ההיבטים המעשיים של הקשר העסקי-פיננסי בין ישראל לאמירויות נכנסים להילוך גבוה. משרד ההשקעות באבו דאבי (ADIO), גוף ממשלתי של הנסיכות העוסק בחיפוש שיתופי פעולה והשקעות, יפתח בחודשים הקרובים את המשרד הבינלאומי הראשון שלו בתל אביב. על הפתיחה הוחלט בעקבות מגעים עם Invest in Israel במשרד הכלכלה והתעשייה בישראל ועם עוד גופים ישראליים תוך מיקוד בתחומי חדשנות וטכנולוגיה. במסגרת השיח זוהו תחומים מתאימים במיוחד לשיתוף פעולה אפשרי בין במגזרים כמו טכנולוגיה חקלאית, ביו-רפואה וייצור מתקדם.
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ במעורב במהלך אמר כי הוא משוכנע שצעד זה יתרום לחיזוק הדיאלוג הכלכלי בין ישראל ואבו דאבי, ולקידום שיתוף הפעולה בין העמים.
ד"ר טאריק בין הנדי, מנכ"ל ADIO, אמר: "זהו שיתוף פעולה חשוב בין אבו דאבי לישראל בנושאים כמו טכנולוגיה חקלאית, למשל, כמו גם ביצירת המצאות וחידושים שניתן לייצא והינם רלוונטיים למדינות עם תנאי אקלים דומים. הקמת נציגות בישראל היא הצעד החשוב הבא להגשמת חזון זה ותאפשר לנו להמשיך ולהתמקד במגזרים צומחים בעלי פוטנציאל השפעה חיובי עצום על האזור כולו".
גשר תיווך וסיוע לחברות ישראליות המחפשות קשר עסקי לאמירויות
המהלך הזה מתקשר למסעם של האחים אופיר ומתן נאה בר נוי, מקימי חברת ההשקעות Emirates-Israel investments group, שנועדה בדיוק למטרה הזו. היא הוקמה במהירות הבזק זמן קצר לאחר ההכרזה, ומתכוונת להיות גשר תיווך וסיוע לחברות ישראליות המחפשות קשר עסקי לאמירויות. לחברה מייעץ מי שהיה מנכל משרד התקשורת מתי כהן, ושותף בה איש העסקים הישראלי-קנדי ברנרד סנד. בשיחה עם "גלובס" הם מספרים על שורת פגישות עם נציגים של קרנות השקעות, בנקים וחברות יבוא אמירתיות, להם הם מציעים שורה של חברות ישראליות המבקשות למכור את תוצרתן או לעניין השקעות. בשיחה מדובאי אומר אופיר בר נוי כי "גם קודם המרחב הזה היה מעניין ועם פרוץ השלום היה ברור שההזדמנות הגיעה, וזה הזמן להיכנס".
בפגישותיהם בימים האחרונים עלו כמה תחומי עניין ותובנות מעניינות לרבות קידום מהיר של התיירות בין המדינות, לרבות נכונות להכשיר בתי מלון לאורחים יהודים דתיים.
ביקוש רב בתחום האנרגיה המתחדשת
ככלל, המהירות שבה מתקדמים ונוצרים הקשרים בין חברות ואנשי עסקים ישראלים לאמירתיים, מפתיעה את כל הצדדים. נכון שהקשרים המסחריים קיימים כבר יתר משני עשורים, אבל כעת כשהלגיטימציה ניתנה, הסכרים נפרצו. לפי מידע הזורם מגורמים שונים כמו איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, משרד החוץ, וגם גורמים אמירתיים, מדובר בשיטפון של ממש בפניות ליצור קשרים בין אנשי עסקים חברות קרנות וגופים פיננסיים משתי המדינות.
"בתוך שבוע קיבלנו יותר מאלף פניות לסייע ביצירת קשר וקבלת אשרת עסקים לכניסה לאמירויות מאנשי עסקים ישראלים, וזה לא כולל את אלה בעלי הדרכונים הזרים שלא נזקקים לאשרה כזו", אומר ל"גלובס" פקיד בכיר במשרד בחוץ העוסק בנושא. משלחת של בנק הפועלים נמצאת שם כעת ועוד אחת של בנק לאומי תגיע לשם בשבוע הבא. בשתי המשלחות שולבו אנשי עסקים בכירים ובדרך עוד משלחות חברות מתחומים רבים.
ההזדמנויות, כך נראה, רחבות במיוחד. לדברי האחים בר נוי כוונתם לנצל את פתיחת השערים לאמירויות גם לעוד עולמות, למדינות המפרץ, לעולם הערבי ככלל וגם למדינות אפריקה, שם לאמירויות קשרי מסחר ענפים. מהפגישות והמגעים עד כה, הוא מספר על ביקוש רב לטכנולוגיות בתחום האנרגיה המתחדשת - סולארית בעיקר, חקלאות מתקדמת ושיטות השקיה וטיפול במים, סייבר, פינטק ומדיטק.
אחת העסקות המתהוות היא של חברת האנרגיה הירוקה הישראלית "נופר", המתמחה בייצור חשמל מפאנלים סולארים. החברה, מהבולטות בתחומה, מתהדרת בהשקעות בשווי של כמעט חצי מיליארד שקל והיא מקווה לחוזי הקמה של חוות סולאריות במדינה המדברית, וגם להשקעות בפיתוחים טכנולוגיים של התחום הזה. לדברי בר נוי, פתרון הסולאר מתאים במיוחד לאזורים המרוחקים במדינה, לחוות חקלאיות ועוד.
המסע של האחים בר נוי נושא פירות מהירים ולבד מנופר, יש שלוש עסקאות אפשריות הנמצאות בשלבי הבדיקה ההדדית המקדמית. התובנה המעניינת בנושא היא שמדובר במתקני אנרגיה סולארית לשימוש עצמי ולא למכירה למערכת החשמל האמירתית. הרגולציה שם לא מאפשרת מכירה כזו ולכן ההתמקדות היא בפתרונות לחברות פרטיות עם מתקנים גדולים זוללי אנרגיה, חוות חקלאיות גדולות, מגדלים ומתחמי בנייה גדולים וגם בתים פרטיים .
עלות החשמל באמירויות כמעט זהה לישראל
מסתבר באופן מפתיע כי למרות הנפט הזול, התעריפים שגובה חברת החשמל הממשלתית גבוהים. 0.44 דירהאם לקוט"ש, כלומר כמעט חצי שקל, עלות כמעט זהה לחשמל הישראלי, הנחשב יקר. עלות החשמל הסולארי מוערכת במעט יותר ממחצית הסכום הזה ולאור צריכת החשמל הגבוהה במיוחד (מזגנים הפועלים 24 שעות בכמעט כל ימות השנה, בשל מזג האוויר) ההתעניינות הרבה.
מנגד, בגלל שכרגע אין רגולציה המאפשרת מכירת חשמל לחברה המקומית, בניית חוות סולאריות גדולות היא רק בטווח הארוך. עוד תחום של יצור חשמל בשימוש במשאבי טבע הוא טורבינות רוח, שאמורות להיות מוצבות בראשי המגדלים, שם יש רוח מספקת לתצרוכת החשמל המקומית.
מנגנון מיסוי שונה ומורכב
תחום אחר ומעט מפתיע במדינה, המוכרת בזכות המגדלים המפוארים שלה, הוא בקרת הבנייה. מסתבר שאיכות הבנייה שם, לפחות בחלק מהפרויקטים, ירודה והממשלה בעיקר מחפשת חברות עם התמחות בבקרת בנייה ושיטות בנייה מתקדמות. עם זאת לפי התרשמות הצוות הישראלי הזה, דווקא ההשקעות בסטארט-אפ, נראות פחות אטרקטיביות למגזר הפרטי האמירתי ויותר לקרנות הגדולות הממשלתיות. הם מחפשים חברות שכבר הוכיחו את עצמן ויש להן מוצרים מוכנים ומוצלחים.
עם האחים בר נוי נמצא גם ד"ר אמיר חנצ'ינסקי, שותף במחלקת המיסוי הבין לאומי ב-EY בתל אביב. לדברי חנצ'ינסקי, באמירויות יש מנגנון מיסוי שונה ומורכב. ראשית, איחוד האמירויות הוא פדרציה של 7 נסיכויות שבהן כללי מס מעט שונים וישנו גם שוני באגרות כמו האגרות להקמת חברות. הוא מזכיר כי אף ששיעור המס באמירויות נמוך, חברות ישראליות מחויבות בתשלום המס בישראל ולכן מחויב תכנון מס בינלאומי מדויק. הרגולציה באמירויות מחייבת לרוב, למעט באזורי הסחר החופשי, שותף מקומי המחזיק בלפחות מחצית הבעלות וזכויות הניהול. לכאורה חיסרון, אך לדברי חנצ'ינסקי, זהו דווקא יתרון המאפשר יציאה מכללי המס של "חברה נשלטת זרה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.