להכין את תיק ההשקעות ליום שאחרי הקורונה

יותר מ-38 חברות שוקדות בימים אלה על פיתוח חיסון נגד קורונה, שיוכל לשחרר מיליארדי אנשים בעולם מסגר וממגבלות ריחוק חברתי. מתי יימצא החיסון הזה? איש אינו יודע, וההערכות נעות בין סוף השנה הנוכחית לבין סוף 2021.

בכל מקרה, אין ספק כי שוקי המניות יושפעו מהערכות לגבי יעילות החיסון, ולכן ניסיתי לבדוק איך כדאי שתיק המניות של המשקיעים ייראה ביום שאחרי הקורונה. ברור מאליו כי התיק הזה יכלול לא מעט סקטורים שתפקדו טוב פחות (במקרה הטוב) או אפילו גרוע (במקרה הסביר יותר), לצד סקטורים שתפקדו עד עכשיו מצוין וימשיכו לתפקד, להערכתי, גם ביום שהקורונה תיעלם.

 הרכב-תיק-מניות-אופציונלי-לעידן-שאחרי-הקורונה

גידול בהשקעות בציוד רפואי יתמוך בביצועים

גם ביום שבו יימצא החיסון, הצמיחה החזקה בתחום הציוד הרפואי לא צפויה להיעלם. רק בשבוע האחרון קרא ארגון הבריאות העולמי לכל המדינות בעולם להשקיע במערכות הבריאות כדי להיות ערוכות טוב יותר למגפה הבאה. "הקורונה לא תהיה המגפה האחרונה", אמר מנכ"ל הארגון, "וכשהיא תגיע העולם חייב להיות מוכן יותר מאשר הפעם".

ההשקעות שאליהן מכוון ארגון הבריאות הן לא רק בצוותים רפואיים ובתי חולים, אלא גם בציוד רפואי ומכשור מתקדם. תחום זה חווה פריחה בעקבות הקורונה, כולל חברות המשקיעות בבדיקות קורונה וחיסונים.

כך לדוגמה, מניתוח הדוחות הכספים לרבעון השני בארה"ב, ראינו שבסקטור הבריאות היו חברות רבות שהפתיעו לטובה, ומי שבלטו במיוחד היו חברות שונות בתחום הציוד הרפואי עם צמיחה בהכנסות של 7.6% ועלייה של 31% ברווחים. לשם השוואה, ההכנסות של החברות בסקטור הבריאות כולו עלו בממוצע בכ-5% והרווח למניה ב-9%, וב-S&P 500 כולו נרשמה ירידה של 11% בהכנסות וירידה של 9% ברווח.

העובדה הזו מעניינת בהתחשב בכך שבסקטור המכשור הרפואי רבות מהחברות הן ותיקות ויציבות, נהנות מרווחיות איתנה וניתן לנתח את פעילותן ולהבין בדיוק ממה נגזר פוטנציאל הצמיחה שלהן.

בהסתכלות לטווח ארוך, אחד ממנועי הצמיחה ארוכי-הטווח של תחום הציוד הרפואי הוא העובדה שקהל היעד הולך וגדל. הזדקנות האוכלוסייה היא המגמה המשמעותית ביותר במאה הנוכחית, במקביל למגמה של חיים בריאים יותר ושיפור באיכות החיים. שתי המגמות האלה תומכות בהמשך עלייה בהוצאות בריאות, וכך גם ההשקעה בפיתוח מוצרים ושירותים שמסייעים בשמירה על בריאות תקינה.

חברות מבוססות שנפגעו עשויות לחזור בגדול

שניים מהסקטורים שמראים רווחיות טובה לאורך שנים, אך ספגו את הפגיעה הקשה ביותר מהקורונה, הם הפיננסים (בעיקר בנקים) והנדל"ן. בחלק מהמקרים, המניות בסקטורים האלה ירדו בשיעורים דו-ספרתיים גבוהים במהלך השנה הנוכחית, ומציאת חיסון תוכל להחזיר חלק גדול מהירידה, שכן היא תחזיר את הפעילות הכלכלית לרמה גבוהה יותר, תחזיר יותר עובדים למשרדים, תגרום מחדש עלייה בהוצאות, קניות ועוד.

כך לדוגמה ירדו רוב מניות הבנקים בישראל בשיעורים של בין 25% ל-30% מתחילת השנה. בהתחשב ברמת היציבות של הבנקים בישראל, ובפיקוח הרגולטורי ההדוק עליהם, סביר כי התאוששות בפעילות הכלכלית תבוא לידי ביטוי מהר מאוד במצבם של הבנקים ובשיפור ברווחיותם.

בנדל"ן, אחרי צניחה של 30% בממוצע במניות הסקטור ב-2020, הפיצול של הבורסה למדדים נפרדים לתחום המניב ולתחום הבנייה יחדד את ההזדמנויות בכל אחד מתתי-הסקטור האלה, ויחד עם התמחור האטרקטיבי שלהם ביחס לשנים האחרונות, ורמת הריבית הנמוכה שלא צפויה להשתנות בשנים הקרובות - ייתכן כי העיתוי הנוכחי מהווה נקודת כניסה מעניינת למדדים, שכרגע מתמחרים תרחיש פסימי במיוחד.

חזרה לשגרה תקפיץ מניות צריכה וקמעונות

כשבוחנים מי הסקטורים שספגו את הפגיעה האנושה ביותר, ניתן למצוא בין היתר תחומים כמו סקטור הפנאי, התיירות והתעופה, אשר המניות שם רחוקות עשרות אחוזים מרמתן ערב פרוץ המגפה. החיסרון המרכזי של החשיפה לתחום זה הוא, שכל התפרצות חוזרת של המגפה (שעשויה להתרחש גם במקרה שכבר יהיה חיסון, שכן לא כולם ימהרו להשתמש בו) - תביא לפגיעה מחודשת בענפים אלה. גם תנודתיות חדה במחירי הנפט עשויה לעשות זאת.

לפיכך, נראה כי יש עדיפות להיחשף לתחומים אלה בפיזור גדול יותר, באמצעות חשיפה, למשל, לתחום הקמעונות או הצריכה המחזורית, המציעים פיזור רחב דיו שיתאים לתרחישים שונים.

אם נבחן, למשל, את סקטור הצריכה המחזורית נגלה כי מתחילת השנה הוא עלה ביותר מ-18%, אך לצד חברות בתחום המסחר המקוון, כמו אמזון, שבלטו בביצועים חזקים השנה, תתי-סקטור רבים במדד בלטו בביצועים שליליים. כך לדוגמה, כל תחום ההלבשה (ירידה של יותר מ-4% השנה), תחום החלפים לרכב, שירד מעל 10%, תחום ההפצה והסיטונות שבלט בירידות חדות, תחומי הפנאי, התיירות, מלונאות, קולנוע, קמעונות, טקסטיל - כל אלה אמורים לבלוט לטובה ברגע שהכלכלה תשוב לפסים רגילים יותר.

ברבעון האחרון, שהחל ביולי, כאשר כלכלת ארה"ב יצאה מהסגר והחלה להתאושש לאט, ראינו שיפור משמעותי בביצועים של כל החברות בסקטור זה, וככל שתימשך ההתאוששות, וכאשר יימצא חיסון, גדלים הסיכויים לביצועים טובים עוד יותר.

חברות קטנות יחזרו לביצועים טובים מהגדולות

מניתוח הביצועים של החודשים האחרונים עולה כי את התאוששות השווקים הובילו חברות הטכנולוגיה הגדולות, כמו אפל, אמזון, מיקרוסופט, פייסבוק וגוגל, שעלו בעשרות אחוזים. במידה רבה, העלייה באה בזכות העוצמה שלהן והמשך הצמיחה גם בתקופת הסגר, בשל המעבר לעבודה מהבית וביקוש גובר למוצרים ולשירותים שלהן - מה שתומך בשמירה עליהן בתיק ההשקעות גם לאחר מציאת החיסון.

עם זאת, עוצמת חברות הטכנולוגיה הגדולות היא לא סיבה מספקת לזנוח את כל יתר סקטור הטכנולוגיה לטובתן, ופיזור ההשקעה לחברות נוספות עשוי להשתלם במיוחד בשל הפיגור של שאר החברות בסקטור - למרות שגם רבות מהן הפגינו צמיחה בהכנסות בדיוק מאותן סיבות.

ההיגיון הזה רלוונטי גם למדדים אחרים, כמו ראסל 2000 - מדד המייצג את החברות שעיקר פעילותן מתמקדת בתוך ארה"ב (בדומה למשל לת"א-90 אצלנו), כך שהשקעה בהן משמעותה השקעה בכלכלה האמריקאית.

הניסיון מלמד שבתקופות חיוביות לשוק, הביצועים של מדדי המניות של החברות הקטנות יותר (כמו ראסל 2000) עשויים להיות טובים יותר מאלה של המדדים של החברות הגדולות.

אגב, באופן דומה ניתן לבחון מדדי מניות משקל שווה (EW), שמקנים לחברות קטנות משקל דומה לזה של החברות הגדולות, ולכן נותנים להן עדיפות בביצועים בתקופות שבהן המניות הקטנות לוקחות את ההובלה.

מניות שווקים מתעוררים חוזרות לעניינים

מציאת חיסון לקורונה עשויה להתניע שורה של תהליכים חובקי עולם שיתמכו בכלכלות של השווקים המתעוררים. התאוששות בשוק חומרי הגלם בעקבות האצה עולמית בצמיחה, יחד עם חזרת התיירות העולמית, עלייה בהיקפי התנועה והטיסה בעולם ונכונות של יותר משקיעים להוציא מחדש כסף, ולהעלות את רמת הסיכון להשקעה גם לשווקים מחוץ לארה"ב - כל אלה צפויים להיות מתורגמים לעלייה בהשקעות במניות בשווקים המתעוררים. הנתונים שפורסמו השבוע בכלכלת סין, כולל צמיחה במכירות הקמעוניות - לראשונה השנה - וירידה באבטלה, עשויים ללמד כי המגמה כבר החלה.

כשבוחנים את הביצועים של השווקים המתעוררים, מגלים כי כל הגורמים האלה נתמכים גם במכפילי רווח עתידיים נמוכים יותר בשווקים אלה. כך למשל, מכפיל הרווח ל-12 החודשים הקרובים במדד השווקים המתעוררים של MSCI כיום הוא 17 בלבד, לעומת מעל 24 במדד S&P 500.

גם במבט היסטורי ניתן לראות כי משברים כלכליים מייצרים רוטציה בין שווקים מתעוררים למפותחים. עד התפוצצות בועת ההייטק בשנת 2000, מניות בארה"ב עשו תשואות עודפות על פני מתעוררים, מאז שנת 2001 ועד המשבר הפיננסי של 2008 השווקים המתעוררים הניבו תשואות עודפות משמעותיות, ומאז המשבר של 2008 ועד 2020 היה זה תורה של ארה"ב להוביל. מעניין יהיה לראות האם המשבר של 2020 יהווה שוב נקודת מפנה בהובלת שוק המניות העולמי. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים המצוינים בטור זה, ו/או לנהל מכשירי השקעה בתחום הנזכר בו. אין לראות בטור זה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים והמיוחדים של כל משקיע