לא בטוח שהפתרון לנגיף הקורונה יגיע באמצעות חיסון או תרופה

מעל 170 חברות וגופים מצויים בשלבים שונים של מרוץ עולמי אחרי החיסון המיוחל. מכיוון שמושקעים במאמץ הזה מאות מיליארדי דולרים, האפשרות שלא יהיה חיסון לא עולה על הדעת.

אך בשבועות האחרונים התבשרנו על עצירה זמנית בניסוי הדגל של החיסון הבריטי אותו מפתחת חברת אסטרהזנקה. זה מתכתב עם מחקר של 39 מהאימונולוגים הבכירים בגרמניה ומחקרים מארה"ב וארצות נוספות ולפיהם מבחינה מדעית בתרחיש סביר, לא יהיה בכלל חיסון אפקטיבי לקורונה.

החוקרים טוענים של-81% מהאוכלוסייה יש "זיכרון חיסוני" בעקבות היחשפות בעברם לווירוסים אחרים ממשפחת הקורונה. הזיכרון החיסוני הזה מייצר נוגדנים בעת שהם נדבקים בנגיף הקורונה הנוכחי (SARS CoV2) ולכן הם יתמודדו עם הנגיף בקלות והמחלה תהיה מאוד קלה עבורם, וחלקם אף בכלל לא ירגישו סימפטומים.

בארה"ב מחקר אחר מצא שלכ-50% מהאוכלוסייה זיכרון חיסוני כזה. זאת אומרת שבין 50% ל-81% מהאנשים יעברו את הקורונה בקלות יחסית, כי הם נדבקו בעברם בווירוסים אחרים ממשפחת הקורונה. אך מה לגבי היתר?

היתר יקבלו חיסון וגם הם יינצלו. נכון? אז זהו שלא בטוח כלל.

העובדה שלאחוזים כה ניכרים מהאוכלוסייה יש זיכרון חיסוני, הופכת את בדיקת החיסון למשימה קשה ביותר - וייתכן מאוד שבלתי אפשרית. הווה אומר שגם אם החיסון יעיל ובטוח לשימוש (מה שבכלל לא בטוח - הניסיון ההיסטורי מלמד שהסיכויים להצלחה נמוכים ביותר), אנחנו לא נדע מה התוצאה, כי לרוב האוכלוסייה הוא עלול לשנות מעט מאוד, אם בכלל.

התרחיש הסביר והמדאיג הוא שהיכולת של רוב האוכלוסייה לייצר נוגדנים במהירות נגד הקורונה, כי יש להם זיכרון חיסוני קודם, מייצרת מצב בו כל חיסון שייבדק לא יוכל באמת להוכיח שהוא אפקטיבי ביחס לקבוצת הביקורת. כי מי ישים לידינו שהחיסון הוביל ליצירת הנוגדנים ולא הזיכרון החיסוני? אמנם המדע מכיר דוגמאות הפוכות, שחיסון משפר זיכרון חיסוני, אבל הגילויים האחרונים מערימים קושי נוסף ומשמעותי על מאמץ שמלכתחילה הינו בעל סיכויים נמוכים להצלחה.

די לנו לבחון את המציאות בחיסוני ה-HIV, כ-40 שנה אחרי התפרצות המגיפה, למרות המאמץ האנושי האדיר - אין תרופה ש"מעלימה" את הנגיף ואין חיסון.

ברמה הפרקטית הממצא המדעי הזה הוא צרה צרורה: לאור הלחצים הפוליטיים האדירים והכמות האדירה של כסף שנשפכה כבר, ה-FDA יאשר כמה וכמה חיסונים. אך מהר מאוד יוודא לציבור הרחב שלא בטוח בכלל שהחיסונים אכן עושים את מלאכתם, וחמור מכך, תופעות הלוואי לחיסון יעמידו את הציות של האזרחים בספק - מדוע שאזרחים שרובם בעלי זיכרון חיסוני יסבלו מתופעות לוואי לחיסון, כאשר האפקטיביות שלו מוטלת בספק משמעותי?

סקר של CNN מצא ש-44% מהאמריקנים לא יהיו מוכנים לחסן את עצמם, גם אם החיסון יינתן בחינם. זאת כנראה מפחד לסיבוכים שינבעו מהחיסון עצמו או חוסר פחד מהקורונה. כמה יסכימו לחסן את עצמם כאשר לא יהיה קיים ביטחון שהחיסון בכלל עובד?

החדשות האלו הן משמחות כי לרובנו זיכרון חיסוני ואם נחלה נעבור את הקורונה בקלות אך הן גם חדשות רעות מאד מכיוון שיתכן ולא יהיו בכלל חיסונים אפקטיביים עבור האוכלוסייה החשופה.

זיהוי של קורונה תוך שניות ובעליות נמוכות

אנו מעריכים שהפתרון לאנושות יגיע מכיוון אחר לגמרי. מדובר בפיתוחים טכנולוגיים שמאושרים לאחרונה במסלול סופר מהיר על ידי ה-FDA. פיתוחים אלו מקצרים באופן דרמטי את משך הזיהוי של אלו מבנינו שחולים והם עולים פרוטות.

כבר עתה אישר ה-FDA את הפתרון הטכנולוגי לזיהוי של חברת התרופות אבוט, שמזהה קורונה תוך 10 דקות בעלות של 5 דולר לבדיקה. הממשל האמריקני מיהר ורכש 150 מיליון ערכות זיהוי כאלו.

החברה הישראלית אינסייט טוענת שיש לה פתרון שיזהה אם אתם חולים תוך כשנייה אחת ובעלות של 25 סנט לבדיקה. פתרון כזה יהיה כה מהיר וזול עד כי אכן יוכל להיפרש בכל מקום.

לפי הערכות קיימות, בצנרת עשרות טכנולוגיות זיהוי נוספות המחכות לאישור ה-FDA.

ברגע שערכות אלו תהיינה זמינות, הן תוכלנה להיפרש בכל מקום. החל משדות תעופה, דרך בתי קולנוע, אולמות מופעים, חנויות, אולמות אירועים ואפילו בתי ספר, בתי כנסת, רכבות ואוטובוסים.

מי שיצא חיובי לא יוכל לעלות על אוטובוס, להיכנס לאולם אירועים, ילדיו יהיו מנועים מלהיכנס לבית ספר ואולי לא יוכל אפילו להיכנס לבניין המשרדים שבו הוא עובד או לבית הכנסת. אנשים ידעו מיידית כי חלו, ויפסיקו להדביק ללא ידיעתם וימהרו לבודד את עצמם והמגפה תדעך ותיעלם במהירות.

אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר ישראל סיפור הצלחה. דודי הראל הוא מנכ"ל חברת סיטוריזן