רשות התחרות טוענת: הבנקים חוסמים כניסת חברות פינטק לשוק בארץ

"הבנקים מציבים דרישות רבות ומכבידות על חברות הפינטק בכל הקשור לפתיחת חשבונות בנק וניהולם השוטף. חלק מהדרישות שמציבים הבנקים בלתי ישימות, מעכבות ואף מונעות את כניסתן של חברות הפינטק לפעילות בישראל ולתחרות בבנקים". כך טוענת היום רשות התחרות, שתולה את האשם בעצירת כניסת הפינטקים לישראל בהתנהלות הבנקים. רשות התחרות מבקרת גם את רשות שוק ההון, שלטענתה נתנה מספר "מועט יחסית" של רשיונות לסטארט-אפים שמתמקדים בתחום השירותים הפיננסים ושנדרשים לכך על מנת לפעול פה.

טענות אלה נכללות בטיוטת דוח של רשות התחרות שבראשה עומדת מיכל הלפרין ושפורסם היום להערות הציבור, בעניין "חברות הפינטק וקשיים בפעילותן מול המערכת הבנקאית". ברשות התחרות מציינים כי הבדיקה בנושא נעשתה פניות שהגיעו אל רשות התחרות מאת חברות פינטק בנוגע לקשיים שלהן בפעילות מול המערכת הבנקאית - בעיקר ביחס לפתיחת חשבון לפינטק בבנקים. הממצאים וההמלצות שכללה רשות התחרות בדוח מתעלמים, על פניו, מעמדות רוב הרגולטורים שלגבי פעילותם מושמעת ביקורת, והם מעוררים ביקורת חריפה מצד אותם רגולטורים, ובעיקר הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל.

ברשות התחרות אמנם מצהירים כי "בבדיקה לא מצאנו אינדיקציות לכך שמדיניות ונהלי הבנקים גובשו במטרה להקשות על מתחריהם", אבל באותה נשימה הם גורמים לחוש כי זה אכן המצב. כך, ברשות התחרות מזהים "פרשנות מרחיבה למונח "סירוב סביר" בבנקים, וזאת לצד כניסתם הלא ראויה "לנעלי הרגולטור", מול הפינטקים, תוך שחלקם אף "הולכים צעד נוסף קדימה" וקובעים "דרישות ייחודיות המחמירות מאלה שנקבעו בהוראות הדין".

"הבנקים רואים את חברות הפינטק כאיום תחרותי"

עוד על פי הטיוטה, "בדיקת הרשות העלתה שהבנקים רואים את חברות הפינטק כאיום תחרותי בחלק מתחומי הפעילות. על אף שמדובר בגופים קטנים, חלק מהבנקים רואים אותם כמתחרים בתחומים רווחיים שונים. בנוסף, תופסים הבנקים את האפשרות לפריקת סל המוצרים הבנקאי, בין היתר בעקבות הבנקאות פתוחה, כאיום תחרותי משמעותי בשנים הקרובות".

על כן, ממשיכה וטוענת רשות התחרות, "מבנה המערכת הבנקאית ויחסי התחרות שבין חברות הפינטק לבנקים מייצרים לבנקים תמריץ שלילי מובנה לאפשר גישה למתחריהם למערכת הבנקאית", כשברשות התחרות אף טוענים כי "מהבדיקה עולה כי הבנקים מטילים דרישות שמקשות על חברות הפינטק לפתוח ולנהל חשבון בבנק. חלק מהדרישות שמציבים הבנקים הן בלתי ישימות, מעכבות ואף מונעות את כניסתן של חברות הפינטק לפעילות בישראל ולתחרות בבנקים".

על כן ממליצה רשות התחרות "על הקמת צוות בין-משרדי בהשתתפות הפיקוח על הבנקים, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות התחרות לצורך גיבוש פרקטיקות נאותות ודגלים לבנים לבנקים שיאפשרו הקלה בסביבת הפעילות של הבנקים וחברות הפינטק".

הרשות גם שבה על קריאות של גורמים אחרים לקדם הליך מתן הרישיונות אצל רשות שוק ההון, וקוראת לבנק ישראל שיאפשר חיבור ישיר למערכת הסליקה גם לגופים שאינם בנקים וש"יפרסם תנאים אובייקטיביים ומבוססי סיכון" לזכאות לחיבור למערכת כאמור.

אבידן, ווגמן וברקת לא מסכימים עם הלפרין

ברשות התחרות מתהדרים שהדוח נכתב לאחר שיח עם הרגולטורים האחרים. אלא שממכתבים שצורפו לדוח כנספחים, מסתבר שלדעת חלק ניכר מהרגולטורים האחרים השיח האמור היה רחוק מלהיות פורה.

כך, הפיקוח על הבנקים מבהיר כי למרות שגם הוא רואה בפינטקים "הזדמנות" ואף "מסכים עם האמירה כי בפני חברות הפינטק עומדים מספר אתגרים אשר מעכבים את יכולת ההתפתחות של חברות אלו בישראל", הרי שהוא ממש לא מסכים עם התובנות אליהן הגיעה רשות התחרות. "אנו שוללים את המסקנה כי 'חלק מהפרקטיקות הנהוגות במערכת הבנקאית מקשות על פעילותן העסקית. לא מדובר בפרקטיקה אלא בהיעדר רגולציה ופיקוח ייעודיים לחברות אלו".

בבנק המרכזי מגוננים על הבנקים ואומרים כי מציאות זו מכבידה רק על הבנקים ו"מגבירה את החיכוך בפתיחה ובניהול חשבון לחברות פינטק".

המפקח על הבנקים יאיר אבידן ממשיך ומבקר את ממצאי רשות התחרות ואומר שטענת הרשות ש"הבנקים רואים את חברות הפינטק כאיום תחרותי" אינה נכונה. "לא מצאנו בדוח או במציאות המוכרת לנו סימוכין ותימוכין לקביעה זאת השזורה בווריאציות שונות לאורכה של הטיוטה".

אבידן מוסיף כי "איום תחרותי פוטנציאלי (לבנקים, ר"ש), ייתכן שקיים דווקא מפעילות חברות הביגטק, שאינן נשוא דוח זה". עוד נראה כי בבנק המרכזי רואים בצעד של רשות התחרות כניסיון לקחת קרדיט למהלכים שכבר מובלים מזה זמן על ידי הפיקוח על הבנקים.

רשות שוק ההון שבראשות ד"ר משה ברקת, שזוכה לביקורת מהלפרין, לא נשארת חייבת וכותבת בנוגע לקצב מתן רישיונות לגופי פינטק כי רשות התחרות חוזרת על נרטיב שגוי שבעצם החזרה עליו היא בעצמה פוגעת בתחרות.

גם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שבראשות ד"ר שלומית ווגמן ושנכללת במשרד המשפטים מבקרת את הדוח וההמלצות של רשות התחרות, באומרה כי "נושא משמעותי ובעל השפעה ניכרת על הסרת החסמים של חברות הפינטק בפעילותן מול המערכת הבנקאית הוא העדר פיקוח אפקטיבי ומבוסס סיכון בתחום משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל", כאשר הם מוסיפים כי "התייחסותנו בנוגע לנושא זה לא הוטמעה בדוח".

מנגד, רשות ניירות ערך, שבראשות היו"רית ענת גואטה, מברכת על הדוח. "כמו ששוק הסלולר נפתח והביא להוזלת עלויות, ובימים כתיקונם גם השמיים פתוחים - הגיע הזמן לפתוח את השוק הפיננסי", מסרה גואטה אגב הדוח של הלפרין. עוד ציינה כי "תעשיית הפינטק יכולה לייצר לכל אחד מהשירותים הפיננסיים מנוע השוואתי, סוג של 'זאפ פיננסי', שיעניק לצרכנים אפשרות בחירה, כל אחד לפי צרכיו". גואטה מתייחסת למצב הקיים כ"עגום" ואומרת כי "הבנקים מבצרים את מעמדם ומשמרים את כוחם ועוצמתם ובכך מונעים את התפתחותו של שוק פיננסי משוכלל".