ההסכם עם איחוד האמירויות: ההונאה של בנימין נתניהו

בפרק הפתיחה של "מד מן", אשף הפרסום דון דרייפר מתבקש להמציא סלוגן עבור מותג הסיגריות "לאקי סטרייקס", שלא רק יבדל אותה מיתר חברות הטבק, אלא גם יעזור לנטרל את הפחד של צרכני הסיגריות מפני סכנות העישון.

במהלך הפגישה, בעל החברה מונה בפניו את סדר הפעולות לייצור הסיגריות, שלא השתנה מאז שהחברה הוקמה - "אנחנו משביחים זרעי טבק, שותלים אותם, מגדלים אותם, קוצרים אותם, מטפלים בהם, קולים אותם..." - ולהפתעת כולם, דווקא ברגע ההוא דרייפר מוצא את הסלוגן המנצח: Lucky Strikes - it’s toasted. כשבעל החברה אומר לו שגם הסיגריות של החברות המתחרות הן קלויות, עונה לו דרייפר: "לא, הסיגריות של החברות האחרות הן רעילות. לאקי סטרייקס הן קלויות".

בשבוע החולף נערך בבית הלבן טקס רשמי של חתימה על כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין. בכך הגיע לשיאו מהלך שלם של הונאה, שהחל עם מאמציהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשווק את עסקת המאה, אשר במרכזה עמדה תוכנית לסיפוח חד צדדי של כ-30% מהגדה המערבית, כ"הסכם שלום". השלב הבא במהלך הוא הניסיון למכור גם את נירמול היחסים עם איחוד האמירויות, אשר הושג בתמורה לנסיגה מתוכנית הסיפוח הזו, כ"הסכם שלום", ועוד "היסטורי".

כי בדיוק כמו שלב הקלייה בתהליך ייצור הסיגריות, גם בהסכם עם האמירויות אין יותר מדי חידוש. ובדיוק כמו ששלב הקלייה הונח בקדמת הבמה על מנת לצייר את 'לאקיז' כמוצר חיובי ומפתה, כך המהלך של נתניהו הוא הונאה שנועדה לגייס את הציבור.

ישראל ואיחוד האמירויות אינן חולקות גבול, אינן מצויות בסכסוך על משאבים או שטחים, ומעולם לא נלחמו זו בזו. ההסכם עם איחוד האמירויות הוא למעשה פורמליזציה של יחסים שהחלו להתהוות כבר בשנות ה-90.

שלום תמורת מכירת נשק וויתור על הסיפוח

התעקשותו של נתניהו לחזור שוב ושוב על המנטרה של "שלום תמורת שלום" - גם היא חלק מההונאה. ראשית, מפני שעם כל הרצון לצייר את ההסכם כנטול מחירים, בפועל נתניהו שילם עבורו גם בנסיגה מתוכנית סיפוח שעמדה במרכז קמפיין הבחירות שלו, וגם בהסרת הווטו מעסקת הנשק בין האמירויות לארה"ב. שנית, מפני שכשנתניהו אומר "שלום תמורת שלום", הוא למעשה אומר שניתן לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני גם מבלי להידרש לוויתור על שטחים.

כשדרייפר מבקש להסביר ללקוח שלו את המהלך השיווקי שהרגע הציג בפניו, הוא אומר לו: " Advertising is based on one thing: happiness. And you know what happiness is? Happiness is […] a billboard on the side of the road that screams with reassurance that whatever you're doing is okay. You are okay ."

ההסכם עם איחוד האמירויות משול כאן לשלט חוצות מהבהב שצועק בניאון לעוברים ושבים שהם בסדר. שאי השוויון בין ישראלים לפלסטינים הוא בסדר, שהכיבוש הוא בסדר, ושהפרת זכויות האדם של הפלסטינים שנמשכת כבר 53 שנה במסגרתו היא בסדר.

איחוד האמירויות יצרה סדק ראשון בחומת הסולידריות של מדינות ערב עם הפלסטינים, במסגרתה כינון נורמליזציה מותנה ראשית בסיום הכיבוש. כך התאפשר לנתניהו לקחת את המציאות הקיימת ולשווק אותה מחדש במטרה להעניק לה לגיטימציה, נורמליות ומראית עין של סבירות. זה ה"שלום" שנתניהו מוכר לנו - כיבוש נצחי, סכסוך נצחי, מעגל דמים נצחי. 

הכותבת היא מנהלת פרויקטי מחקר במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם, בוגרת המסלול לתואר שני בתקשורת פוליטית ב-LSE, זמרת ומוזיקאית יוצרת