נוני מוזס מבקש להסיר חיסיון בתיק 2000 וחושף את מאחורי הקלעים בידיעות אחרונות

בשנים האחרונות מאז פרוץ חקירות נתניהו, עלו לא אחת חומרים שקשורים בניסיונות שלו ושל אחרים להשתמש בתקשורת, להשתלט עליה להשפיע על מי יהיו הבעלים ומה יהיה התוכן. אך התהליך המשפטי של חלק מהמעורבים חושף בכל פעם עוד טפח מהדברים שנחקרו במשטרה. חלקם, יש להדגיש, לא אומת, אך הוא מלמד עד כמה עמוק וכה רחוק הגיעו חלק מהחשדות.

הטפח האחרון שנחשף בימים אלה הוא סביב עתירה שהגיש מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, מכוכבי פרשיית תיק 2000. מוזס מבקש להסיר חיסיון מעל מסמכים, קלטות ובקשות של המשטרה שנמסרו לו רק באופן חלקי במסגרת כתב האישום נגדו בתיק 2000, מסמכים הנוגעים בין היתר לפרשיות שונות הקשורות לניסיונות להשפיע על התקשורת ולהשיג באמצעותה מטרות פוליטיות וכלכליות. העתירה הוגשה באמצעות עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג ממשרד שינמן, נגב, ניב.

למשל, מוזס ביקש להוריד השחרות שמופיעות על שתי בקשות האזנת סתר לנתן אשל באשר לקשר בעייתי לכאורה בין אדלסון לנתניהו. בבקשות קיימים חלקים שלמים מתוך נימוקי בקשת המשטרה שהושחרו וכך גם בנימוקים שהובאו תחת הכותרת "שיבוש הליכי חקירה והדחה בחקירה" וכן תחת הכותרת "קבלת שוחד בעניין ערוץ עשר". כך למשל גם כאן: "נתן אשל היה מקבל באופן קבוע... (מושחר) ... לערך (מושחר) דולר... (מושחר) משלדון אדלסון. הכסף היה מיועד להוצאות שוטפות של משפחת נתניהו (מושחר)".

החומר מיועד לטענות על אכיפה בררנית

מהבקשה עולה כי מוזס מתעתד להשתמש בחומר מבוקש לצורך טענות לאכיפה בררנית: "חומר זה הוא חיוני ולכל הפחות עשוי להועיל להגנתו של הנאשם שיטען כי אין בסיס לפרשנות פלילית של השיח שלו עם נתניהו בעניין ישראל היום, שלטעמנו היה ועודנו מובהק ובוטה יותר". עוד נטען כי אף שהועלה ע"י יאח"ה חשד לשוחד - הוחלט שלא לנהל נגד אדלסון חקירה פלילית ולא לחקור אותו באזהרה.

עוד מבקש מוזס להסיר את החיסיון מעל המסמכים הקשורים למו"מ עם ארי הרו, לשעבר ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, על הפיכתו לעד מדינה וכן את המסמכים הקשורים לתפיסת הקלטות בהן הקליט את נתניהו - אותן הקלטות שמהוות חלק חשוב בתיק 2000. בבקשה נטען כי הרו היה שותף לארגון הפגישות ואף נכח בהן. לכן, עדותו חשובה להבנת המכלול וסוגיית המגעים איתו לצורך חתימת הסכם עד המדינה חיונית להגנתו של מוזס.

העתירה כוללת בין היתר מידעים שונים הקשורים לכלי תקשורת בישראל, שנבדקו על ידי המשטרה כחלק מהחקירות, אליהם מתייחסת בין היתר גם העתירה של מוזס. המידעים המכונים בקודים המשטרתיים "פארפרזה" מצורפים כחלק מהמסמכים של העתירה, ונוגעים לסוגיות רבות הקשורות גם לתקשורת. מדובר במידעים שהגיעו למשטרה שלא בהכרח אומתו.

כך למשל, מידע מסוים שמוזכר מתייחס למאבק על השליטה ב"גלובס" והניסיון להביא קונה נוח. המידע התייחס לחשד שזאב אלקין התבקש על ידי נתניהו למצוא אדם שאיננו מתגורר בישראל שירכוש את העיתון כדי שיהיה נאמן לנתניהו. אלקין פנה לאוליגרך דוד דוידוביץ שאכן התמודד על רכישת העיתון.

מי שעזר לדוידוביץ במהלך היה ניר חפץ שכיום הוא עד מדינה נגד נתניהו. המידע הוכחש בפני העין השביעית ונטען כי ייתכן שמדובר בעדות או שמועה לא מבוססת ובשתי הפעמים שאלקין מסר עדות במשטרה הוא אמר שלמיטב זכרונו לא נשקל הנושא.

מידע נוסף שלפי עתירת מוזס הגיע למשטרה עוסק בפגישה בין מוזס לנתניהו שהתקיימה ב-2009 בתיווכו של איש העסקים אלי עזור. בפגישה הגיעו נתניהו ומוזס להסכמות שלא מומשו. בהערת המקור נכתב: "ייתכן ונערכו פגישות נוספות בתיווכו של אלי עזור".

"נתן אשל, איש הקשר בין נתניהו לאדלסון"

מידע אחר שנבדק עוסק במוזס עצמו ובשיטות שבאמצעותן השתמש בעיתון בהן הוא מפעיל איומים מרומזים כלפי ח"כים ושרים בנוגע להצעת החוק כנגד הפצת עיתון ישראל היום בחינם.

על פי המידע "לנוני יש שיטה קבועה מזה שנים שבה הוא מפעיל תחקירנים של העיתון להכנת כתבות עומק על אנשי עסקים, ח"כים ושרים מכהנים מתוך אינטרס אישי שלו, והם מוציאים שלדים מהארון בדמות קשרים אינטימיים מחוץ לנישואים או דברים שעלולים להביך או לפגוע בקריירה שלהם המובאים אליו באופן אישי".

עוד נכתב כי "מוזס מחזיק תיק תחקיר על פוליטיקאים, ובדרך זו דואג להטיל עליהם פחד ומורא ולגרום להם לעשות כרצונו כמחוקקים". מידע שנבדק נוגע לחומר שהיה לכאורה למוזס על הח"כ לשעבר איתן כבל שהגיש את הצעת החוק נגד ישראל היום, ולכך שעורך דין חגי דורון המייצג את מוזס ניסח עבורו את ההצעה.

מידע אחר בעניין ישראל היום הוא: "לאורך השנים בהן מופץ ישראל היום נהג עורך העיתון עמוס רגב לקבל הנחיות לגבי התכנים שיפורסמו. ע"פ הדעה הרווחת, ההנחיות ניתנו מאנשיו הקרובים של ביבי נתניהו על מנת לוודא שהפרסומים יהיו לרוחם של אנשי נתניהו ומשפחתו".

חלק מהמידעים עסקו בנתן אשל עצמו: "נתן אשל הוא איש הקשר בין נתניהו לשלדון אדלסון והוא זה שחיבר ביניהם. בעקבות כך, מעמדו אצל ביבי הוא חזק מאוד. נתניהו נותר שר התקשורת בעיקר כדי לשמר את עיתון ישראל היום של שלדון אדלסון".

הפארפרזות כאמור נוגעות למידעים רבים - לא רק בקשר לתקשורת - חלקם פורסם מאוחר יותר בהרחבה. למשל: "בין ביבי נתניהו ליועמ"ש התנהל שיח שבו האשים רוה"מ את היועמ"ש בכפיות טובה אחרי כל מה שעשה בשבילו. לדברי היועמ"ש לא יכול להתעלם וינהג ביושר".