במקום ליצור מקומות עבודה, המדינה מעודדת אבטלה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם לאחרונה דוח ביניים שממנו עולה כי משרד האוצר והביטוח הלאומי אינם מקבלים בזמן אמת את נתוני המובטלים והעובדים שנמצאים בחל"ת. ממסקנות הדוח עולה כי חוסר הבהירות לגבי הנתונים פוגע ביכולתה של הממשלה לקבל את החלטות נכונות בכל הנוגע לטיפול באבטלה, ולהחליט על הצעדים הנכונים לשיקומו של שוק העבודה.

ייתכן שכשלים אלו יכולים להסביר במידה מסוימת את ההחלטה התמוהה של הממשלה להעניק דמי אבטלה עד יוני 2021. ההחלטה להעניק ביטוח נדיב במיוחד בדמות דמי אבטלה ארוכי טווח לשכירים, מייצרת תמריץ שלילי ליציאה לעבודה. הממשלה מתמודדת עם סוגיה בעייתית של חוסר מוטיבציה ורצון של עובדים לחזור למעגל העבודה ומעוניינים להישאר בבית. גם סכום כסף נדיב מצד הממשלה לא יתמרץ הורים ללכת לעבודה ולהשאיר את ילדיהם ללא מסגרת חינוכית. מכאן נוצר מצב שבו הורים מעדיפים להישאר בבית ולא לצאת לעבודה ולהמשיך ולקבל דמי אבטלה. לאנשים פשוט לא שווה לעבוד, וזו סכנה גדולה לכלכלה הישראלית.

לאן הולך הכסף ואיפה הוא יהיה עוד שנה?

לפי דו"ח המבקר, כאמור, קשה לדעת כמה מובטלים בדיוק יש בישראל. אבל בין אם מדובר במיליון מובטלים ובין אם בחצי מיליון, כאשר המדינה מתחייבת לשלם דמי אבטלה בממוצע של כ-7,500 שקל למובטל בחודש למשך שנה, מדובר על עשרות מיליארדי שקלים. זהו כסף קיים, שכבר הוקצה, וניתן להשתמש בו לעידוד עבודה וצמיחה, במקום לעידוד אבטלה וחורבן כלכלי.

הממשלה כבר החליטה לעודד העסקה על ידי מתן מענק כספי למעסיקים על כל עובד שיחזירו מחל"ת. המהלך ראוי ומבורך, אבל הוא רק התחלה. ההמלצה של בנק ישראל בשבוע שעבר למתן מענק לבעלי עסקים שלא יפטרו עובדים בתקופת הסגר הבא, היא צעד חשוב שיתרום גם הוא לשיפור הכלכלה ולמניעת אבטלה מוגזמת.

כשהאבטלה משתלמת

המאמצים שעושה הממשלה מתרכזים כעת בצד המעסיק, אך במצב שיצרה, לא משתלם לעובדים לחזור לעבוד. אי הוודאות, איום הסגר על מסגרות הלימודים והחשש מהדבקה, גורמים לרבים להעדיף להסתפק בכ-70% המשכורת שהמדינה מבטיחה, ולהישאר בבית. הדרך לגרום לעובדים לשוב לעבודה היא להפוך אותה למשתלמת יותר.

המשמעות אינה להפסיק מחר את דמי האבטלה בבת אחת, אלא להשתמש בכלים שיש למדינת ישראל על מנת לגרום לכמה שיותר עובדים לחזור לעבודה מרצונם, ויש דרכים לעשות זאת. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציע למשל את הרעיון של חל"ת גמיש - עבודה בחצי משרה בעוד המדינה משלמת חצי דמי אבטלה. אני מציע להשתמש בכלי נוסף שכבר קיים עבור עידוד עבודה בעשירונים התחתונים: מס הכנסה שלילי. המדינה יכולה להחליט שעובד שיחזור לעבוד יקבל את הכסף שהובטח לו באבטלה בהטבות מס.

בגזרת העובדים העצמאים נוצרה בעיה דומה. המדינה מציעה מענקים נדיבים לעוסקים המורשים שהכנסתם ירדה עקב הקורונה וכך מעודדת פעילות עסקית נמוכה - בעלי העסקים מפחדים להגיע להכנסה גבוהה כדי לא לשלם מס גבוה וכדי לא להפסיד את המענקים. עידוד הגברת הפעילות והגדלת המחזורים בקרב עסקים יכול להיעשות על ידי הפחתה זמנית של מדרגות המס, כך שמי שעובד יותר מרוויח יותר, ללא חשש ממיסוי כבד. הצעתו של הנגיד להשהייה גורפת של תשלומי המע"מ עשויה להקל אף היא על בעלי העסקים וצריכה להישקל.

קבלת ההחלטות הממשלתיות צריכה להתייחס לטווח הרחוק. יש לדאוג באופן מיידי שאף אזרח לא יישכח ושאף משפחה לא תידרדר לעוני, אבל קריטי לא פחות לחשוב על היום שאחרי ועל העתיד הכלכלי של המדינה. יש דרכים מצוינות לעשות את זה, ויש את הכסף לכך. 

הכותב הוא מנכ"ל אפק פתרונות מימון