מאבק תושבי כפר ביל"ו הביא לצמצום תוכנית בנייה ב-140 דונם

רוחות של שינוי? הוותמ"ל החליטה לוותר על 140 דונם חקלאיים שהיו אמורים להיות מופקעים מהיישוב לטובת תוכנית קריית עקרון מערב שכוללת אלפי דירות • המחיר: בנייה צפופה יותר

 

 

מושב כפר בילו / צילום: Avinary production
מושב כפר בילו / צילום: Avinary production

ניצחון לתושבי כפר ביל"ו? הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) בראשות אדית בר החליטה אתמול לצמצם את תוכנית תמ"ל 1074 (קריית עקרון צפון מערב) בצורה ניכרת ולהפחית את הפגיעה באדמות החקלאיות של המושבים כפר ביל"ו וגני יוחנן.

מדובר בתקדים, כאשר לראשונה קבע חוקר ההתנגדויות של הוותמ"ל, ואחריו הוועדה, כי התכנון הראשוני שהוועדה קידמה פגע פגיעה בהתיישבות הכפרית, וקבע כי יש להשיב 140 דונם לחקלאות.

התוכנית המכונה תמ"ל 1074 ממוקמת בחלקה המזרחי של המועצה המקומית קריית עקרון (מזכרת בתיה), על השטחים החקלאים והפתוחים בין כפר ביל"ו בצפון וקריית עקרון.

מדובר בתוכנית שמקודמת בוות"מל להקמת שכונת הרחבה לקריית עקרון בשטח כולל של 957 דונם. היא כוללת בנייה של 4,035 יח"ד, בתוכם גם 350 יח"ד מוגן, 7,900 מ"ר מסחר ו-35 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. על התוכנית חתום משרד ארמון אדריכלים.

התוכנית עברה דיון להפקדה בחודש יולי 2019. בחודש ינואר 2020 דנה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בהתנגדויות לתיקון ה-44 לתוכנית המתאר המחוזית למחוז מרכז (תמ"מ 3/21), שנועד בעצם לאפשר את תמ"ל 1074, והציע הרחבה של שטח המועצה המקומית קריית עקרון על שטחים חקלאיים מעובדים של כפר ביל"ו.

התוכנית הביאה לתרעומת קשה מצד תושבי כפר ביל"ו וגני יוחנן, מצד המועצה האזורית גזר שבשטחה נמצאים היישובים, וגם מצד מרכז המועצות האזוריות שטענו כי מדובר בתוכנית בזבזנית, אשר התפשטה הרבה מעבר לנדרש לה.

התושבים אף יצאו למאבק שכלל הפגנות רבות. בהתנגדות של אנשי כפר ביל"ו, שהוגשה ע"י עו"ד אלי וילצ'יק נכב בין היתר כי, "עיקרה של ההתנגדות הוא בפגיעה הקשה והבלתי מידתית של התוכנית במתנגדים, שמשמעה כגזר דין מוות לאופי הכפרי הקיים של מושב כפר ביל"ו, והפיכתו הלכה למעשה מיישוב חקלאי לישוב קהילתי/שכונה עירונית, תוך פגיעה קשה ובלתי מידתית באמצעי היצור-בשטחים החקלאיים".

יש לציין כי אפילו משרד החקלאות התנגד לתוכנית: "יישובים כפריים הממוקמים בתחום מרקם עירוני בתמ"א 35 נמצאים באיום מתמיד לבליעה ע"י יישובים עירוניים. התמ"א התייחסה לנושא בהקשר של הצעת שטח פתוח מיוחד כפיצוי לתכנון על שטחים פתוחים במרקם, אולם, התיקונים שבוצעו בהגדרת היקפי שטח זה בתמ"א גרמו לכך שהמרקם העירוני הפך מאזור חיפוש לייעוד קרקע לפיתוח. התמ"א הציעה עבור ישובים כפריים במרקם העירוני מנגנון הגנה באמצעות הגדרתם כמכלול כפרי מוגן. סוגיית הישובים הכפריים ומשמעות החיץ בינם לבין הפיתוח העירוני המוצע בהתייחסות להוראות תמ"א 35 לא קיבלו ביטוי בדיונים. אנו סבורים כי התוכנית המוצעת אינה עומדת בהוראות תמ"א 35 והחיץ המוצע אינו מספק", נכתב בהתייחסותם לנושא בוועדה.

משבר הקורונה מחדד את הצורך בשטחים חקלאיים

מילכה כרמל, ראש תחום תכנון וקרקעות במרכז המועצות האזוריות קישרה את הפגיעה הגלומה בתוכנית למשבר הקורונה. לדבריה, "התנגדות זו מוגשת בעיצומו של 'משבר הקורונה' הגלובלי. אירוע זה מחדד את חשיבות השמירה על השטחים החקלאיים עבור הביטחון התזונתי של מדינת ישראל, ובפרט בתקופת משבר עולמי. ועל כן, מרכז המועצות האזוריות מבקש להקפיא כל החלטה בתוכנית עד שהמשבר יסתיים ותוצאותיו והשלכותיו יתבררו, לרבות השלכת המשבר על מצב שוק הדיור בכלל ועל הנתונים שבבסיס התוכנית בפרט".

כעת הוועדה קיבלה למעשה את המלצות החוקר, האדריכל אדיב דאוד נקאש, שהגיש לוועדה דוח אשר מקבל את הטענות העקרוניות של המועצה והמושבים. החוקר עמד על כך ששטח התוכנית הוא עתודת הקרקע היחידה שאליה יכול הישוב קריית עקרון להתרחב ואולם, הבהיר, כי יש בעיניו חשיבות לשמור על "הרחקה, במידת האפשר, של פיתוח ובינוי בשכונה החדשה בתוכנית זו מהמושבים, הם נושאים שבחנתי במסגרת התנגדויות אלה. הרחקה והפרדה של תשתיות שנותנות מענה לשכנות טובה בין הכפר לעיר, כל אחת משתי צורות הישוב יכולה לפתח את מרחבה כרצונה תוך שימור ופיתוח ערכיה וזהותה המקומית. נושאים הקשורים בעיני לסוגיות של צדק מרחבי", קבע בדוח שלו.

כעת כאמור הוחלט "לוותר" על 140 דונם משטחי התוכנית שיישארו כאדמות חקלאיות בכפר ביל"ו.

ציפוף וייעול השימוש בקרקע

מתגובת משרד הפנים, עולה כי המחיר המסתמן של השינוי יהיה ציפוף של הבנייה בשטח. "הוותמ"ל דנה אמש בתוכנית להרחבת הישוב קריית עקרון אשר כוללת 3544 יחידות דיור וכן 350 יחידות דיור מוגן יחד עם שימושים ציבוריים נלווים. מדובר בתוכנית שתסייע בפיתוח והעצמת הישוב תוך הגדלת היצע יחידות דיור במרכז הארץ. הוועדה קיבלה חלק מההתנגדויות שהוגשו לתוכנית והחליטה לצמצם את שטח התוכנית תוך ציפופה וייעול השימוש במשאב הקרקע. לאחר שיוטמעו התיקונים התוכנית תפורסם מחדש לקבלת התנגדויות והשגות הציבור ואלה יובאו שוב לדיון בפני הוועדה", נמסר.

ראשת מועצה אזורית גזר, רותם ידלין, הגיבה להחלטה ואמרה כי "זהו ניצחון גדול לתושבי כפר ביל"ו וגני יוחנן ולמועצה אזורית גזר. לראשונה הוותמ"ל מתחשב בטענות המרחב הכפרי ומצמצם את התוכנית. המאבק הזה הוכיח שבעבודה קשה - הצדק מנצח. אני שמחה שהצדק יצא אל האור, שהתוכנית הבזבנית שהוגשה תצומצם בצורה ניכרת ותפחית את הפגיעה באדמות החקלאיות. מדובר בהישג חסר תקדים שיאפשר לחקלאים שלנו להמשיך ולעבוד בשטחים הפתוחים. מועצה אזורית גזר תמשיך להיות גאה בחקלאיה, באדמותיה אשר 99% מהן מעובדות לחקלאות - גפנים, ירקות מכל הסוגים, פרדסים וחקלאות עונתית".

עו"ד עמית יפרח מזכ"ל תנועת המושבים מסר כי "הניצחון בקרב הזה של כפר ביל"ו הינו חלק ממערכה הרבה יותר גדולה שאנו מנהלים אל מול הארכת הוותמ״ל בחודשים האחרונים. הנתונים העולים כעת של ההיקף המלאי התכנוני הקיים כתוצאה מחמש שנות הוותמ״ל מחזקים את עמדתנו כי הוותמ״ל במתכונתו הנוכחית סיים את תפקידו, וכעת עליו להתרכז בהתחדשות העירונית ובמגזר הערבי ולהגביר באופן משמעותי את הבינוי במקומות הללו ולהפסיק לאלתר תוכניות על קרקעות חקלאיות.

"זו גם הסיבה שהגשנו יחד עם התנועה הקיבוצית ומרכז המועצות האזוריות פניה לפני עתירה לבג"צ בכדי למנוע את הארכת החוק שאמורה לעלות לאישור הממשלה. גם הספקנים שבנינו, כעת אחרי משבר הקורונה, מבינים את משמעות הקרקע החקלאית עבור מדינת ישראל וביטחון המזון ושהגופים התכנונים צריכים לשמר ולחזק את יכולת העיבוד ולא לתכנן בשולי הערים על חשבון קרקעות חקלאיות.

"המלאי התכנוני הקיים הינו כזה שצריך להחזיר את המדינה לתכנון שפוי דרך הוועדות המחוזיות ולהשקיע במוקדים שבהן באמת צריך לעשות בוותמ"ל שימוש ואנו כעת עם תחילת עבודתה של ממשלה חדשה קוראים למקבלי ההחלטות לקבוע מדיניות תכנון המתאימה לעת הזו".