גלי ההדף מגיעים גם לגדולים: בעלי העסקים כבר לא מאמינים במענקים, והוציאו לחל"ת אלפים

ענפי קמעונאות האופנה, הקניונים, המסעדות והכושר, התקשו לאחל השנה לעובדים ברכת שנה טובה ולהתכוון לכך, לפחות בכול הקשור לביטחון התעסוקתי שלהם. עם תום חופשת ראש השנה ורגע אחרי הרמות הכוסית לחג, המשק חזר ל"שגרה" של עבודה תחת סגר.

ענפים רבים, ובראשם אלה שמוגדרים "מקבלי קהל", נותרו סגורים, בהם קניונים, רשתות אופנה, מסעדות וחדרי כושר. העובדים, כצפוי, הוצאו לחל"ת. לפי הערכות מדובר בסך הכול במאות אלפי עובדים, שנקלעים בפעם השנייה השנה למערבולת הקורונה, ומאבדים את הכנסתם השוטפת.

1. חוסר אמון בצעדי האוצר

בענף נשמעת ביקורת חריפה על ה"ניסיונות הקלושים", לטענתם, לגבש מתווה, שמשאיר אותם בחוץ בסופו של דבר. "ניסיתי למצוא אפילו סוג עסק אחד שיכול בכלל לשקול את התוכנית הזו ככדאית.

 סניף של חנות DAISO שרק נחנכה בקניון דיזנגוף סנטר נסגרת עקב הסגר השני / צילום: כדיה לוי, גלובס

האבסורד הוא שלעסקים כמו שלנו, התוכנית לא מתאימה". בעלי עסקים אחרים הגדירו את מתווה עידוד התעסוקה "קשקוש", ושאלו "מי משאיר עובד בשביל מענק של 5,000 שקל? זה אפילו לא חודש עלות שכר".

בהתאחדות רשתות האופנה המסחר והמסעדות אומרים, כי "המתווה שהאוצר מנסה לקדם לעסקים שלא יוציאו עובדים לחל"ת הוא בלשון המעטה לעג לרש". השיח בתוך ההתאגדות הוא כזה שקורא "לא להיגרר לאמונה שהמדינה תפצה בגין אי-הוצאת עובדים לחל"ת" או "הניסיון עם האוצר לימד אותנו שמי שנכווה ברותחים נזהר בחמים". השיח הוא על אובדן אמונה ועל כך שהאוצר "יוציא את המיץ" למי שיקשיב לו, בדומה למה שקרה עם מענקי העידוד.

בניגוד לסגר הראשון, שאליו הגיע האוצר ללא תוכנית, הוא יזם הפעם תוכנית לשימור עובדים, באמצעות מענק של 5,000 שקל בחודש. פרטי התוכנית (ראו עמ’ 4) עדיין אינם סגורים, אך באוצר אומרים שבכל מקרה היא איננה רלוונטית לענפים שפעילותם תושבת לחלוטין. עבור ענפים אלה נותר הפתרון השנוי במחלוקת של חל"ת.

 סניף סגור של רשת עדיקה. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

ההקלה המשמעותית היחידה לעובדים שיישלחו הפעם הביתה, - היא שדי בחל"ת של 14 יום (או יותר) כדי להיות זכאים לדמי אבטלה, לעומת חל"ת מינימלי של 30 יום שנדרש בסבב הקודם.

2. בענף האופנה נמנעים מהזרקורים

קמעונאיות האופנה הציבוריות למדו את הלקח. הן כבר לא עומדות בחזית המאבק. חברות האופנה הציבוריות פוקס, קסטרו, גולף ועדיקה הוציאו בפעם השנייה בתוך חצי שנה את אלפי עובדיהן לחל"ת, למעט חלק מעובדי המטה ובמחלקות שמפעילות את אתרי האונליין. פוקס מעסיקה כ-8,500 עובדים, קסטרו קרוב ל-5,000 ובגולף מועסקים כ-1,800 עובדים. המשביר לצרכן מעסיקה כ-3,200 עובדים, קבוצת בריל מעסיקה כ-1,300 עובדים.

חלקן פיטרו וקיצצו שכר לעובדים בסגר הראשון. גולף פיטרה כ-10% מהעובדים, קסטרו פיטרה עובדים במטה והורידה שכר למשתכרים מעל 13 אלף שקל, המשביר לצרכן כבר פיטרה כחמישית מעובדי המטה וביצעה קיצוץ שכר רוחבי. הן לא לבד. אלה רק החברות שהמספרים שלהן נגישים לציבור. גם איקאה, למשל, כבר פיטרה או הוציאה לפרישה מרצון כ-400 מתוך 1,700 עובדיה בגל הראשון. הפעם הוצאו לחל"ת כ־1,500 מעובדי איקאה, אך 100 עובדי המטה ימשיכו לעבוד כרגיל.

בניגוד לסגר הראשון, היום קמעונאי האופנה מעדיפים להישאר מאחורי הקלעים. הפעם בעלי השליטה המנהלים את החברות לא מוותרים על שכרם באופן מלא, אלא באופן חלקי. ככל הנראה מתוך הבנה שזו דווקא התקופה שבה יידרשו לעבוד קשה יותר מאי פעם.

 חנויות סגורות בקניון דיזנגוף סנטר. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

כמותן פעלו גם רוב קמעונאיות האופנה שאינן ציבוריות ועל כן אינן נדרשות לפרסם את מספריהן. לכולם זכורה הביקורת החריפה שחטף הראל ויזל, בעל השליטה בפוקס, שעמד בראש המאבק בסבב הקודם של הסגר, ושהגיעה לשיאה עם חלוקת הדיבידנד בגין רווחי 2019, שבסופו של דבר הביאה אותו לוויתור על המענק מהמדינה.

3. מכה קשה לחדרי הכושר והמסעדות

אבל ענף האופנה הוא לא היחידי שנכנס להסגר בגלל הגבלות הקורונה. ה"שאלטר" ירד גם על ענף הכושר למרות ניסיונות להחריג אותו או להגדיר אותו כחיוני. הפעילות במועדוני הכושר, בחדרי הסטודיו ובבריכות הופסקה.

בפורום הכושר בישראל טוענים כי מדובר בכ-150 אלף עובדים שמתפרנסים מהתחום. כבר בסוף השבוע שעבר דיווחה הקבוצה הציבורית היחידה הפועלת בתחום - הולמס פלייס - המעסיקה כ-2,166 עובדים, כי כמעט כל העובדים יוצאו לחל"ת.

ענף נוסף שנכלל בסגר - ענף המסעדות והברים - מנסה עקוף את המגבלות באמצעות המשך פעילות מכירה בטייק אווי, למרות האיסור. למשל, קמפיין שנועד להגחיך את ההנחיות - "שמ"ק", משלוחים למרחק קצר, של 10 מטר מבית העסק. לפי הערכת איגוד המסעדנים, מדובר בכ-80 אלף עובדים שיצאו לחל"ת במסגרת הסגר. הוא גם מעריך כי 25 אלף מתוכם לא יחזרו ממנו.

סגירת מסעדות משפיעה גם על הספקים שלהן. הסגר הזה צפוי לפגוע בהכנסות וביכולת הגבייה גם של יצרניות מזון ומשקאות המספקות לענף המסעדות, הברים והמלונות, כמו תנובה, שטראוס, אסם-נסטלה, או קבוצת קוקה קולה שכבר פיטרה כ-200 עובדים בסגר הראשון, או יצרנית המשקאות טמפו, שהוציאה את עובדיה לחל"ת בסיבוב הקודם ובנוכחי.

2020 תהיה מאתגרת באופן חסר תקדים, בהתחשב בכך שהפעילות מאז פרוץ משבר הקורונה בחודש מרץ הייתה חלקית במקרה הטוב (תחת השבתה או הגבלות). מציאות זו פוגעת בחברות עצמן, בעובדים ובספקים (גדולים וקטנים כאחד).

את הפגיעה האדירה שמתרחשת ב-2020 עדיין לא ניתן לכמת, כשהסגר השני נמצא רק בתחילתו. ההשפעות יורגשו לכל הפחות גם ב-2021, כשרבים מהחברות ומהאנשים הפרטיים יסבלו מכוח קנייה חלש, דבר שעלול לסחוף מטה את הצריכה במשק.