לא מעט ערפל אופף את ההסכם שנחתם בוושינגטון בין ישראל לאיחוד האמירויות. סוגיות כלכליות שעדיין לא ברורות, הסכמים ביטחוניים כאלו ואחרים, ועד סוגיית עתידם של הפלסטינים בעקבות ההסכם.
כעת, בראיון טלפוני ל"גלובס" מוושינגטון, שם הוא שוהה עם המשלחת של איחוד האמירויות, מנפק שר הכלכלה של האמירויות עבדאללה בין טוק אל-מארי (Abdullah bin touq al marri) שלל אמירות מעניינות סביב ההסכם ואיך יראה השת"פ בין המדינות.
בין טוק נכנס לתפקידו ביולי האחרון במסגרת סבב מינוי שרים חדש, והגיע לשם מתפקיד מנכ"ל הקבינט - גוף השרים המצומצם שבו מתקבלות כמה מההחלטות האסטרטגיות החשובות באמירויות. לבין טוק תובנות רחבות על משמעויות הסכם השלום, והשתיים הבולטות הן המשמעויות האסטרטגיות והגיאופוליטיות של ההסכם.
לשאלת "גלובס" על הקשר הביטחוני של העסקה, לרבות האפשרות לביטול ההתנגדות הישראלית למכירת מטוסי F35 לארצו, הוא אומר: "לא אוכל להתייחס כמובן לסוגיית מכירות הנשק באופן ממוקד, ועם זה חובה להבין כי זוהי סוגיה חשובה. ביטחון האזור הוא אינטרס משותף של האמירויות וישראל וכמובן של ארצות הברית, והברית הנוצרת כאן נועדה לשמור על הביטחון הזה, תוך שמירה על האינטרסים המשותפים ומתוך חזון משותף של קידמה ויציבות. זוהי ברית אסטרטגית אמיתית שתשמור על ביטחון האזור".
משמע, לא זו בלבד שבטחונה של ישראל לא יפגע, האמירתיים רואים בהסכם ברית אסטרטגית מדינית-ביטחונית שמכנסת שותפים בעלי אינטרסים זהים ובמובלע הכוונה היא כמובן גם לאויב המשותף, איראן.
בין טוק מרמז כי ישנה אפשרות לחיבורן של מדינות צפון אפריקה הערביות למשוואה. "השת"פ המשולש חורג מהאזור שלנו ועשוי לקדם מאוד פרויקטים שלנו במקומות שונים בעולם. כך באפריקה, בכמה מדינות בצפונה ובמרכזה אנחנו מקיימים פרויקטים גדולים של תשתית ואחרים ביחד עם ארצות הברית, ופתוחים לחיבור של חברות ישראליות לפרויקטים הללו. יש לטכנולוגיות הישראליות הרבה מה לתת בתחומים שבהם אנו עוסקים. וזה מרחיב לא רק את העסקים, אלא גם מתקשר גם לסוגיות אסטרטגיות גיאופוליטיות".
הפלסטינים - יצטרכו להחליט אם להישאר מאחור
הסוגיה הפלסטינית עולה בהמשך דבריו. בין טוק מציג את האסטרטגיה של ארצו - כלכלה, מסחר והעלאת רמת החיים - כצעד מקדים ומוביל לפוליטיקה הבינלאומית, ומאשר את הידיעה שפורסמה ב"גלובס" בשבוע שעבר על הצעת השקעה גדולה של האמירויות ומדינות אחרות ברשות הפלסטינית בניסיון להחזיר אותה לשולחן המשא ומתן.
"ההצטרפות למהלך תלויה בפלסטינים, ואך ורק בהם. זו החלטה עצמאית של הממשלה שלהם. אנחנו מצידנו מוכנים לעודד אותם לכך בכל דרך שנוכל - בפיתוח כלכלתם, ברמת התשתיות ובעיקר בקידום יחסי המסחר שיכולים לסייע להם מאוד. מסחר וכלכלה אינם פוליטיים, הם מבוססים על ביקוש והיצע, על צרכים כלכליים, וחשוב שהם יבינו את זה. לאורך ההיסטוריה יחסי מסחר וכלכלה תקינים עודדו את השלום, וזה העיקרון שמכוון אותנו גם במהלכים האחרונים. אני מקווה שהממשלות ילכו אחרי אנשי העסקים והכלכלה".
כלומר, באמירויות משאירים פתח לכך שהסרבנות הפלסטינית תתמוסס עם קידום ושיפור איכות החיים של התושבים, ואנשי העסקים הפלסטינים שינצלו את המצב החדש ויובילו את המהלך, בתקווה שהממשלה ברמאללה תצטרף בהמשך.
ההסכם - "רגע היסטורי אמיתי, התחושה נפלאה"
שר הכלכלה של האמירויות מדבר על ההסכם שנחם בוושינגטון במונחים של "היסטוריה".
הוא אומר: "התחושה בקרבנו בממשלה וגם בעם היא נפלאה. זהו רגע היסטורי אמיתי ומביא תחושת התרוממות רוח. זה הסכם חשוב במיוחד לשתי המדינות, ישראל והאמירויות, לאזור ולעולם כולו - במה שהוא מייצג, הבאה לראש סדר העדיפויות מטרה אנושית המשותפת - רווחתם של בני האדם, ומתן תקווה לעתידם ולעתיד הדורות הבאים.
"פגשתי בעצמי אנשי עסקים ישראלים, בשבועות האחרונים, והחיבור היה מיידי. הם כאלה שכבר עשו עסקים איתנו גם לפני ההכרזה על ההסכם, אבל אחריה תחושת הקרבה גדולה יותר. הם הראו לי תמונות של תל אביב והזמינו אותי לבוא לבקר. ואצלנו ניתן היה לראות בעיקר ברשתות החברתיות מבול של אמירות חיוביות, וקשרים שנוצרו בין אמירתיים לישראלים באופן טבעי לגמרי. זה נותן אווירה מצויינת גם לפיתוח היחסים המסחריים והכלכליים. איחוד האמירויות היא מדינה מכניסת אורחים מטבעה לאנשים מכל העולם, וקבלת הפנים לישראלים היא חלק מזה. גם המדיניות הממשלתית היא פתיחות בינלאומית אנושית וגם מסחרית-כלכלית. אנחנו מארחים ועידות כנסים ואירועי ספורט בינלאומיים. אנחנו פתוחים לעולם, ובכלל זה כעת גם לישראל ולישראלים".
בין טוק מציין גם את הרקע התרבותי הדומה בין ישראל לאמירויות כגורם השפעה על הקשר החם והמיידי שנוצר. "אנחנו מתרבויות דומות, בני אותו אזור, וחולקים תכונות משותפות, סקרנות כלפי חוץ, אוהבים לראות עולם. אנחנו מצפים לגל התיירים הישראלי, וגם אתם צפויים למבקרים רבים שיגיעו מהאמירויות. שני העמים בעלי רצון ללמוד להמציא ולפתח יזמות אישית וציבורית, והשילוב לכן מובהק".
השת"פ - חקלאות, מים, בריאות, בעצם הכל
"יש כל כך הרבה תחומים משותפים ותואמים, שמעלים את השאלה ההפוכה - מדוע זה לא קרה עד עכשיו. החיפוש אחר חידושים טכנולוגיים שישפרו את חיי האנשים, היזמות, עידוד הקידמה, המירוץ למתן פתרונות טובים לבעיות, שרבות מהן דומות, כמו המים האנרגיה ועוד. חיבור האינטרסים והיעדים והאווירה הבינלאומית הבשילו בזמן הזה, ותודה לאלוהים על כך ועל המנהיגים שידעו לקדם את השלום החיובי הזה".
ואיזה עסקים בעיקר ניתן לעשות בין המדינות?
"בקיצור - טכנולוגיות חדשניות. וביתר פירוט, החקלאות למשל, אגריטק, ישראל ידועה כחלוצה בעולם בתחום, ובעיקר בתנאי אקלים מדבריים כמו אצלנו. כל העולם לומד מהטכנולוגיות הישראליות ואלה לומדות ממקומות אחרים בעולם, וכעת נוכל להרחיב את המעגל אלינו. לכך קשור כמובן ענף המים, השקיה התפלה, מיחזור ושימוש נכון במשאב הטבע היקר הזה.
"תחום חשוב אחר הוא הבריאות, ואין זה מקרי שבתחום זה נחתמו הסכמי שיתוף הפעולה הראשונים הקשורים למאבק בקורונה, ולא רק. אצלנו הנושא הזה בהתפתחות עצומה, בתחום המחקר היישומי. הקורונה הציבה אתגר בפני האנושות שצריכה לאחד כוחות להיאבק בה, כפי שחברות משתי המדינות עושות כעת. וכך גם בתחום האנרגיה הסולארית שיעילה במיוחד באזור שלנו. אנחנו מעריכים כי ההסכם יביא למספר גדול במיוחד של הסכמי סחר, מכירות והשקעות בין המדינות, ובין אנשי עסקים וחברות בין המדינות".
בין טוק אומר כי בימים אלו "אנחנו מכינים הערכה לגבי היקף הגידול במסחר ובקשרים הכלכליים שיוביל ההסכם הזה. במבט ראשון, זה יביא לגידול משמעותי בצמיחה וליצירת אלפי - אם לא עשרות אלפי - מקומות עבודה בשתי המדינות".
מה יגלה איש העסקים הישראלי המגיע לאמירויות?
"אנשי העסקים הישראלים יגלו כי כל אמירות היא אחרת ומתמחה בתחומים אחרים, וכל ישראלי שמבקש ליצור קשרים יוכל למצוא באיזה מהן להתפתח. ויש ממעל את הצרכים והדגשים של המדינה כולה. אני שוב מדגיש את נושאי המים והאנרגיה הסולארית, אבל יש עוד תחומים - למשל חקר החלל. ביולי השנה שיגרנו את ‘משימת התקווה’ למאדים, גשושית שתיכנס למסלול סביב מאדים בשנה הבאה ותחקור את הכוכב. זה השיגור הראשון של מדינה ערבית, ואנחנו בטוחים שלמדענים הישראלים יש הרבה מה לתרום ולשתף פעולה עימנו בתחום הזה".
מה מייחד את איחוד האמירויות במובן הגלובלי?
"איחוד האמירויות היא גשר כלכלי למדינות באזור כמו סעודיה, אבל בעצם לעולם כולו, זו האסטרטגיה המוצהרת שלנו - להיות גשר כלכלי-עסקי-מסחרי-פיננסי לכל העולם, ומכאן ההזדמנות הגדולה גם לישראל להשתמש בגשר הזה, ולחבר את אנשי העסקים החברות והטכנולוגיה שלה לכל מקום בעולם. השמיים הם הגבול".
מתי נוכל לבקר באמירויות עם דרכון ישראלי?
"הדבר הראשון הוא כמובן חתימת הסכם השלום ההיסטורי בבית הלבן, שייתן את המסגרת והדחיפה לכל ההסכמים המעשיים שיחתמו ויכנסו לתוקף בשבועות הקרובים. יש שורה ארוכה של הסכמים שממתינים לסגירות וחתימות סופיות, והכוונה בוודאי מצידנו היא לקדם אותם במהירות האפשרית. יש לנו עניין ליישם בקרוב מאוד את ההיבטים המעשיים, הכלכליים והמסחריים, ולכן אני מעריך שמדובר בשבועות בודדים לקראת סגירת ההסכמים הדיפלומטיים, ענייני אשרות הכניסה והטיסות הישירות".
רגע לפני שהוא מתפנה לחזור לענייני המשלחת בוושינגטון, אומר בין טוק: "אני רוצה לסיים את הראיון בברכה בעברית - ‘שנה טובה וחג שמח’".
עבדאללה בין טוק אל מארי
בן 37, תושב אבו דאבי • מונה לתפקיד שר הכלכלה ביולי השנה במסגרת רה ארגון ממשלתי • קודם לכן שימש מנכ"ל הקבינט - צוות השרים המצומצם והחשוב בקבלת ההחלטות האסטרטגיות, וכן מנכ"ל משרד הפרויקטים האסטרטגיים של האמירויות • הוא בעל תואר בהנדסה אזרחית מאוניברסיטת שפילד בבריטניה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.