעיון נולד - לעזור ליותר סטודנטים ישראליים להיכנס לבית הספר למנהל עסקים, ובשאיפה לתת להם את ההזדמנות שהתמזל מזלי לקבל אחרי וורטון".

מילנר, אגב, לא קיבל בסופו של דבר תואר שני מוורטון. "כשהדיקן התקשר אלי והציע לי את הכבוד שבלשאת את נאום הסיום, שאלתי אותו האם הם בדקו את התיק האקדמי שלי, כי לא סיימתי את התואר", הוא צוחק. "והדיקן אמר, 'טוב, בדקנו ואנחנו עדיין רוצים שתדבר'. באופן בסיסי זה אומר לך שאפילו אם אתה נושר מוורטון, אתה יכול להיות בסדר. אבל עבורי הלימודים שם היו חווויה משנת חיים, הם היא באמת נתנה לי אפשרות, פלטפורמה, שפה וטרמינולוגיה לנווט בעולם החדש".

הקריירה של מילנר כללה גם התמודדות עם התרסקות בועת הדוט.קום בתחילת שנות האלפיים, ובשבוע שבו אנחנו מדברים, מניות הטכנולוגיה בוול סטריט רושמות ירידות חריפות. אני שואל את מילנר האם הוא עוקב אחרי תנודות בשווקים, או מתמקד בטווחים ארוכים יותר. "אם היינו מדברים לפני שבועיים", הוא אומר, "לא הייתי שואל אותי את השאלה הזאת. הכול נראה אז בעלייה וקרוב לוודאי שהיינו מדברים על שאלה אחרת: למה מניות הטכנולוגיה תומחרו מחדש (כלפי מעלה) בצורה כה דרמטית. אנסה לענות על שתי השאלות בבת אחת"

"קודם כול, הפסיכולוגיה האנושית משחקת תפקיד בכל פעילות, כולל השקעה, ולכן תמיד יש תנודות בשווקים. אבל אם מנטרלים את התנודות, מה שקרה מאוד ברור. בחודשים האחרונים המשקיעים תמחרו מחדש באופן דרמטי את מניות הטכנולוגיה, אפילו עם התיקון שאנחנו רואים עכשיו".

למה?
"ממספר סיבות. העיקרית שבהן היא שבמהלך המגפה נעשה ברור יותר למשקיעים שהמודלים העסקיים מבוססי האינטרנט מחליפים הרבה מודלים עסקיים אוף ליין, ואף שאפשר היה לראות לזה סימנים לפני עשר ואפילו 20 שנה, רק בחודשים האחרונים זה נעשה כל כך ברור לכך כך הרבה אנשים.

"הדבר השני הוא דמוקרטיזציה של ההשקעה במניות, באמצעות הטכנולוגיה. אנחנו משקיעים בחברה שנקראת רובין הוד (פלטפורמת ההשקעות המקוונת), שמאפשרת לכל אחד להתחיל להיות משקיע. אנשים עם 50 דולר, 100 דולר, 500 דולר, כולם יכולים להשקיע. יש עכשיו יקום גדול יותר של אנשים שיכולים להשקיע ישירות בשוק באופן יעיל ללא עמלות". והסיבה האחרונה שמילנר מזכיר היא הירידה בשערי הריבית, שהפכו את המניות להרבה יותר אטרקטיביות מבעבר. אבל הגאות הזאת, הוא אומר, הרימה הרבה סירות, ולא רק את מניות הטכנולוגיה. 

יורי מילנר
בן 58, אחד ממשקיעי הטכנולוגיה הידועים בעולם • נולד במוסקבה, בן לפרופ' לניהול ורופאה • ייסד בשנות ה-90 את חברת האינטרנט המובילה ברוסיה, Mail.ru, שהונפקה ב-2010 בלונדון • מילנר הוא אזרח ישראלי, כיום מתגורר בעמק הסיליקון • חברת ההשקעות שלו, DST Global, השקיעה בפייסבוק, טוויטר, עליבאבא, ווטסאפ ושיאומי. הונו האישי מוערך לפי "פורבס" ב-4.4 מיליארד דולר