הקמת מערך איסוף מחשבים לאומי - זה ייתכן, זה אפשרי

המעבר ללמידה מרחוק הציב למערכת החינוך אתגר לא פשוט. בעיקר לאור הפער הדיגיטלי הקיים. אך מצבים מורכבים מחייבים גם פתרונות מידיים. כאלה שיעניקו למאות אלפי תלמידים בישראל מענה אמיתי לא רק בעוד שנה. אלא עכשיו. פתרון כזה קיים. יש למדינת ישראל את היכולת. עכשיו צריך גם רצון.

ההסכם שנחתם לאחרונה על ידי משרדי האוצר והחינוך עם ספקי מחשבים לרכישת 144 אלף מחשבים בעלות כוללת של 1.2 מיליארד שקל (לפי הפרסומים) עשוי אמנם להביא בשורה לתלמידים רבים ללא מחשב, אך לא בשנת הלימודים הנוכחית. הם לצערם, גם השנה, יסתכלו בעיניים כלות כיצד חבריהם לספסל הלימודים לומדים מרחוק, והם, נותרים מאחור. ספק אם ידביקו את הפער.

להבדיל מההפתעה שאחזה בכולנו בחודש מרץ, עת באבחה אחת נשלחו הילדים ללמידה מרחוק, הפעם היה זה ידוע מראש. שישה חודשים שלמים שבהם ניתן היה להיערך לשנת הלימודים הנוכחית. למפות את הצרכים ברשויות המקומיות, בבתי הספר, בפנימיות, במרכזי נוער בסיכון, ולפעול למתן פתרונות מחשוב מידיים. כן, עוד השנה, זאת לצד פתרונות ארוכי טווח.

זה לצערנו לא קרה ונדמה שהיה מי שהחליט פשוט לוותר על שנת הלימודים הנוכחית. שנה שנשענת על מערכת למידה מרחוק שלא הוכנה לה תשתית ראויה. לשון המעטה.

את הפתרון, כך נראה, העדיפו לדחות לשנה הבאה. ומה עד אז? איש איש לעצמו. ילד ילד למשפחתו, לגורלו, ולמצבו הסוציו-אקונומי עימו נולד. וכך מוצאים עצמם מורים אובדי עצות והורים חסרי אונים מקוששים מחשבים מעמותות ומיזמים פרטיים. פשוט לא נותרה להם ברירה אחרת.

מחשב לכל ילד בתוך חודש עד חודשיים

אלא שיש פתרון. והוא פשוט וקל ליישום והוא מוגש פה לפניכם: הקמת מערך איסוף מחשבים לאומי, שעשוי תוך חודש אחד עד חודשיים לפתור, לפחות באופן זמני, את בעיית היעדר המחשבים. או לכל הפחות יפחית במידת מה את המצוקה.

שיטת העבודה תהיה פשוטה ומהירה. תחילה יאספו מחשבים ממשרדי הממשלה השונים, על מחוזותיהם, אגפיהם ויחידותיהם, לאחר שאלה יתבקשו להיערך לכך בהתאם ולהקצות מחשבים שאין בהם צורך. איסוף יתבצע גם מהרשויות המקומיות, מהחברות הממשלתיות ומהתעשיות הביטחוניות, אשר נוהגות בשגרה להעביר את המחשבים לגריטה.

במקביל למגזר הציבורי, יגוייסו למשימה גם הגופים המוסדיים המנהלים את הכספים של הציבור. הבנקים, חברות הביטוח, קרנות ההשתלמות ועוד. גם משם ניתן לאסוף עשרות אלפי מחשבים נוספים. ולבסוף ייקרא אל הדגל גם המגזר העסקי, אשר כבר כיום חלקו נושא בנטל ודואג לתרום מחשבים.

המחשבים התקינים שיאספו יעברו השמשה בעלויות מינימליות בסיוע אנשי מקצוע ומתנדבים ויחולקו אל מוסדות הלימוד, לצורך הקמת מערך השאלת מחשבים באמצעות ספריות בית הספר.

זהו לא פתרון מושלם, וגם לא מבטל את הצורך האדיר ברכישת מחשבים, אך הוא עשוי להעניק מענה מיידי למאות אלפי הילדים שבשנת הלימודים הנוכחית, לומדים מרחוק, ללא מחשב. נבדלים מחבריהם לכיתה, ששפר עליהם מזלם.

פתרון כזה או פתרונות אחרים חייבים להיבחן בזמן אמת. ואם הם אינם נבחנים, צריך לשאול מדוע. כי הילדים שלנו, דור העתיד, זה המשאב היקר ביותר שיש למדינה שלנו להציע. ואם לא נשקיע בהם. אם לא נהיה יצירתיים, נפתח פער שלא נצליח לעולם לסגור. 

הכותב הוא עו"ד לקניין רוחני, פעיל ויזם חברתי לצמצום הפער הדיגיטלי ומקים המיזם "מחברים את ילדי ישראל" המחבר ילדים למחשבים