הממשלה אישרה: סגר מלא ברחבי הארץ החל מיום שישי

 הממשלה אישרה הלילה (ה') סגר מלא ברחבי הארץ, החל מיום שישי, כשתפילות והפגנות ייערכו במתווה מצומצם. זאת, בתום יומיים של דיונים קדחתניים בקבינט הקורונה. השרים ישראל כץ, יזהר שי ואורית פרקש-הכהן הצביעו נגד החלטת הממשלה להדק את המגבלות.

המתווה שהובא לאישור השרים הוא של סגר מלא למשך 16 ימים - החל מיום שישי הקרוב ועד אחרי שמחת תורה. בתקופה זו, לא תהיה עבודה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, למעט עובדים חיוניים. הדיונים נמשכו אל תוך הלילה וטרם פורסמה החלטת השרים.

עוד על פי המתווה המסתמן, ביום כיפור יתאפשרו תפילות בבתי הכנסת בהתאם למתווה התפילה שאושר לפני כשבוע. לאחר יום כיפור, יתאפשרו תפילות והפגנות בשטח פתוח בלבד, בקפסולות של עד 20 איש ובמרחק של עד קילומטר מהבית.

במהלך הישיבה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בשל מצב התחלואה, יש צורך להטיל על הציבור מגבלות לפרק זמן ממושך. "שמענו מהמומחים שאם לא ננקוט צעדים מיד נגיע אל פי התהום", מסר. " נדרש מאיתנו להטיל עכשיו סגר מלא למשך שבועיים. אחר כך נמשיך בעוד שבועיים של סגר, אני מקווה שעם פחות הגבלות , אבל זה תלוי בנתוני התחלואה".

לדבריו, "אחר כך אני מקווה שנוכל לחזור בהקדם לתכנית הרמזור ולניהול שגרת קורונה. מי שחושב שאנחנו יכולים לעבוד עם מגיפה מתפרצת ושזה לא ישפיע על הכלכלה - טועה. עדיף לעשות צעדים כאלה בחגים כשהכלכלה בהילוך נמוך יותר".

שר האוצר ישראל כ״ץ הצביע נגד החלטת הממשלה להטיל סגר הדוק על המגזר בפרטי: "ניתן היה לקדם צעדים לבלימת המחלה מבלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ועסקים במגזר הפרטי, שאינם מקבלים קהל ומקפידים היטב על הוראות משרד הבריאות. חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל הוא חלק מהחוסן הלאומי ויש לשמור עליו".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון תמך בעמדת שר האוצר, כמו גם הפרויקטור רוני גמזו שהתנגד לסגר המהודק והציע לפעול לפי מתכונת של 50% פעילות במגזר הפרטי.

" עדיף להטיל את הסגר החמור במהלך תקופת החגים"

הקבינט קבע כי יוטל סגר מלא ביום שישי עד למוצאי חג שמחת תורה. לפי המתווה שהוצג בקבינט, ניתן יהיה לקיים הפגנות ו/או תפילות רק בחוץ, בקבוצות של עד 20 איש ובמרחק של עד 1 ק"מ מן הבית. כל בתי העסק שאינם חיוניים יסגרו, קבוצות סיכון יתבקשו להישאר בבתיהם, יינתן סיוע מוגבר לקשישים ומשטרת ישראל תקבל תיגבור.

אחרי פרסום הודעת העברת הנושא לממשלה, השר עמיר פרץ אמר: "קבינט הקורונה לא קיבל החלטה וזו היתה החלטה של צוות שרים שנתניהו שוחח איתם. לא קבינט הקורונה". 

מארגני מחאת הדגלים השחורים בתגובה: "מדובר בשעה קשה לעם ישראל. מדינת ישראל צוללת לתוך תהום עקב המחדלים הבלתי נגמרים של נתניהו. זהי שעה לכל עם ישראל להפנים את מה שאנו אומרים חודשים: נאשם בפלילים לא יכול לנהל מדינה. האשמה מוטלת לפתחו של הנאשם נתניהו. הוא ורק הוא אחראי לכישלון הגדול בתולדות המדינה".

במהלך הדיון בקבינט נשיא מועצת חכמי התורה, הרב שלום כהן, שוחח עם השר אריה דרעי בשיחת ועידה ואחריה פרסם מכתב לפיו הוא קורא למתפללים להתפלל בחוץ בלבד, תוך זהירות ושמירה על הכללים, כאשר ביום כיפור עצמו, יכנסו לתוך בית הכנסת רק אנשים שאין להם ברירה אלא להתפלל בפנים.

שר הביטחון גנץ שנמצא בחניית ביניים בטיסה חזרה מארה"ב, שוחח בטלפון עם ראש הממשלה נתניהו במשך חצי שעה והמסר שלו לנתניהו היה, כי עדיף להטיל את הסגר החמור במהלך תקופת החגים, בהם התפוקה הכלכלית נמוכה יותר, וזאת נוכח התחלואה הגבוהה.

יותר מוקדם בקבינט הקורונה, התגעלה מחלוקת גדולה בין הליכוד לכחול לבן, כאשר שני הצדדים שיגרו הודעות לעיתונות אלה נגד אלה.

בכחול לבן טענו שהם הסכימו למתווה של סגר כולל, בו יוגבלו גם ההפגנות, רק אם המשק נכנס להשבתה מלאה. אולם במהלך הישיבה, ראש הממשלה התכוון להביא את הגבלת ההפגנות לחקיקה, תוך שהוא מכרסם במהות הסגר הכולל, מבחינת המגזר העסקי וחירויות התפילה. המהלך של נתניהו דרדר את השיח בתוך קבינט הקורונה.

במהלך הדיון נתניהו אמר כי "אנחנו הולכים לסגר מלא בלאו הכי בגלל התחלואה, לכן עדיף עכשיו בחגים במחיר כלכלי נמוך ולא אחרי החגים במחיר כלכלי גבוה". מוקדם יותר אמרה הכלכלנית הראשית באוצר במהלך הדיון הסוער בקבינט כי עלות שבוע סגר מחמיר תהיה 10 מיליארד שקל בחגים ו-17 מיליארד שקל בשבוע רגיל. 

כמה דקות לפני מהדורות החדשות, יצא ראש הממשלה מדיוני הקורונה והעלה קטע וידאו קצר ובו אמר כי המצב קשה. "אני נמצא בין הדיונים, הם רצינים ומורכבים. ההחלטות הן קשות, אך אני מחויב להגן על החיים שלכם ויש פה סכנה לחיים ולכן אין ברירה אלא לקבל החלטות קשות, ונציל חיים".

עימות סביב מתווה ההפגנות

שר המשפטים אבי ניסנקורן הבהיר במהלך הישיבה כי הסכמת כחול לבן להגבלת ההפגנות מותנית בכך שיש סגר מלא, ואם בכוונת נתניהו והממשלה להותיר את המשק פתוח באופן חלקי, כפי שמבקש שר האוצר, הרי שגם ההפגנות יותרו.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הציע בישיבה לתקן את החוק כך שמניעת הפגנות תתאפשר במצב של סגר מוחלט ומקיף.

שר הביטחון בני גנץ דרש לזמן אנשי מקצוע רפואיים כדי לשמוע את עמדתם לגבי ההפגנות ולוודא שהם מביעים אותה בצורה פתוחה בקבינט הקורונה ולחדול בהמשך הדיון האובססיבי בסוגיית ההפגנות. גנץ אמר לשרים מכחול לבן: "תתעקשו על טובת האזרחים בבריאות ובעצירת התחלואה תוך איזון במרכיבי היהדות, הדמוקרטיה, הכלכלה והחברה ואל תתמקדו רק בסוגיית ההפגנות. עיצרו את הדיון חסר הפרופורציה בהפגנות מיד! נקבל את עמדת אנשי המקצוע בנושא החשוב של סגר מלא ומצב חירום. להחלטה שלנו יש השלכות על חיי אדם ונקבל אותה אך ורק בהתאם לעמדת אנשי המקצוע. רק לפי צורכי השעה בבריאות, ובכלכלה ובעצירת התחלואה".

בתגובה לכחול לבן, נתניהו אמר כי "ההמלצה של כל הגורמים המקצועיים הייתה להפסיק כל התקהלות - הפגנות ותפילות בחללים סגורים. אני תומך באופן מלא בזכות להפגין, אבל כל שבוע אזרחי ישראל רואים איך הם נדרשים לחגוג את החג לבד, איך הם נדרשים לעמוד בהנחיות הבריאות, ומנגד איך מפגינים מתקהלים בהמוניהם נגד כל כלל בריאותי. היום נפטרו 31 איש מהקורונה. אני נלחם על החיים של אזרחי ישראל. אני נלחם על בריאות הציבור. בזמן הזה יש מי עושים פוליטיקה קטנה. אנחנו במלחמה. תתעוררו!".

גם בין נתניהו לשר עמיר פרץ נערך עימות במהלך הישיבה. השר פרץ התייחס לכוונה של נתניהו להטיל סגר מלא ואמר לו: "אמון הציבור נפרם כי כל יומיים אנחנו מביאים הצעה אחרת. ההחלטות לא מחזיקות מעמד יותר מיומיים. אני מציע לקבל את המתווה שהכינו בלילה היועץ המשפטי, מ"מ המפכל ומנכ"ל משרד הבריאות. התנהלות כזו, זה מכבדת את הממשלה. כולם מסכימים שצריכים להטיל הגבלות, גם על הפגנות, אבל תנו לאנשי המקצוע לעשות זאת".

גם שר החוץ גבי אשכנזי התייחס לכוונת הטלת הסגר המלא. הוא ביקש לשמוע "אם הגורמים המקצועיים במערכת הבריאות אומרים שאין שום סיבה לסגר כללי, רוצה להבין למה ממליצים כאן על סגר מלא אם ככה. סגר מלא זו פגיעה אנושה למשק. זו גזירת מוות על אנשי העסקים. אי אפשר שההמלצות יהיו בניגוד להמלצות אנשי המקצוע בגלל שיקולים פוליטיים. סגר מלא הוא מוצא אחרון ולא כפתרון להפגנות". 

"לדרג הפוליטי אסור לקבוע את כללי מגבלות ההפגנות בתקופת סגר"

תחילת הישיבה, שהייתה אמורה להתחיל ב-11:30 נדחתה לשעה 14:00. לפני הישיבה קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו התייעצות עם חלק מן השרים ואמר שבעקבות העלייה החדה בתחלואה, הוא יבקש להעביר החלטה על סגר כללי נרחב והידוק משמעותי במגבלות באופן מיידי, וכן סגירת ענפים נרחבים במשק.

לפני הדיון, כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו התייעצות עם צוות שרים מצומצם. שר הביטחון בני גנץ פרסם הודעה בשעות האחרונות לפיה "הזכות להפגין ולמחות היא קדושה וגם דרישתם של המבקשים להתפלל, כפי שנהג העם היהודי במשך אלפי שנים קדושה וצודקת".

לדברי גנץ, יוצגו בקבינט הקורונה מתווים מצומצמים לתפילות והפגנות על ידי גורמי המקצוע במשטרה, במשרד הבריאות ובייעוץ המשפטי לממשלה. "אנחנו נגבה את החלטתם, ננהג באחריות וברגישות בכדי לשמור על חיי האזרחים ובריאותם. אלו לא ימים רגילים ואני בטוח שכולם יקבלו זאת בהבנה", הוסיף שר הביטחון.

השר אריה דרעי פרש מישיבת קבינט הקורונה: "לא אתן למנוע תפילות לחלוטין במדינת ישראל, גם במרחב הציבורי", הוא אמר.

השרה אורית פרקש הכהן, שאינה חברה בקבינט הקורונה, ציינה היום כי את נושא הסגר המלא יש להעביר לישיבת ממשלה רחבה וכי היא תתנגד למהלך. "צריך לעשות הכל כדי לשמור על הבריאות אבל במקביל גם לשמור על הדמוקרטיה. לדרג הפוליטי אסור לקבוע את כללי מגבלות ההפגנות בתקופת סגר. זה נקרא ניגוד עניינים", לדבריה.

נשיאי המעסיקים לראש הממשלה: "מצפים שתהיה מבוגר אחראי"

נשיאי המעסיקים פנו לראש הממשלה: "מצפים שתהיה מבוגר אחראי ולא תביא לקריסת הכלכלה". הנשיאים התחייבו לאמץ אמנה אשר מגדילה את רמת האחריות של העסק למגבלות הקורונה, הכוונה היא שהמגזר העסקי יקבל על עצמו מגבלות באופן וולנטרי.

לפי הודעת ראשי המגזר העסקי, ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, אוריאל לין, נשיא לשכות המסחר, רו"ח איריס שטארק, ראש לשכת רוה"ח, ואבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, הם מתחייבים להגביל את העובדים במקום העבודה למינימום ההכרחי, ישיבות פיזיות יצומצמו לחמישה משתתפים - ורק במקרים הכרחיים.

ד"ר רון תומר מסר: "אני מצפה מכל חברי קבינט הקורונה לתמוך בעמדתו של שר האוצר ולמנוע מגבלות נוספות. הפעילות העסקית נמצאת במקום מאד שברירי והחלטה לא נכונה עלולה להוביל להרס של חלקים משמעותיים בכלכלה הישראלית ולהפסקת העסקה קבועה של מאות אלפי עובדים נוספים".