גם משבר הקורונה לא בלם את חגיגת גיוסי האג"ח הקונצרניות בתש"פ

למרות משבר הקורונה, והרבה בזכות התערבות בנק ישראל בשוק, בשנה העברית החולפת (תש"פ) היקף הנפקות האג"ח בשוק הקונצרני הסתכם בכ-66 מיליארד שקל, עלייה של 5% ביחס לשנת תשע"ט, כך עולה מסיכום שערכו כלכלני חברת מידרוג.

הריבית האפסית והיעדר אלטרנטיבות השקעה - עקב התשואות הנמוכות בשוק האג"ח הממשלתי - המשיכו לתמוך בשוק ההנפקות הקונצרניות. עם זאת, במחצית השנייה של תש"פ (אפריל עד ספטמבר) הסתכמו הגיוסים בכ-30 מיליארד שקל, ירידה של 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

במידרוג מייחסים את העלייה בהיקף ההנפקות "לפעולות בנק ישראל, אשר מתחילת משבר הקורונה פעל על מנת להקל על תנאי האשראי במשק, תוך שמירה על סביבת ריבית נמוכה, באופן שמיתן את עוצמת התגובה השלילית בשוק הקונצרני לאורך המשבר".

סיוע הבנק המרכזי החל ברכישות אג"ח ממשלתיות בהיקפים משמעותיים ובהמשך עם תוכנית רכישת אג"ח קונצרניות במשק המקומי, בדומה למהלכים שנקטו בנקים מרכזיים באירופה ובארה"ב. כך, בתחילת יולי הודיע בנק ישראל כי יתחיל לרכוש אג"ח קונצרניות בבורסה בהיקף התחלתי של כ-15 מיליארד שקל. בבנק ישראל הודיעו אז כי הבנק ירכוש אג"ח של חברות בדירוג A מינוס ומעלה, ולא ירכוש אג"ח של חברות זרות, אג"ח בעלות מרכיב הוני או כאלו שלא צמודות לשקל ואינן בריבית קבועה.

לדברי מנכ"ל מידרוג, אבי שטרנשוס: "בתש"פ נרשם גידול בהיקף הגיוסים בזכות רמת הריבית הנמוכה. ההשפעה השלילית מצד משבר הקורונה הייתה מתונה יחסית, גם בזכות השוק השורי בארה"ב, לצד פעולות הבנקים המרכזיים בישראל ובעולם. השוק המקומי עודנו מאוד סלקטיבי, ומגזר הנדל"ן המניב הוא זה שהוביל את הגיוסים בתקופה המשבר".

מלבד הירידה בהיקף הגיוסים במחצית השנה השנייה, השפעות הקורונה ניכרות גם באיכות האשראי המגויס במשק המקומי, כאשר במחצית זו כ-75% מסך ההנפקות בוצעו על ידי חברות בקבוצות הדירוג הגבוהות ביותר (Aa3.il ומעלה), זאת בהשוואה ל-63% בתקופה המקבילה שנה קודם לכן.

"אנו מעריכים כי מגמה זו נתמכת בין היתר בתוכנית רכישות האג"ח הקונצרניות והממשלתיות של בנק ישראל, אשר החלה לפני מספר חודשים", מוסיפים במידרוג ומציינים כי "שיעור ההנפקות של חברות בדירוגים נמוכים (מתחת ל-Baa1.il) וחברות שאינן מדורגות עמד על כ-3% בלבד בתקופה זו. זאת בהשוואה ל-10% בתקופה המקבילה".

"אנו מעריכים כי המגמות הללו צפויות להימשך בחודשים הקרובים, לאור האי ודאות שעודנה שוררת בשווקים ומעלה את סיכון האשראי, בעיקר עבור מנפיקים בדירוגים בינוניים ומטה", מוסיפים במידרוג.

משקל הפיננסים ירד, האנרגיה עלה

המגזר העסקי לבדו (ללא מוסדות פיננסיים וללא חברות ממשלתיות) גייס במהלך תש"פ כ-43 מיליארד שקל, גידול של כ-30% לעומת השנה שקדמה לה, מחצית מהגידול בשל עלייה בהיקף הגיוסים בחברות הנדל"ן. 

מגזר הנדל"ן היווה כ-38% מסך הגיוסים (כ-24 מיליארד שקל). למול זאת, המגזר הפיננסי (בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח) רשם ירידה של 31% לעומת שנת תשע"ט וגייס כ-18 מיליארד שקל בלבד. הסקטור העסקי שאינו נדל"ן רשם התאוששות מסוימת והיקף ההנפקות בו הסתכם בכ-24 מיליארד שקל, קפיצה של 60% לעומת תשע"ט. עיקר העלייה נרשמה בסקטור חברות האנרגיה.

עשרת המנפיקים הגדולים בשנה העברית שחלפה כללו ארבעה בנקים (מזרחי טפחות עם כ-4.6 מיליארד שקל, דיסקונט עם כ-4.3 מיליארד שקל, לאומי כ-2.4 מיליארד שקל והבינלאומי עם כ-1.5 מיליארד שקל). גם 4 חברות נדל"ן מניב נכללו ברשימה זו - קבוצת עזריאלי עם הגיוס הגדול ביותר (כ-3.7 מיליארד שקל) ואחריה מליסרון (1.8 מיליארד שקל), גב ים שגייסה כ-1.7 מיליארד שקל ואמות (כ-1.5 מיליארד שקל). שתי חברות נוספות המשלימות את הרשימה הינן חברת החשמל, אשר גייסה במהלך השנה החולפת כ-3 מיליארד שקל, וחברת ביג שגייסה כ-1.6 מיליארד שקל. 

 עשרת-המנפיקים-הגדולים-בשנת-