מנכ"ל משרד הפנים במאמר מיוחד ל"גלובס" על פעילות הוועדות הגיאוגרפיות

עד לשנת 2016, בגלגולן הקודם של הוועדות הגיאוגרפיות, שימשו הוועדות כבורר הפועל ליישוב סכסוכים בין הרשויות. היו אלה ועדות חקירה שהוקמו אד הוק, באופן נקודתי וזמני, ובהתאם לבקשות הרשויות המקומיות.

כל רשות מקומית יכולה הייתה לדרוש להקים ועדת חקירה לצורך בחינת טענותיה כלפי הרשויות השכנות בנוגע לגבולותיה או לחלוקת הכנסות ממתחמים מניבים שבקרבתה. משרד הפנים מצידו לא יזם ולא הכווין בעצמו שינויים במפת השלטון המקומי. במילים אחרות, הוועדות פעלו כזרוע של השלטון המרכזי לעשיית סדר כל אימת שצריך, אבל לא באמת יצרו מציאות חדשה. מדיניות וחזון לא היו שם.

הרפורמה המשמעותית התרחשה בשנת 2016, כששר הפנים אריה דרעי החליט להטות את הספינה. לאחר פיילוט מוצלח שערך שר הפנים דאז גדעון סער, השר דרעי עם כניסתו למשרד הבין שבידיו כלי משמעותי מאוד ליישום מדיניות של צדק חלוקתי וצמצום פערים בין הרשויות בישראל. וברוח התקופה, דרעי למעשה עשה עדכון גרסה לוועדות הגיאוגרפיות, והיום הן לא רק מגיבות, אלא גם יוזמות במטרה להוביל שינוי.

שקיפות מלאה ושת"פ עם הרשויות

הרפורמה חילקה את המרחב המוניציפלי בישראל לשש ועדות גיאוגרפיות קבועות העוסקות בחלוקת הכנסות ובשינוי גבולות בין הרשויות המקומיות. כדי להבטיח שעבודתן תיעשה בהתאם למדיניות המשרד להשגת צדק חלוקתי וצמצום פערים של ממש - במתכונתן הנוכחית הוועדות דנות, מלבד בקשות שמגיעות מהרשויות המקומיות, גם ביוזמות עצמאיות של משרד הפנים ושל גופים ממשלתיים אחרים ואף יוזמות בעצמן נושאים לדיון - כל ועדה, מהיכרותה עם צורכי הרשויות בתחום פעילותה.

הן מתנהלות בשקיפות מלאה ותוך הידברות ושיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ועם הגופים היציגים. הדיונים פומביים ופתוחים לציבור הרחב וכל ההחלטות מתפרסמות. כשחורצים גורלות - מן הראוי שהתהליך יהיה גלוי לעיני כול.

חלוקה מחודשת של משאבים, מקורות הכנסה שעליהם נשענות הרשויות, היא לא דבר קל לעיכול. להכנסות אלה יש השפעה ישירה על חיי היומיום של התושבים והן למעשה מממנות את השירותים הניתנים להם - רווחה, חינוך, ניקיון ועוד. הצורך ביצירת איזון, בהפעלת שיקול דעת ובקבלת החלטות לאחר דיונים מעמיקים הוא קריטי ומחויב המציאות. אסור להן להתנהל כפיל בחנות חרסינה. בנוסף, בשנים האחרונות התנהלו הוועדות במקביל למוסדות התכנון, שהיו מחוץ לתחום אחריות משרד הפנים. כעת, משחזרו המוסדות אלה למשרד, הוועדות פועלות יחד איתם כדי לייצר מדיניות אחידה שמטרתה היא קידום צדק חלוקתי וצמצום פערים במדינת ישראל.

פועלים ליצירת מקורות הכנסה חדשים

מיום הקמתן דנו הוועדות באופן חלוקת הכנסות שנתיות בהיקף של כ-800 מיליון שקל. במהלך השנה הנוכחית ועד סופה יחולקו לרשויות חלשות הכנסות בגובה של כ-150 מיליון שקל והצפי הוא שבשנת 2021 יחולקו כ-200 מיליון שקל.

לפי הנתונים, התושבים באשכולות חברתיים כלכליים 1-5 קיבלו פי 8 יותר כסף לעומת תושבים באשכולות 6-10. מטבע הדברים, רוב הרשויות שמרוויחות הן חלשות ושוכנות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. בנוסף, החל משנת 2016, דנו הוועדות בשינוי שטחי שיפוט בהיקף של כ-550 אלף דונם.

דוגמה בולטת ליצירת מקורות הכנסה חדשים לפריפריה הוא המקרה של מכון דוד (רפאל) במפרץ חיפה. באפריל 2018, קיבל שר הפנים את המלצת הוועדה הגיאוגרפית חיפה להעביר את המכון משטח חסר מעמד מוניציפלי לתחום שיפוטה של עיריית קריית ים ולחלק את ההכנסות בין עיריות עכו, קריית מוצקין, קריית ביאליק ומועצה אזורית מטה אשר. אומדן ההכנסות עומד על כ-50 מיליון שקל שעד אז לא חולקו, למרות ההשפעה הנרחבת של המתחם על הרשויות הסמוכות.

דוגמה נוספת היא חלוקת ההכנסות משטח נמל התעופה בן גוריון. נמל התעופה נותר אמנם שטח חסר מעמד מוניציפלי מתוך שיקולים לאומיים, אולם רק עצם הקמת הוועדות הקבועות הביא לחלוקת מאות מיליוני שקלים מדי שנה לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה ומושפעות רבות מפעילותו.

כך גם לגבי חלוקת ההכנסות מהמועצה התעשייתית נאות חובב בין 11 רשויות מקומיות הסמוכות לה. מדובר בחלוקת הכנסה בגובה 20 מיליון שקל ולאחר מכן חלוקה של כ-10 מיליון שקל בשנה. רוב הרשויות שנהנות מחלוקת הכנסות זו הן רשויות מהמגזר הבדואי שסובל ממחסור במקורות הכנסה עצמאיים.

כל אלה ממחישות היטב את הפוטנציאל הגלום בפעילות הוועדות הגיאוגרפיות ואת ההשפעה בשטח שהן כבר יצרו. אני סמוך ובטוח שגם בשנים הבאות הן ישמשו כלי מרכזי ליישום מדיניות שמובילים משרד הפנים והעומד בראשו לצמצום פערים בין רשויות מקומיות, לחלוקה צודקת ויעילה יותר של משאבים ולתיקון עוולות היסטוריות.