לא פראיירים שיצאו מהמדבר: מה אפשר ללמוד מהביקור העסקי הראשון באיחוד האמירויות

בכיסאות הנוחים של המטוס החכור שהמריא מנתב"ג בתחילת השבוע, התרווחו זה ליד זה ישי דוידי (קרן פימי), הראל ויזל (פוקס), האחים זלקינד (קבוצת אלקו), בן המבורגר (הראל) תמיר כהן (שיכון ובינוי), רן שחם (אלטשולר שחם) ועוד עשרות מבכירי המגזר העסקי בישראל. הם לא עשו את דרכם לחתימה על עסקת ענק מעבר לים, וגם לא למסיבת חתונה של האלפיון העליון באי יווני (להזכירכם, אנו בימי קורונה), אלא לביקור עסקי ראשון באיחוד האמירויות, לצורך התנעת שיתופי פעולה עסקיים חדשים. 

בדרך חזרה לישראל, בתום יומיים דחוסים בפגישות עסקיות עם גורמים מקומיים, טקסים בהשתתפות אנשי ממשל בכירים ואפילו חאפלה בארמונו של שייח מקומי, סיכם אחד המשתתפים את החוויה: "כשאמרו לי שמדובר בנסיעה של יומיים, חשבתי שמדובר בנסיעת יח"צ. הרי לפיתוח של יחסים וקשרים עסקיים ראשוניים נדרשים בדרך כלל לפחות שבוע. בסופו של דבר, להפתעתי, נוצר בסיס להרבה שיתופי פעולה ונפתחו הרבה דלתות, שאם החברות שהיו כאן יידעו למנף, זה יתורגם לעסקים משותפים".

חלק גדול מהצלחת המפגש מייחס אותו איש עסקים לפועלו של היוזם ומוביל ביקור המשלחת באיחוד האמירויות - סאמר חאג' יחיא, יו"ר בנק לאומי, "שידע ליצור אצל הבכירים בצד השני אמון ורצון לעבוד אתו ועם שאר אנשי העסקים מישראל".

בנק לאומי הוא שאירגן את המשלחת, ואף חכר את המטוס לדובאי (בעלות מוערכת של כמה מאות אלפי שקלים). במהלך הביקור חתמו ראשי הבנק, המנכ"ל חנן פרידמן והיו"ר חאג' יחיא על הסכמי הבנות עם שני בנקים מובילים באיחוד האמירויות, שמיועדים לקדם את הקשרים העסקיים בין הצדדים, ולספק במשותף את הפלטפורמה הבנקאית הנדרשת לקיום קשרים אלה. 

"אלה לא פראיירים שיצאו מהמדבר"

לנוכח הפרסומים בימים האחרונים אודות ריבוי הסכמים לשיתופי פעולה עסקיים בין חברות מישראל ומאיחוד האמירויות, מתבקש לשאול האם אלה אכן ימומשו לכדי עסקים אמיתיים, ומיהן החברות הישראליות שיכולות לצאת מכך נשכרות? האם ההתלהבות שהפגינו הצדדים במפגשים ביניהם, עם החיבוקים והצילומים החגיגיים, אכן יתורגמו להשקעות משמעותיות וישפיעו לטובה על כלכלת ישראל? 

לדבריי דודי וירניק, איש עסקים בעל חברות בתחומי הטכנולוגיה, הביטחון, החקלאות, התעופה ועוד, "המקומיים מאוד התלהבו מאנשי העסקים שהגיעו מישראל, והבינו שיש עם מי לעבוד. צריך להבין שאנשי איחוד האמירויות מאוד מתוחכמים. אלה לא פראיירים שיצאו אתמול מהמדבר. הם משכילים, אוהבים ללמוד ויודעים לזהות מי בא לנצל אותם ומי בא לעשות איתם עסקים משותפים". הוא הוסיף כי "הדבר היפה במפגשים שהיו, זה שאף אחד לא הסתכל על הצד השני מלמעלה. שני הצדדים הסתכלו זה על זה בגובה העיניים, עם הרבה הערכה, וזה ייצור, לדעתי, שיתופי פעולה מוצלחים".

להתרשמות החיובית מהביקור מצטרף גם חיים שני, מייסד שותף בקרן ההשקעות בטכנולוגיה IGP: "התחושה היא שנכחנו באירוע היסטורי. הכי הרשים אותי זו התחושה שאחרי עשרות שנים של רצון בשלום אמיתי ויחסים קרובים במישור הכלכלי והתרבותי עם מדינה שכנה, יש כאן פוטנציאל שהדבר יקרה, בניגוד להסכמים קודמים שישראל חתמה. בעיקר היה מורגש הניגוד בין המציאות הקשה במדינה שלנו כיום, עם כל הבעיות והאתגרים, לבין עולם אחר, של חזון, הזדמנות, ושיתוף פעולה כלכלי עם שכנים קרובים במרחק של כ-3 שעות טיסה".

עד כמה זה יתורגם לעסקים משותפים?
שני: "בעסקים אין נסים, וישראלים כבר עושים עסקים כאן במשך שנים, בדרכים עקיפות. אבל העובדה שעכשיו, עם הסכם השלום, זה הופך לגלוי ופורמלי, פותח בפנינו יותר הזדמניות. במהלך הביקור נפגשתי עם כמה חברות, וההסתכלות שלהן היא על היותם שער כניסה לעסקים בהודו, באפריקה וכמובן לשאר כלכלות המפרץ. זה לא הוקוס-פוקוס, אבל הפוטנציאל על פני שנים יכול להיות משמעותי. יש כאן שילוב מעניין של הרצון להשתחרר מהתלות בתעשיית הנפט, ולפתח את הכלכלה באמצעות ניצול המיקום הגיאוגרפי בעזרת יכולות יזמיות וטכנולוגיה. זה לא יהיה מהיום למחר".

אחד ממאפייניה הייחודיים של כלכלת איחוד האמירויות הוא הסתמכותה הבלעדית על כוח עבודה זר, שמהווה יותר מ-90% מכוח העבודה במדינה. לדברי שני, "זה נותן חיוניות מעניינת ויקל מאוד על החיבור התרבותי עם ישראל. האנשים שם מגיעים מהרבה תרבויות שונות, ומאוד מתאימים לסגנון שלנו, בלי סחור-סחור. יש תקשורת טובה, והמייל שלי מלא בבקשות לפולו-אפס ושיחות וידאו על חברות שונות, בעקבות הפגישות שערכתי שם". 

מי ירוויח לדעתך מהקשר הזה?
"תהיה  כאן תרומה לשני הכיוונים - מצד אחד השקעות של גופים שלהם, בדומה לקרנות עושר וזרים אחרים שמשקיעים מישראל, ומעניין לא פחות יהיו שיתופי פעולה עסקיים עם  חברות ישראליות - למשל, בתחומי הלוגיסטיקה, הפיננסים או הטכנולוגיה, שמיועדים לאזור כולו".

וכיעד תיירותי?
"אני מנחש שזה יסקרן הרבה ישראלים להגיע לשם בדרך למזרח הרחוק או כיעד חופשה לכמה ימים. אבל בעיקר כנתיב טיסות למזרח של אל על או של אל על וחברת התעופה אמירטס, זה נשמע מעניין".

"זה תהליך של בניית אמון"

ראש החטיבה העסקית של לאומי, שמוליק ארבל, מדווח על עניין עצום בקרב החברות העסקיות לקוחות הבנק בחיבור עם איחוד האמירויות, ועל פניות רבות להצטרף למשלחת שנדחו בהיעדר מקום. לדבריו, "הלקוחות העסקיים מצפים מאיתנו גם לעזור להם להצליח בעסקים. כשרק עלה נושא ההסכם המדיני, חשבנו איך נוכל לפתוח להם דלת לפעילות עסקית עם איחוד האמירויות. רצינו לקצר להם את הדרך ולאפשר להם לפגוש את האנשים הרלוונטים לכך".

ארבל מדגיש כי "המבחן היה אם מי שהגיע לכאן הצליח לקדם את האג'נדה העסקית שלו בנסיעה - לפתוח רשת חנויות, שת"פ טכנולוגי, למכור ידע או לקבל השקעה. לכן הנגשנו לחברי המשלחת את הגופים והאנשים בממשל, בבנקים ובקרנות ההשקעה של האמירויות. לקוחות עסקיים גדולים שלהם, שנפגשו עם הלקוחות שלנו, החליפו כרטיסי ביקור, ונוצרו הרבה קשרים וחיבורים ועסקים. בסופו של דבר, אלה עסקים עם אנשים - וזה מה שמייצר פעילות עסקית".

וזה יתורגם לעסקים?
"אני בטוח שיהיו קשרי מסחר ועסקים בין הגופים פה ושם. השלום כאן יהיה לא רק מדיני, הם יבואו להשקיע בארץ, ייקנו טכנולוגיות וידע בתחומי מזון, בריאות, חקלאות ומים, שיש לנו בהם יתרון יחסי. בטוח שיהיו קשרים עסקיים מעבר לישראלים שיבואו לבקר כתיירים בדובאי ואבו דאבי". עם זאת, הוא מסייג, "זה תהליך של היכרות ובניית אמון. צריך להבין  את התרבות המקומית, הם רציניים ומסודרים. לא לרוץ מהר מדי, אלא יסודי ומדוייק". 

מלונות דובאי כמעט ריקים מאדם

אז מה רואים בדובאי? מדבר, ים, גורדי שחקים נוסח מנהטן, מלונאות פאר, מיטב מותגי היוקרה בסוכנויות הרכב וחנויות האופנה. ולמרות העושר העצום שנצבר באמירות, ניכר כי היא חווה כעת תקופה מאתגרת מבחינה כלכלית. זאת, בשל משבר הקורונה והצניחה במחירי הנפט - שהיווה את הבסיס לעושר שנצבר באיחוד האמירויות. בדובאי, אחת הערים המתוירות בעולם, המלונות כיום כמעט ריקים מאדם ומרכזי המסחר העצומים שוממים.

וירניק, שפועל לדבריו כבר כמה שנים באיחוד האמירויות, באמצעות חברה משותפת  עם אנשי עסקים מקומיים שעוסקת בתחומי ביטחון, חקלאות, תשתיות, רפואה, ולוגיסטיקה, מסכים ש"המצב הכלכלי לא מזהיר כאן כרגע. מחיר הנפט ירד, חברות התעופה מושבתות והשקעות גדולות לא ממומשות. הם לא צריכים לדאוג, אבל כן לתכנן. זה הזמן להשקיע ולחדש, לרכוש בזול את מה שצריך לעתיד - ואת זה הם עושים בחוכמה רבה".

מה מעניין אותם במיוחד ביחסים הכלכליים אתנו?
"הבטחה של אספקת מזון ומים מתמשכת באמצעות חקלאות מודרנית שמתאימה לאזור, חדשנות וטכנולוגיות שונות בתחומי הביטחון, הרפואה, התשתיות והפיננסים. להביא לכאן ידע לטובת ייצור מקומי כדי להקטין את התלות בנפט, ולהפוך בעזרתנו את איחוד האמירויות לסינגפור". 

מה יכול להרוס את העתיד הוורוד הזה? 
"פוליטיקה מהסוג הרע והתנהגות ישראלית סטייל חלק מהמבקרים בטורקיה - זה לא יעבור באמירויות, והתיירות תשפיע, בסופו של דבר, גם על יחסי המסחר. אם לא נתנהג ברמה הכי גבוהה, הם יגיבו ומייד. אי-אפשר להשתולל ולהרעיש כאן, ראית בעצמך כמה הכל נקי ומסודר. הם בחרו בשליט שינהל אותם כמו שצריך, שהם מעריכים, אוהבים ומעריצים אותו, ולפי התוצאות - בצדק". 

***גילוי מלא: הכותב השתתף במשלחת הישראלית לאיחוד האמירויות במימון מלא של "גלובס"