חוזה חברתי חדש והעסקה שתזעזע את עולם השבבים: השבוע בהייטק

יוג'ין קנדל, שעומד בראש ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, מדבר כבר כמה שנים על הפערים בין שתי הכלכלות בישראל, והאוכלוסיות שמשתייכות אליהן. בהרצאה שאותה סיקרתי -2016 הוא דימה את תעשיית ההייטק לזפלין שמחובר בחבלים דקים למדינת ישראל ולכלכלה השנייה, הענייה יותר. הסיבות לכך הן הפעילות בחו"ל, המימון הזר ועוד. "הממשלות מתחרות על אזרחים ואנחנו צריכים להיות תחרותיים בנושא הזה", אמר אז קנדל, בהתייחסות לכך שבמדינות רבות היו שמחים שעובדי ההייטק הישראלים היו עוברים אליהם. עוד נחזור לקנדל סטארט-אפ ניישן סנטרל.

לקבלת הסיכום השבועי במייל

החשש שקנדל מעלה לא נשמע מופרך. אני מניח שעובדי הייטק רבים מרגישים קרבה מסוימת לקולגות שלהם בעולם, לעתים יותר מאשר הם מחוברים לאזרחים אחרים במדינת ישראל. זה קשור להבדלים תרבותיים בתוך מדינת ישראל. השנים האחרונות, וביתר שאת השבועות והחודשים האחרונים, מוכיחים כי החברה הישראלית מפוצלת, וכי קיים חוסר אמון וחשדנות בין הקבוצות השונות שמרכיבות אותה. כל אמירה מהווה כמובן הכללה מסוימת, אבל תעשיית ההייטק נשלטת כיום על ידי גברים יהודים לא חרדים. המחשבה כי מערכת הערכים והאידיאולוגיה שמניעה אותם דומה בהכרח לאלו של קבוצות האוכלוסיות האחרות היא התעלמות מהמציאות.

נראה שבתעשייה ההייטק דווקא לא פוזלים רק לחו"ל - אמנם יזמים ומשקיעים רבים עוברים לסיליקון ואלי ולניו יורק, אך הם גם חוזרים במהלך השנים או לוקחים חלק בתעשיית ההייטק בישראל גם ממקום מושבם בחו"ל. בנוסף, בשנים האחרונות ניתן לראות מעורבות הולכת וגדלה של אנשי הייטק בדיון הציבורי בישראל, מפורום חברות הצמיחה שמנסה לקדם מדיניות שתומכת בהקמת חברות גדולות במדינה ועד אנשי הייטק רבים שמביעים עמדות פוליטיות ואף היו שותפים להגשת עתירות לבג"ץ בנוגע לראש הממשלה בנימין נתניהו. רק באחרונה השמיץ נתניהו את איל וולדמן וקובי ריכטר על כך שהם מממנים את המחאות נגדו.

אולם בסטארט-אפ ניישן סנטרל מזהירים כיום מתרחיש שלילי מהצד השני - לא עוד הייטקיסטים שיימאס להם מהמדינה ולכן יבחרו לעזוב אותה, אלא עוינות של הציבור הישראלי כלפי תעשיית ההייטק המדושנת. במסמך שפרסם הארגון השבוע הם הזהירו מפני "התרחקות של תעשיית ההייטק מכלכלת המיינסטרים של ישראל".

המסלול הזה מסוכן. התחלנו לראות את הסימנים המבשרים על התפתחות כזאת בשלבים המוקדמים של המגפה, כאשר תוכניות תמיכה בחברות הייטק התקבלו בעוינות בציבור הרחב. הנתק ההדרגתי של המגזר מכלכלת המדינה הרחבה עלול להפוך אותו למטרה לחקיקה פופוליסטית שתתייחס אליו כאל מגזר הפועל על סמך מניעים של 'קולוניאליזם זר', המנצל את הכישרונות המקומיים אך שומר את הרווחים לעצמו. תרחיש זה מהווה איום חמור על המשך קיומו של ענף ההייטק ומכאן גם על כלכלת ישראל התלויה בו מאוד". בסטארט-אפ ניישן סנטרל הרימו דגל אדום בוהק בפני התעשייה.

בארגון ציינו כי התעשייה צמחה בעבר על בסיס שותפות ציבורית-פרטית, אך התעשייה הפכה יותר גלובלית ופחות ישראלית - והשותפות הזו נשחקה. לדבריהם - ואני מסכים - הקורונה והשלכותיה הן הזדמנות ליצור חזון משותף חדש. בארגון שרטטו עקרונות כמו חיבור חברות ההייטק ללקוחות ישראלים, הגדלת השקעות המוסדיים בחברות הייטק, הצעת שירותים ממשלתיים טובים יותר (למשל בתחומים הבריאות והחינוך), וכמובן הגדלת חלקן בתעשייה של אוכלוסיות נוספות שסובלות מתת-ייצוג.

לכתבה המלאה של אורי ברקוביץ'

לדוח המלא

מבלי להפחית משאר העקרונות שציינו בסטארט-אפ ניישן סנטרל, אני חושב שהעיקרון (אולי) הכי חשוב זה שילוב האוכלוסיות. הפערים בולטים - צעירים שיצאו מ-8200 מסוגלים לחיות ברמת חיים גבוהה מזאת של אנשים שעבדו שנים ארוכות כדי לבנות לעצמם קריירה ולהתקדם. אנשים שצברו ידע וניסיון בזכות הצבא מסוגלים לקחת אותו ולבנות באמצעותו חברות מצליחות או לעבוד בכאלה - ולהתעשר.

אני אקדים את התשובות לאמירה הזאת ואגיד - כן, חלק מהצעירים האלו הגיע לצבא עם ידע, וכולם עבדו מאוד קשה כדי להצליח. אולם ברור כי ההזדמנות בישראל 2020 אינה שווה לכולם. כפי שהיזם יובל טל אמר לי השבוע: "בהקשר של הסיכוי להיות פאונדר, להצליח ולשנות את הגורל שלך ושל המשפחה שלך, התעשייה הישראלית היא מעוותת מאוד. האפשרות לעבור מהפרולטריון לאצולה, אם נשתמש בטרימינולוגיה של הסוציאליזם, לא באמת פתוחה לכולם" (חפשו בהמשך את הראיון עם טל ושאר השותפים בקרן הפינטק החדשה של Team8). זה כמובן לא קשור רק לפאונדרים, והבעיה משמעותית יותר בקרב עובדים, פשוט כי יש יותר מהם ולכן פוטנציאל השינוי שם גדול יותר.

בשנים האחרונות עושים בצה"ל מאמצים רבים להגדיל את הגיוון ביחידות הטכנולוגיות אך המצב רחוק מלהיות מושלם. מבלי לדעת מי בדיוק אותם האנשים שמגיעים מאוכלוסיות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר, קשה גם לגבש דעה שלמה על הנושא. כך למשל, ברור לחלוטין שיש יישובים שלמים שאף אחד לא הגיע מהם ליחידות הטכנולוגיות, בגלל רמת החינוך בהם. בהקשר הזה עשה נפתלי בנט, כשר החינוך, מהלך נכון - הוא פתח כיתות ברמה של 5 יחידות במתמטיקה במקומות שלא היו כאלו לפני כן. איך אפשר בכלל לצפות שילד יחלום להגיע כמה שיותר רחוק, כשמגבילים אותו ככה? אולם זה לא מספיק (וגם בנט היה יכול לעשות עוד הרבה יותר, למשל שתלמיד יהודי ותלמיד ערבי מאותה רמה סוציו-אקונומית גם יקבלו את אותו סכום כסף מהמדינה).

השבוע ראיתי ברשתות החברתיות פוסט שבו מסופר על מתכנת שמרוויח 35 אלף שקל וצריך לשלם מסים בשיעור גבוה. כותב הפוסט טען/רמז לאי צדק, אך מבלי להתייחס לאותו מתכנת (שאיני מכיר אותו), אי אפשר להתעלם מכך שחלק לא מבוטל מאותם מתכנתים נהנו במהלך השנים מיתרון ביחס לבני גילם - הם גרים ביישוב חזק מבחינה סוציו-אקונומית, למדו בבתי ספר טובים, בני דור שני להשכלה, היה להם מודל לחיקוי או שהגיעו ל-8200. כנראה שיש יותר מתשובה אחת נכונה לגביהם. מי שקיבל מהמדינה דחיפה בתחילת הדרך יכול וצריך לשלם מסים גבוהים כדי שגם הצעירים היום, בכל מקום, יקבלו את אותה דחיפה. בסוף, אם זה לא ברור, זה ייטיב עם כולנו. כלכלה חזקה שבה הפערים יהיו קטנים יותר, ושילוב של אוכלוסיות נוספות, יחזק את החברה הישראלית, וגם יצמצם את הניכור ממנו מזהירים בסטארט-אפ ניישן סנטרל.

מה שהחברות צריכות לעשות זה לקחת אחריות על תהליכי הגיוס של אותן אוכלוסיות. כתבתי את זה כבר בהקשרים שונים, אבל אי אפשר רק להאשים את ה"פייפליין", את העובדה כי ערבים/חרדים/נשים נעלמים בדרך (בבגרות במתמטיקה, בצבא, באקדמיה ובשוק העבודה) ולכן מגיעים בשיעורים נמוכים לראיונות העבודה. כדי לגייס אותם צריך יותר מפרסום של מודעות דרושים וצריך להבין את החסמים - למשל לבנות את הראיונות כך שיתאימו לאותן אוכלוסיות וליצור בחברה אווירה מתאימה (למשל לא שוביניסטית).

בימים אלו נוצרת הזדמנות לשילוב האוכלוסיות האלו כתוצאה מהמעבר לעבודה מרחוק. בארגון התייחסו לזה בדוח, וגם פה זה נכתב בעבר, אבל לכתוב ולהגיד את זה שוב ושוב - גיוס עובדים מרחוק יכול להיות Game Changer לכלכלה הישראלית - עם תשתיות תחבורה שיאפשרו להגיד פעמיים בשבוע למרכז ותשתיות טכנולוגיות חזקות גם בפריפריה, הייטקיסטים יוכלו לעבוד מכל מקום.

מלבד הזדמנויות התעסוקה, זה ישנה את מפת הנדל"ן והמסחר, ישנע אוכלוסיות בתוך המדינה, יחזק ישובים רחוקים, וישפיע גם על החינוך. בשביל זה צריך להתרחש שינוי בחברות ההייטק עצמן, שהאתגר שלהן הוא ללמוד להעסיק אנשים מרחוק לאורך זמן, להכשיר אותם, ליצור דנ"א לחברה ולשלב את אותם עובדים. המדינה, מצידה, צריכה לעשות שינויים במדיניות שלה, למשל בתוכניות התמריצים שלה, כדי לראות שההזדמנות הזאת לא מתפספסת בגלל תמריצים לא נכונים לשחקנים השונים.

כמובן שכדי לחבר את ההייטק לכל החברה הישראלית צריך הרבה יותר. הדוח של סטארט-אפ ניישן סנטרל זה מקום טוב להתחיל בו.

JFrog הנפיקה: "המשקיעים רצו לשמוע שהקורונה והתחרות לא יפגעו בנו"

השבוע התקיימה הנפקת JFrog, השנייה בגודלה של חברה ישראלית (אחרי מובילאיי). ההנפקה בוצעה בשווי גבוה יותר ממה שתוכנן בהתחלה, של 3.9 מיליארד דולר לפני הכסף. את השבוע סיימה המניה בעלייה של 50% והשווי עומד על 5.7 מיליארד דולר. שירי חביב ולדהורן ואני ערכנו ראיון עם שלומי בן חיים, המנכ"ל ואחד ממייסדי החברה. דווקא מכיוון שמדובר בתקופה סוערת מבחינת הנפקות, עניין אותנו לשמוע מה בכל זאת מטריד את המשקיעים.

"הרבה דיברו איתנו על התחרות. שוק ה-DevOps נבנה נכון עם צורך נכון. יש שווקים שאתה לא מבין מה עושים, ויש שווקים שאתה מבין את הצורך ויודע שזה יקרה, גם אם ייקח עוד שנה-שנתיים. כשמשקיע גדול רואה שגם מיקרוסופט ואמזון נכנסות לתחרות, הוא רוצה לוודא שהוא שם את ההשקעה על החברות הנכונות. עניין אותם גם איך הקורונה השפיעה עלינו. הם רוצים לוודא שהתחרות והקורונה לא יורידו את הכסף שלנו לטמיון", אמר בן חיים.

בן חיים גם התייחס לשאלה האם יש בועה בשוק ולכך שמניות רבות קופצות אחרי ההנפקה (בין היתר בהקשר להנפקת Snowflak, אליה אני מתייחס בסעיף הבא). "עולם ההנפקות ב-5-4 חודשים האחרונים, תוך כדי הקורונה, יצא מכל איזון", אומר בן חיים. "הקפיצה של היום הראשון - אני קורא לה חוסר אחריות, אני לא מבין איך חברות עושות 100% ו-200%, זה לא להשאיר כסף על השולחן אלא לא לדעת לאן אתה הולך.

"בנינו עם החתמים מודל, ואני אמרתי שמה שיקרה מעבר למחיר, שאני חושב בכנות שהוא משקף את שווי החברה - מה שיקרה בשוק זה לא בשליטתי. דבר שני, כשאתה בא כמו JFrog כחברה רווחית עם תזרים חיובי ומספיק כסף בבנק, ה-IPO הוא אבן דרך לגדול ולא אמצעי לגיוס כסף".

לראיון המלא.

ההנפקה הגדולה אי פעם ​של חברת תוכנה לא איכזבה

(הופיע במקור בקבוצת הפייסבוק שלנו)

לא רוצה לקחת יותר מדי תשומת לב מהנפקת JFrog, אבל הייתה היום עוד הנפקה לא פחות מסקרנת - חברת Snowflake (טיקר: SNOW) הונפקה לפי שווי של 33 מיליארד דולר בהנפקה הכי גדולה של חברת תוכנה אי פעם. המניה סיימה את שבוע המסחר עם שווי כפול. רק כדי להבין כמה השוק הפרטי והציבורי השתגעו - החברה גייסה בפברואר האחרון לפי שווי של 12 מיליארד דולר.

סקירה קצרה על החברה:

מה היא עושה? היא בגדול מספקת Data Warehouse (מחסן נתונים) בענן, כלומר היא מספקת תשתית טכנולוגית וכלים שמאפשרים לארגון לנהל את הנתונים שלו, לסנכרן בין מאגרי נתונים, לנתח את הדאטה בזמן אמת ועוד.

כמה מספרים: הכנסות החברה בשנה האחרונה הגיעו ל-400 מיליון דולר. צמיחה של 135% לעומת השנה שלפני כן. החברה מציגה ביצועים מאוד גבוהים בהשוואה לחברות SaaS אחרות (למשל, net dollar retention rate של 158%).

עם זאת, החברה מפסידה - והרבה. בשנה האחרונה היא הפסידה 343 מיליון דולר. בגלל תשלומים גבוהים לספקיות ענן, הרווח הגולמי שלה עומד על קצת יותר מ-60% מההכנסות. הוצאות השיווק והמכירות עומדות על 70% מההכנסות. המשקיעים בטח חושבים - עולה לה הרבה כסף להביא לקוחות, אבל לפחות מי שמגיע ממשיך להגדיל להגדיל את צריכת המוצרים שלה. ועדיין - גם אם מורידים לגמרי את הוצאות השיווק והמכירות, החברה בקושי רווחית.

ועוד משהו: בהנפקה נכנסו להשקעה ב-Snowflake שני גופים גדולים: חברות ברקשייר הת'וואיי וסיילספורס. זאת אחת מהסיבות להייפ סביב המניה.

השקעות ההון סיכון לא נפגעו? תלוי איך מסתכלים על זה

משבר הקורונה אמנם הכה בתעשיות רבות אך לפעמים נראה כי תעשיית ההייטק בקושי נפגעה, למעט חברות שמספקות מוצרים ופיתוחים לתעשיות שנפגעו (כמו למשל ענף התיירות). מי שיגלול קצת למטה יראה שכמה סטארט-אפים הודיעו השבוע על גיוסים, וזה אינו שבוע חריג. הסיבה לכך היא אופטימיות כלפי היכולת של חברות הטכנולוגיה להרוויח משינוי בדפוסי השימוש של הציבור הרחב. אולם מי שמכיר את מה שקורה מאחורי הקלעים מבחין בשינויים שבכל זאת מתרחשים, למשל ברצון של משקיעי הון סיכון להפחית את הסיכון שהם לוקחים.

הקרנות ממשיכות להשקיע כדי לא לפספס את המגמות החיוביות, וגם מכיוון שיש להן הרבה כסף שגייסו טרום המשבר, אך הן עושות זאת בתנאים אחרים. כך לפחות על פי סקר של משרד עוה"ד שבלת, בשיתוף פעולה עם פירמת עוה"ד Fenwick & West LLP מסיליקון ואלי.

עיקר ממצאי הסקר:

• 14% מסבבי הגיוס היו בשווי יורד (כמו בסיליקון ואלי), ו-81% היו בשווי עולה (לעומת 75%). השאר באותו שווי.
• עדיפות למניות בכורה (Senior liquidation preferences) - ב-79% מסבבי הגיוס של חברות ישראליות, לעומת 51% ב-2019, שהיה אז השיעור הנמוך אי פעם. המשמעות היא מתן עדיפויות למשקיעים חדשים.
• אף חברה ישראלית שגייסה סבב D ומעלה לא גייסה בשווי יורד, לעומת 19% מהחברות בסיליקון ואלי - עדות לכך שהמכפילים של חברות ישראליות בסדר גודל הזה הם שפויים יותר. עם זאת, בכל החברות שגייסו E ומעלה ניתנה עדיפות למניות בכורה.
• מניות משתתפות (Participation in Liquidation), שמאפשרות למשקיע לקבל קודם את ההשקעה שלו ואז להתחלק ביתרת הכסף - ב-25% מהסבבים בישראל, לעומת 16% מהסבבים בשנה שעברה

סוף מפתיע לסאגת טיקטוק-ארה"ב

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ סיים בסוף השבוע, כנראה באופן סופי, את הסאגה סביב סוגיית הפעילות של טיקטוק בארה"ב. טראמפ אישר העסקה בין טיקטוק לאורקל, אותה בחרה על פני האפשרות למכור את הפעילות האמריקאית למיקרוסופט.

הבחירה באורקל הייתה מפתיעה שכן לא מדובר בעסקת מכירה אלא בשיתוף פעולה אסטרטגי שכולל יצירת חברה חדשה, שבה אורקל תחזיק ב-12.5%. גם וול מארט הצטרפה לעסקה ותחזיק ב-7.5% מהמניות. לפי דיווח ב"בלומברג" היום, העסקה משקפת לחברה החדשה שתוקם שווי של 60 מיליארד דולר. ב-80% הנותרים תחזיק בייטאדנס, החברה האם של טיקטוק, אך מכיוון ש-40% מהמניות שלה מוחזקים על ידי משקיעים אמריקאים, הלכה למעשה תהיה שליטה אמריקאית (חלקה בשרשור) בחברה החדשה. החברה, שתיקרא טיקטוק גלובל, תהיה אחראית על אבטחת המידע והנתונים של משתמשי הרשת החברתית בארה"ב, באמצעות שירותי הענן של אורקל.

בוול מארט ובאורקל יקצו 5 מיליארד דולר להקמת קרן שתקדם חינוך בארה"ב, ככל הנראה כחלק מהרצון של טראמפ לגזור קופון מהעסקה. גם השלטון הסיני כנראה יתמוך בעסקה מכיוון שטיקטוק עדיין נשארת בשליטה של חברה סינית.

העסקה שיוצאת לפועל רחוקה ממה שטראמפ דחף לו ולא ברור האם מסתפק בעסקה הנוכחית כי הוא גם יוכל להציג אותה כהישג בבחירות, האם החליט לא למתוח את הגבול יותר מדי, או בגלל הקרבה שלו לבכירים בחברת אורקל? בכל מקרה יהיה מעניין לראות איך המודל הזה יעבוד, והאם מדובר בסוג של תקדים להמשך.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

איך הופכים פרויקט גמר במכללה לאקזיט של 450 מיליון דולר, הישראלי שיש לארוחת צהריים עם וורן באפט, הוויברטור הרובוטי שהביא את הסקס-טק ל-CES, ראיון עם מפקד היחידה הסודית שתספק מודיעין בזמן אמת לחיילים בשטח - ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה.

• קבוצת Team8 הודיעה רשמית על קרן הפינטק שלה, שבה שותפים רקפת רוסק-עמינח, יובל טל, רונן אסיא וגליה באר-גבל. אופיר דור ואני ריאיינו אותם השבוע. דיברנו על התרומה ליזמים ("זה מפחית את הסיכום שהם לוקחים") ועל עתיד הפינטק ("הבנקים לא ייעלמו"), אבל מה שעניין אותי זה הפן האישי - למה הם החליטו לחבור אחד לשני, האם באמת צריך את ארבעתם כדי להקים קרן טובה, וממה הם חוששים (את התשובות לשאלה הזאת הכי אהבתי - הן כללו אזכור לפיטר פן, רצון לאדרנלין ועוד. לראיון המלא.
• עמית בן דב, מנכ"ל חברת גונג ואחד ממייסדיה, הוביל את החברה בחודש שעבר לגיוס לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר (לפני הכסף). הוא בכלל לא אהב מחשבים, חלם להיות ג'ימי הנדריקס הבא, ומכר ציוד אודיו לאולפני הקלטות. עד ששם, באחד האולפנים המובילים בארץ, הבין את הפוטנציאל של הטכנולוגיה והלך ללמוד מדעי המחשב. גם למקום העבודה הראשון בתעשיית ההייטק, זה שכנראה שינה את מסלול חייו, הגיע בטעות, רק כי לא זנח את החלום להיות בעסקי הבידור. ראיון על הילדות, על ניהול ועל איך לוקחים חברה לשווי כזה בתוך חמש שנים בלבד. לראיון המלא.
• אנבידיה רוכשת את חברת ARM הבריטית בעסקה שצפויה לזעזע את עולם השבבים. מה עומד מאחורי העסקה ולמה אחד ממייסדי ARM חושב שהיא אסון?
• כשסלקום והוט בוחרות לשלב ידיים: מה הולך לקרות למהירות האינטרנט שלנו?
• בלי אייפון, אבל עם מדידת חמצן בדם: מהם המוצרים החדשים עליהם אפל הכריזה השבוע?
• מנכ"ל Proofpoint ישראל: "עבודה מהבית היא פריבילגיה של חברות מבוססות"

מה בתעשייה:

רכישה + אקזיט

• חברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי אודו סקיוריטי (Odo Security), שמפתח פתרון המאפשר חיבור מאובטח מרחוק לשירותים ארגוניים, בלי צורך בהתקנת תוכנה מוקדמת. צ'ק פוינט לא פרסמה את סכום הרכישה, אך לפי הערכות, אודו סקיוריטי - שגייסה בשלוש שנות פעילותה 5 מיליון דולר - נמכרה ב-30 מיליון דולר. אודו סקיוריטי הוקמה על ידי שלושה יזמים, אור ונועה זילברמן וגיל-עד שטינברג. משרדי החברה יושבים בתל אביב והיא מעסיקה כ-20 עובדים. החברה גייסה סבב גיוס אחד, ב-2018, מהקרנות מאגמה, TLV Partners ו-KDC Ventures.

קרנות

• חברת Wix חשפה באופן רשמי את קרן ההון סיכון שהקימה לפני כשנה, Wix Capital. הקרן השקיעה עד כה 5.6 מיליון דולר בכמה סטארט-אפים. היא משקיעה בשלבי סיד ו-A ומתמקדת בתחומים המשפרים את האופן שבו עסקים פועלים בעידן הדיגיטלי. לידיעה המלאה.
• קרן ההון סיכון חץ ונצ'רס (Hetz Ventures), המשקיעה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים, הודיעה על סגירת הקרן השנייה שלה בהיקף 77 מיליון דולר. הקרן הראשונה שלה הייתה בהיקף של 55 מיליון דולר. חץ הוקמה על ידי שלושה יהודים-בריטים מרקעים שונים: לורד אנדרו פלדמן, סטיוארט רודן ויהודה טאוב. לידיעה המלאה.
• חברת ההשקעות קפיטל נייצ'ר, שבעלי המניות שלה כוללים בין היתר את חברות אלביט ורפאל, תקים חממה טכנולוגית בתחומי ביטחון והגנת המולדת יחד עם קבוצת אבנון. שתי החברות מתכננות לגייס 40-50 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומוסדיים לקרן השקעות שתפעל כחממה. לידיעה המלאה.

סקנדרי בשוק הציבורי

• קורנית דיגיטל, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר, מבצעת הנפקה משנית נוספת (בשנה שעברה גייסה 137 מיליון דולר). במסגרת הנפקת המניות החדשות החברה מגייסת 125 מיליון דולר, עם אופציה לגייס 34 מיליון דולר נוספים. כמו כן, ההנפקה תכלול הצעת מכר מצד אמזון, שמחזיקה במניות החברה ומוכרת חלק מאחזקותיה תמורת 100 מיליון דולר. לידיעה המלאה.

גיוסי הון

• על פי דיווח באתר "בלומברג", חברת נקסט אינשורנס (Next Insurance) הישראלית, שפועלת בתחום האינשורטק, מנהלת מגעים לגייס 250 מיליון דולר לפי שווי של 2.25 מיליארד דולר. הגיוס, אם ייצא אל הפועל, יהיה בשווי כפול מזה שגייסה החברה לפי שנה. גורמים שמעורים בפרטים מסרו ל"בלומברג" כי קרן ההשקעות של גוגל מנהלת מגעים להוביל את סבב הגיוס. בחברה ובקרן סירבו להגיב, וב"בלומברג" הדגישו כי פרטי ההשקעה עוד לא סגורים ועשויים להשתנות במהלך המשא ומתן.
  החברה הוקמה ב-2016 על ידי גיא גולדשטיין, אלון חורי וניסים טפירו, מייסדי חברת Check. במהלך השנים גייסה החברה 380 מיליון דולר (לא כולל הסבב הנוכחי). בין המשקיעים בחברה, ענקית ביטוח המשנה הגרמנית, Munich Re, רד פוינט ונצ'רס, הקרן התאגידית של אמריקן אקספרס, TLV Partners, זאב ונצ'רס של אורן זאב, Group11 של דובי פרנסס ועוד. לידיעה המלאה.
• מדיגייט (Medigate), סטארט-אפ ישראלי המפתח פלטפורמה לניהול והגנה על מכשור רפואי מפני מתקפות סייבר, הודיע על גיוס של 30 מיליון דולר (בסך הכל גייס עד כה 50 מיליון דולר). מדיגייט הוקמה ב-2017 על ידי יהונתן לנגר, פיני פנחסוב ואיתי קירשנבאום. את הסב הובילה קרן פרטק הבינלאומית (Partech) והצטרפה אליו Maor Investments כמשקיעה חדשה נוספת. בסבב השתתפו גם המשקיעים הקיימים של החברה - YL Ventures הישראלית וקרנות U.S. Venture Partners ובלאמברג קפיטל האמריקאיות. לידיעה המלאה.
• חברת Aidoc (איידוק), המפתחת ומשווקת תוכנות בינה מלאכותית לעיבוד תמונות רפואיות, הודיעה על גיוס של 20 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 60 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי אלעד וולך, מיכאל ברגינסקי, גיא ריינר. המשקיעים בחברה כוללים את הקרנות המשקיעים בחברה הם Square Peg, מאגמא, Emerge ,TLV Partners וכן את המשקיע הפרטי דני הדר. לידיעה המלאה.
• הסטארט-אפ ואראדה (Varada), המציע פלטפורמה לניתוח ביג דאטה, הודיע על גיוס של 12 מיליון דולר (בסך הכל גייס הסטארט-אפ כ-20 מיליון דולר). ואראדה הוקמה ב-2017 על ידי טל בן משה, רומן ויינברנד ודוד קראקוב, יוצאי XtremIO, והיא מנוהלת על ידי ערן ואנונו, לשעבר מנכ"ל לייבפרסון ישראל. סבב הגיוס הובל על ידי קרן מיזמה (MizMaa), קרן במימון משפחות עשירות מסין הממוקדת בהשקעה בחברות הייטק ישראליות. בסיבוב השתתפה גם קרן גפן קפיטל לצד המשקיעים הקיימים של ואראדה: לייטספיד, סטייג וואן ו-F2 קפיטל. לידיעה המלאה.
• חברת BWR, שמפתחת פלטפורמת שירותים להפעלת כלים אוטונומיים, גייסה 10 מיליון דולר (עד כה גייסה 11.5 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי בן אלפי, אבירם שמואלי ויאיר שחר. את סבב הגיוס הוביל Jesselson, פמילי אופיס, והשתתפו בו גם הקרנות אנטרה קפיטל ו-Peregrine וכן משקיעים פרטיים, בהם מייסד דאטורמה רן שריג.
• חברת Hysolate (היסולייט), שעוסקת באבטחת סייבר של נקודות קצה, הודיעה על גיוס של 10 מיליון דולר, שלפי IVC, בוצע בחודש מרץ (עד כה גייסה החברה 33 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2016 על ידי טל זמיר ודן דינר (שכבר לא מחזיק בתפקיד פעיל בחברה). את סבב הגיוס הנוכחי הובילה Planven Investments, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים, הקרנות NGP Capita, בסמר, Innovation Endeavors ו-Team8 שהייתה שותפה להקמת החברה.