רשות החדשנות מחפשת מנכ"ל חדש. ולא בטוח שהוא חייב לבוא מההייטק

בסוף אוגוסט הודיע מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון על התפטרותו בשל מה שהוא הגדיר כתחושת מיצוי, והוא יסיים בקרוב ארבע שנים בתור המנכ"ל הראשון של הרשות. כדי להצטרף לרשות, אהרון (66) עזב את אחד התפקידים האטרקטיביים בתעשייה המקומית - מנהל מרכז הפיתוח של חברת אפל בישראל. עזיבתו היא הזדמנות לבחינה האם מינוי של אדם שמעולם לא השתייך למגזר הציבורי, אך עתיר ניסיון בתעשיית ההייטק, הצדיקה את עצמה?

במקביל לכהונתו, גם הרשות צברה קילומטראז'. היא הוקמה בתחילת 2016, כהתפתחות של לשכת המדען הראשי, שפעלה בתוך משרד הכלכלה והיתה אחראית עד אז לקידום תעשיית ההייטק המקומית. היתרון שלה הוא בהיותה גוף סטטוטורי, דבר שמאפשר לה לקבל החלטות באופן עצמאי ומנתק אותה באופן יחסי מהשפעות פוליטיות. המחוקקים גם העניקו לה גמישות רבה יותר ביצירת מסלולי מענקים לחברות טכנולוגיה, והיא נועדה להיות גוף דינמי שיכול להגיב מהר לשינויים בהייטק ולקצץ את הבירוקרטיה הממשלתית המסורבלת בחלוקת סיוע לתעשייה. לכן, כל שינוי שנעשה בשנים האחרונות קשור גם לאהרון, אך גם למבנה החדש של הרשות.

 מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר, גלובס

משיחה עם שורת גורמים בתעשיית ההייטק לצורך כתבה זו נשמעה תמימות דעים בדבר ההצלחה של הרשות החדשה עד היום, הצלחה שבאה לידי ביטוי לדבריהם בעיקר ביישום תוכנית מהירה של תמריצים לסטארט-אפים שנקלעו לקשיים בתקופת הקורונה. "המערכת של רשות החדשנות מחוברת היום לתעשייה הרבה יותר מאשר בעבר", מעיד טל ברנוח, מייסד ומנהל קרן ההון סיכון דיסרפטיב. "ראינו בזמן הקורונה שברשות הגיבו לצרכים של התעשייה במהירות רבה והבינו שחייבים להתניע אותה. פתאום מההגשה של בקשה לתמריץ ועד לקבלת הכסף עברו ארבעה שבועות בלבד. לא היה דבר כזה בהיסטוריה".

גם אריק קליינשטיין, מייסד ושותף בקרן גלילות, מסכים כי בינתיים מדובר בסיפור הצלחה. "אהרון עשה עבודה מדהימה וזה משהו שבלט בחצי השנה האחרונה במיוחד", אומר קלינשטיין. "שתי התוכניות שהרשות פרסמה בזמן הקורונה, התוכנית לתמיכה בחברות צעירות במסלול מהיר והתוכנית לעידוד ההשקעה של גופים מוסדיים בהייטק, נראות כמו הצלחה. ראינו פה תגובה מהירה שלא אופיינית למשרדים ממשלתיים וזה הראה שיש כאן רשות שיודעת לעבוד".

"חשבתי שיהיה יותר גרוע. אני רואה את המציאות ואכן התרחשו שינויים חיוביים ואפקטיביים", מודה יגאל ארליך, שכיהן ב-1984-1992 בתפקיד המדען הראשי והיה אחד המתנגדים הבולטים בזמנו לסגירת לשכת המדען והפיכתה לרשות החדשנות. ארליך טען אז שאין הצדקה לשינוי הארגוני הרחב ולהחלפת מנגנון מתפקד במנגנון לא מוכר, אך היום נשמע מרוכך הרבה יותר. "אני עדיין לא חושב שקודם היה כזה נורא, אבל בתקופת אהרון, שהיה מנהל חזק, המערכת זרמה ועבדה יפה מאוד".

עם זאת, ארליך מזהיר כי הרבה מהבעיות הקשורות למבנה הארגוני הדו-ראשי בו פועלת רשות החדשנות עדיין קיימות. "השינוי הארגוני למעשה פיצל את תפקיד המדען הראשי לשניים ויצר כפילות - כשיש דמות אחת, יו"ר רשות החדשנות, שכפוף לשר הכלכלה, ודמות שנייה של מנהל רשות החדשנות, שהוא יותר עצמאי. במצב הזה כל סכסוך ביניהם יכול לפגוע בתפקוד המערכת. עד היום לא נתקלנו בריבים על סמכויות, אולי בגלל שבסיבוב הקודם אהרון נבחר לפני שהיו"ר עמי אפלבום נכנס לתפקיד, אבל חילוקי דעות כאלה יכולים לקרות, לכן המנהל הבא צריך להיות אדם עצמאי אבל גם מישהו שיודע להסתדר עם אנשים ועם פוליטיקאים", אומר ארליך.

"יש גם הרבה גופים מקושרים שיכולים להפריע לרשות החדשנות לפעול, כמו מפא"ת במשרד הביטחון או גורמים בתחום הסייבר במשרד ראש הממשלה, והמנהל הבא של הרשות חייב להיות בעל אישיות חזקה, שיידע לתת את הטון בתחום", אומר ארליך.

 יגאל ארליך, לשעבר המדען הראשי / צילום: איל יצהר, גלובס

"השנה הבאה היא קריטית"

המנהל החדש שיחליף את אהרון אהרון ייבחר על ידי מועצת הרשות מתוך רשימת מועמדים עליה תמליץ ועדת איתור שתכלול את יו"ר הרשות, נשיא התאחדות התעשיינים ושני חברים שימונו על ידי שרי הכלכלה והאוצר. בניגוד לאהרון, שנכנס לתפקיד בתקופה יציבה יחסית להייטק הישראלי, המנהל החדש נכנס בזמן סוער של מגפת הקורונה, שהשלכותיה המלאות על התעשייה הישראלית עדיין לא התבררו.

אהרון הגיע עם ניסיון עשיר בהייטק, כולל ניהול מרכז הפיתוח המקומי של אפל ולפני כן הובלת הסטארט-אפ קמרו. אהרון התייחס בראיון ל"גלובס" לאחר הודעת הפרישה לעובדה שהגיע ללא היכרות עם המגזר הציבורי, ובכלל זה "שכר הלימוד" ששילם: "המערכת הממשלתית מורכבת יותר ממערכת פרטית וצריך ללמוד את השחקנים וזה תהליך קצת יותר ארוך, שלקח כשנה ולא כמה חודשים כמו בשוק הפרטי. אחרי שנה אתה יודע מי השחקנים, איך לתפעל אותם, מה האינטרס של כל אחד ובסך הכל אתה בונה תוכניות בצורה מאוד יפה. היום אנחנו עובדים היטב עם השרים וגורמי המקצוע, מכירים את כל מוקדי הכוח בממשלה ויודעים מה האינטרס שלהם ולנווט תוכניות בתוכם. צמחנו בצורה לא ליניארית בשורה של תחומים, ואנחנו פועלים כמו חברת הייטק אגרסיבית".

לדעת אורי גבאי, משנה למנכ"ל ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל ולשעבר סמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות, מחליפו של אהרון חייב להגיע עם ניסיון כלשהו בגיבוש מדיניות. "התפקיד של מנכ"ל רשות החדשנות דורש הרבה מרכיבים כמו להבין בטכנולוגיה, להיות מנהל טוב, לדעת לעמוד מול הפוליטיקאים ולהבין במדיניות. האמת שאין הרבה אנשים שיש להם את כל התכונות האלו ובמצב הנוכחי של המערכת הציבורית הלא יציבה והלא פופולרית, לא בטוח שסופרסטאר כזה יגיע לתפקיד", אומר גבאי.

 אורי גבאי, סטארט־אפ ניישן סנטרל. "לא בטוח שסופרסטאר יגיע לתפקיד" / צילום: אוריה תדמור

לדבריו, "במצב של משבר כלכלי גלובלי שבסופו של דבר יחלחל להייטק, עולה החשיבות של הבנת התפקוד של הממשלה והממשק עם פוליטיקאים, כי בשנתיים הקרובות המנהל יצטרך להילחם על תקציבים ולבנות תוכניות יצירתיות. לאהרון הייתה שנה ומשהו כדי ללמוד על מדיניות ולהכיר את אגף התקציבים והחשב הכללי, אבל היום אין לנו את הלוקסוס הזה. השנה הבאה היא קריטית, כי בלי שנשים לב ישראל עלולה למצוא את עצמה עם בריחת משקיעים, מאות סטארט-אפים סגורים ובלי מנוע הצמיחה המרכזי שלה".

"צריך להיות קדוש כדי להסכים לתפקיד"

אייל ניב, שותף מנהל בקרן פיטנגו, חושב אחרת: "ההיכרות עם תעשיית ההייטק היא המרכיב הכי חשוב. בכל מקרה, ההשפעה של מנכ"ל הרשות על גובה התקציב לא מאוד גדולה והוא יצטרך להסתדר עם התקציב הנוכחי, אולי עם קצת גידול, ויצטרך לדעת איך לחלק אותו באופן שהמדינה תרוויח ממנו, ולהחליט למשל האם להשקיע בביוטק או באד-טק, איזה תחומים יצליחו בעתיד ומי צריך עזרה כדי להצליח. בשביל כל זה צריך להכיר את התעשייה. צריך לבחור מישהו בפרופיל של אהרון שיזם וניהל חברות והכיר את התעשייה", אמר ניב.

"המנהל הבא של הרשות צריך להגיע מרקע של השקעות, או בקרן הון סיכון או בחממה טכנולוגית שעשתה השקעות. אם יהיה לו גם רקע יזמי, זה בכלל יהיה מצוין", סבור ברנוח. "הרשות צריכה למדוד חברות באותו אופן שבו קרנות הון סיכון מודדות חברות, ולקבל החלטות ביחס למתן מימון והשקעה לא רק על בסיס הטכנולוגיה של החברה אלא גם על בסיס ההתאמה של המוצר לשוק, ההיתכנות שלו וגודל שוק המטרה. היסטורית, המרכיב הטכנולוגי היה המרכיב הכי חשוב, אבל זה לא מספיק".

לדעת קליינשטיין, המנהל הבא חייב להגיע ספציפית עם רקע חזק בעבודה עם סטארט-אפים. "המנהל צריך להגיע מהמרכיב הכי צומח בתעשייה הישראלית וזה סטארט-אפים. היו"ר עמי אפלבום מגיע מחברה ענקית, כך שאת המרכיב הזה כבר יש, והמנהל צריך להיות בעל היכרות אינטימית עם העולם של סטארט-אפים או כיזם או כמשקיע", אומר קליינשטיין. "הבעיה היא שקשה למצוא היום אנשים שירצו לעשות את התפקיד, כי צריך להיות להיות ממש קדוש כדי להסכים לעזוב את החיים היפים בהייטק לטובת העולם הממשלתי האיטי והמסורבל. אני רק מקווה שבסוף לא יהיה מצב שימנו פקיד לשעבר בגוף ממשלתי לתפקיד".

גיא פרמינגר, שותף וראש מגזר טכנולוגיה ב-PwC, סבור שהרקע של המנהל הבא אינו הדבר המשמעותי ביותר. "בסופו של דבר מנהל זה מנהל וחשוב שהוא יידע לשים את האצבע על המקום הנכון ויידע איפה להתרכז. הוא צריך להכיר את ההייטק ואת הבעיות המאוד ספציפיות של הייטק ואם יש לו רקע בזה, זה יכול לעזור, אבל באותה מידה הוא יכול לבוא גם מהמגזר הציבורי".

פרמינגר גם הוא שם את האצבע על ההשקעה בסטארט-אפים בתחילת הדרך כאתגר הגדול העומד בפני המנהל הבא בתקופה הנוכחית. "אנחנו נמצאים בתקופה של אי ודאות כשמשקיעים מהססים להיכנס להשקעה, מה שמשפיע בעיקר על חברות בשלבים המוקדמים של סיד ופרה-סיד, שמסתמכות על אנג'לים, לכן זה המקום שצריך לשים עליו את הדגש. צריך לזכור שהסטארט-אפים הם הזרעים שאם לא נדע להשקיע בהם, לא יצמחו לנו עצים". 

רשות החדשנות

הוקמה ב-2016 כגוף סטטוטורי, על בסיס לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ● תקציבה יעמוד השנה על 2.2 מיליארד שקל ● אחראית על קידום החדשנות בתעשייה, בדגש על ענף ההייטק ● פועלת גם בתחומים חברתיים כמו שילוב אוכלוסיות נוספות ● מנוהלת על ידי אהרון אהרון, שהודיע על התפטרותו, ועמי אפלבום, שמשמש כיו"ר שלה